די אם אציין, בתמצית, כי בקשה קודמת שהגיש המבקש לביטול צו הריסה מנהלי למבנה (להלן: הצוו הקודם) נמחקה לאור אי הוכחת זיקה קניינית לנכס, והמבקש חזר בו מערעור שהגיש על כך. בקשה חדשה שהוגשה לביטול הצוו הקודם התקבלה על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, בין היתר משום שהתיאור העובדתי בצו לא תאם את העובדות בשטח.
...
ביחס לטענות המבקש בדבר היעדר חוות דעת תכנונית נוספת, נקבע כי "מאחר שלא היה שינוי בעניין זה מאז הצו הקודם, גם בכך אין פגם שיש בו כדי להביא לבטלות הצו". כן נקבע, כי "בסיכומו של דבר, מדובר בבנייה ללא היתר, בעבודות שנמשכו ללא היתר גם לאחר צו ההריסה הקודם, צו ההריסה תואם את המועדים הקבועים בחוק, אין בו טעויות, לא נפל בו פגם ואין עילה לביטולו".
המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי.
זאת ועוד, נטען כי אי התערבות בית משפט זה בהחלטות בתי משפט קמא, תשליך על כלל הציבור, משום שבהתנהלות המשיב יש כדי "לפגוע באזרחים פגיעה חמורה ורמיסת זכויות היסוד שלהם".
דיון והכרעה
לאחר עיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.
