בגין תוספת בנייה מזערית ומינורית דורשת המשיבה להרוס את הבניין כולו, מבלי להבחין בין הבנייה הישנה לחדשה.
דיון והכרעה
העילות לביטול צו הריסה מנהלי
סעיף 221 לחוק התיכנון והבנייה קובע את סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יו"ר ועדה מקומית או מהנדס הועדה לצוות על הריסת עבודה אסורה, ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.
הצוו נחתם על ידי גורם שאינו מוסמך
המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 224 לחוק התיכנון והבנייה רק מנהל היחידה הארצית, יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, או מהנדס הועדה המקומית רשאים לחתום על צו הריסה מנהלי ומדובר ברשימה סגורה.
המבקש טען בעדותו כי תוספת הבנייה נעשתה בחזית המבנה, כי לא הרס את המבנים הישנים שהיו במקום, אלא רק בלוקים בחזית וכי החליף ריצוף בשל נזילות מים.
...
אין מחלוקת שהריסת מבנה ישן והקמת מבנה חדש במקומו היא עבודה הטעונה היתר בנייה, ומשלא ניתן היתר בנייה, לא היה בכך כדי להביא לשינוי המסקנה כי מדובר בעבודה אסורה.
איני מקבלת את טענת המבקש כי מדובר בשיקול זר. נהפוך, הוא מדובר בשיקול רלבנטי לאכיפת דיני התכנון והבנייה.
סיכומו של דבר: הצו הוצא כדין ולא נפלו בו פגמים ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו.
