בקשה לביטול צו הריסה מינהלי בשל פגמים מהותיים

בקצרה נזכיר כי בהתאם לסעיף 228 לחוק התו"ב, בית המשפט לא יורה על ביטולו של הצוו "אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין, או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". ההלכה המקובלת מימים ימימה קובעת כי היתערבות בצוי הריסה מינהליים תיעשה במידה מצומצמת בלבד, ובייחוד יפה כוחו של כלל זה, לאחר תיקון 116 לחוק התו"ב (ע"פ 4563/19 דור נ' מד"י (7.8.19); רע"פ 9242/16 מרזוק נ' יו"ר ועדה מקומית צפון (8.5.18); רע"פ 5303/19 פלד נ' וועדה מקומית חיפה (9.8.19)).

בנסיבות אלה, גם אם נפל פגם בתצהיר על בסיסו הוצא הצוו – ואיני קובע כך – אין מדובר בפגם מהותי, ולאור תורת הבטלות היחסית אין מקום לבטל את צו ההריסה (ראו והשוו לרע"פ 9686/10 סלאמי נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה דרום [פורסם בנבו] (2.1.2011); רע"פ 5387/16 אלראזק נ' מדינת ישראל - יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים, [פורסם בנבו] בפיסקה19 (‏19.9.2016) (להלן:עניין אלראזק); רע"פ 6032/13 ‏ אהרן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה טבריה [פורסם בנבו] (‏19.1.2014)).

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחיפה בטענוה לאכיפה בררנית שעלתה במסגרת בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, וכך אמר (עפ"א 36231-01-21 מסרי נ' היחידה הארצית לאכיפה (18.4.21): בתי המשפט חלוקים בשאלה אם ניתן לקבל טענה של אכיפה בררנית, ככל שהדבר נוגע לצוו הריסה מינהלי.

...

  בנסיבות שהובאו לעיל, בקשתו של ב"כ המערער לחקור בעניין זה את הגורמים המנהליים אצל המשיבה, מהווה לא יותר ממסע דייג שאין לאפשרו.

לפיכך, אני דוחה את הטענה להגנה מן הצדק.

לפיכך, הבקשה לביטול הצו, נדחית.

באשר לדיון בבקשה לביטול הצוו, יצויין כי בהוראת סעיף 229 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 נקבעה הוראה מיוחדת ומצמצמת לענין הקף שיקול דעת בית המשפט בדיון בבקשה, שלפיה "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצוו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". עם זאת ובהתאם להלכה הפסוקה, ניתן להעלות טענות נגד חוקיות הצוו ובהן גם טענות במישור המשפט המנהלי המצדיקות זאת, "ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו". בהקשר זה הודגש בפסיקה ש"הסמכות לביטול צו הריסה צריכה להישמר למקרים חריגים, ויוצאי דופן".

אכן נפלה טעות טכנית בהשמטת מספר תעודת הזהות של המצהיר, ואולם ובפרט כאשר מדובר במצהיר המוכר אישית לתובעת שאימתה את התצהיר, אין בכך משום פגם מהותי ובודאי שלא פגם חמור המצדיק את ביטול הצוו.

...

אשר על כן נדחית הטענה לגבי חוקיות הכניסה למקרקעין.

לאור האמור ומשלא מצאתי שבטענות המבקשת יש כדי להצדיק את ביטול הצו, נדחית הבקשה.

רקע וטענות המבקש לפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 8.7.19 ומתייחס לשני מבנים השייכים למבקש, אשר ניבנו בטירה, בגוש 7769 חלקה 90, כדלקמן: מבנה עשוי בלוקים ובטון בשטח של כ-160 מ"ר. יציקת ריצפת בטון בשטח של כ-50 מ"ר. בבקשה טוען המבקש שיש לבטל את צו ההריסה המינהלי, זאת נוכח פגמים פרוצדוראליים ומהותיים שנפלו בהוצאת הצוו, הכל כמפורט להלן: נטען כי צו ההריסה ניתן והוצא בהתאם לסעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק (ביום 25.10.17), ואילו עבודות הבניה מושא הצוו החלו ונסתיימו "לפני שנים רבות" ולפני מועד הוצאת הצוו המינהלי.

...

גם טענת המבקש לפיה אין תחולה לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה על הבניה האסורה וכי היה על המשיבה להוציא את הצו בהתאם לדין שקדם לתיקון, דינה להידחות.

בנסיבות אלה, ונוכח חזקת תקינות המנהל העומדת למשיבה ולא נסתרה, אני קובע שקוימו דרישות החוק לענין זה. באשר להיעדר תצהיר והיעדר היוועצות, הרי שמעבר לעובדה שבצו ההריסה המנהלי עצמו צוין כי הוצג למוציא הצו "תצהיר מפקח מיום 7.7.19" וכי הצו ניתן "לאחר שהתייעצתי עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית ועם מתכנן המחוז", הרי שלתגובת המשיבה צורפו התצהיר והאסמכתא להתייעצות האמורים (נספחים 4-3).

משהוכח להנחת דעתי שצו ההריסה המנהלי הוצא כדין, הבקשה לביטולו – נדחית.

נוכח קביעת דיון דחוף בבקשה; הכנת תגובה מאת המשיבה; ושמיעת עדים; ונוכח העובדה שלא נמצאה הצדקה להגשת הבקשה – אני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות לטובת המשיבה בסך 7,500 ₪.

לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 29.12.2021 (להלן: "צו ההריסה" או "הצוו") על ידי מהנדסת הועדה המקומית לתיכנון ובניה דרום-השרון, לפי סעיפים 219 ו-221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בנוגע לשלוש עבודות אסורות שבוצעו בקרקע חקלאית מוכרזת (תוכנית שד/6/86), ללא היתר כדלקמן: יציקת משטח בטון בשטח של כ-2 דונם, עליה ניבנה מבנה קשתות ממתכת בקירוי ניילון ורשתות שמשמש למכירת ריהוט גן; הצבת 2 מכולות פלדה של כ- 17 מ"ר כל אחת, הצפונית משמשת כמשרד והשנייה לאחסנה.

הוסיף וטען ב"כ המבקש כי הוצאת צו ההריסה נעשתה תחת פגמים מהותיים: משום שלא ברור האם בסמכות המפקח לחתום על תצהיר, והאם קוימה חובת ההיוועצות עובר להוצאת הצוו.

סעיף 229 לחוק קבע תנאים שרק בהתקיים אחד מהם יבוטל צו ההריסה, וזה לשונו: "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצוו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". אשר להקף הבקורת השיפוטית על צוי הריסה מנהליים נקבעה הלכה, שאומצה גם לאחר תיקון 116 לחוק, נקבע כי הוא מצומצם (עפמ"ק (ירושלים) 46058-02-19 יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים נ' דבש (31.3.2019)); רע"פ 2958/13 סבאח נ' מדינת ישראל (‏8.5.2013)).

...

אני סבורה שאין בטענה זו ממש.

המפקח לא נחקר על כך, ולפיכך נראה כי המבקש זנח טענתו ומכל מקום לא עמד בנטל המוטל עליו להפריך את חזקת התקינות המנהלית, גם בהקשר זה. סוף דבר לאחר בחינת טענות המבקשת קבעתי כי צו ההריסה הוצא כדין, והמבקש לא עמד בנטל להוכחת העילות לביטול צו ההריסה, ולפיכך הבקשה נדחית.

לצד זאת, לצורכי התארגנות, אני מורה על עיכוב ביצוע הצו למשך 10 ימים מהיום.

בהליך הגיש המערער ביום 21.1.2021 בקשה לביטול צו הריסה מינהלי, שהוצא לבקשת המשיבה ביום 17.1.2020 (להלן: "צו ההריסה").

ביום 21.1.2021 הגיש המערער את הבקשה בהליך לביטול צו ההריסה, מפני שלטענתו לא היתקיימו התנאים להוצאת הצוו ומפני שנפלו בצו ובהליך להוצאתו פגמים המצדיקים את ביטולו.

בפסק דין שניתן ביום 22.11.2020 בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) קיבל את העירעור והורה על ביטול צו ההריסה, בגין פגם מהותי שנפל בחובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי של המשיבה, היות ותכנית מפורטת חדשה, אשר הופקדה על ידי המועצה הארצית ואשר משנה את ייעוד המקרקעין, לא הוצגה בפניו (להלן: "פסק הדין").

...

בנוסף מצאתי ממש גם בטענה כי התשתית העובדתית שהוצגה בפני היועץ המשפטי בטרם הוצא הצו פגומה, ולכן אני סבורה כי נפל פגם גם בעניין חובת ההיוועצות בטרם הוצא הצו, במיוחד בכל הקשור לקיומה של התכנית החדשה ולשאלה האם זו תאפשר או לא את הכשרת המבנה.

בנסיבות המקרה דנן ובהתחשב בכך שבעבר נבחרה דרך של ניהול הליך פלילי בנוגע לגן האירועים, סבורני כי זהו המסלול בו יש לפעול אם המשיבה סבורה שיש לעשות כן. במסגרתו נתן יהיה לאפשר למערער להתגונן בפני הנטען נגדו בהליך מסודר.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל ודין הבקשה לביטול צו הריסה להתקבל, וכך אני מורה.