מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו הריסה בית משפט מקומי

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה שהגישה העותרת לביטול צוי ההריסה נדחתה על ידי בית משפט לעניינים מקומיים ביום 12.5.2021, תוך שניתן צו עיכוב ביצוע עד ליום 13.11.2021 (ראו ב"ש 611/20, נספח 7 לתגובת הועדה המקומית).
...
בנסיבות אלו, ראיתי לנכון לקבל את טענת ועדת הערר כי דין העתירה להידחות ולו מטעם זה בלבד.
בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את עמדת העותרת והוועדה המקומית ממנה עולה כי השאלה היחידה הצריכה לעניין היא "האם הושלמו עבודות החיזוק" (ראו פרו' עמ' 3, שו' 18) וקיבלתי את טענת ועדת הערר לפיה אינטרס שלטון החוק מחייב את דחיית העתירה.
המסקנה המתבקשת, בתאימות אך לנסיבותיו הייחודיות של העניין, היא עת שניתן היתר לתוספות בנייה שכלל דרישת חיזוק, אזי לא יהיה באי-חיזוק בפועל, לצד בנייה מסיבית בניגוד לתנאי ההיתר שניתן – כדי להצדיק היתר בנייה נוסף מכוח התכנית.
ביחס לאי החוקיות שבהתנהלותה, המדובר בעובדות ידועות ומוגמרות וביחס לסוגיה הפרשנית, ממילא בית המשפט הוא האמון על מלאכת הפרשנות ולא נגרעה היכולת להשמיע טענות במסגרת זו. סוף דבר קבלת העתירה בנסיבותיו הייחודיות של העניין, הכוללות פגם משולש בהתנהלות העותרת – בנייה מסיבית ללא היתר, ללא חיזוק וללא גילוי צו הריסה תקף – משמעה שיגור מסר שגוי של יציאת החוטא נשכר.
ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהיה בו כדי לשנות ממסקנתי, ולאור המקובץ - העתירה נדחית.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה ביום 25.10.2017 ניכנס לתוקפו תיקון 116 לחוק התיכנון והבנייה אשר נועד להעניק כלים שיאפשרו היתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית שהפכה ל"מכת מדינה" (ראו, למשל, רע"פ 2694/19 אבו ריא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה (5.6.2019)), תוך ייעול של ההליכים המשפטיים הקבועים בחוק התיכנון והבניה בנוגע לתופעה זו. בהיתחשב בכך, הגביל המחוקק במסגרת התיקון לחוק את שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בבואו לעכב ביצוע צו הריסה בהליכים משפטיים במטרה "לקבוע עובדות בשטח" (ראו: רע"פ 3778/19 נוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 12 (‏16.6.2019)).
תקנה 6 לתקנות התיכנון והבניה, קובעת מפורשות כי "בית משפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו". ברע"פ 8098/17 אבו רומי מוסטפא נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז צפון (25/12/17) עמד בית המשפט העליון על חשיבות העמידה התקיפה, כי תוגש, בהליכים מעין אלה, בקשה מלאה ומפורטת על כל פרטיה ודקדוקיה: "תכליתן של התקנות לאפשר בחינה יעילה ומהירה של הבקשות לביטול צוי הריסה מינהליים, והן מאזנות בין האנטרס הצבורי שעניינו אכיפה יעילה של צוי ההריסה לבין מתן מענה מיידי וממצה למי שרואה עצמו נפגע מהצו המינהלי שניתן בעיניינו. לפיכך, נודעת חשיבות רבה להקפדה על מילוי נכון ומפורט של כל סעיפי הבקשה". לאור האמור לעיל, ובהיעדר נימוקים מיוחדים לידון בבקשה על אף שאינה עומדת בתנאי הסף להגשתה, דין הבקשה להדחות על הסף.
...
ביום 1/02/22 הגיש המבקש בקשה נוספת, לעיכוב ביצוע צו ההריסה, מושא החלטתי זו. טענות הצדדים המבקש מנמק בקשתו לעיכוב ביצוע הצו בכך שמהנדס מטעמו הגיש ביום 31/1/22 ערר על החלטת הוועדה אשר דחתה את בקשתו למתן היתר לבניית אורוות סוסים, כאשר טרם נקבע דיון בערר.
המבקש לא הצביע על סיכויים טובים לקבלת הערר על החלטת הועדה אשר דחתה בקשתו למתן היתר, לא כל שכן, כאשר הערר מוגש באיחור, ובניגוד לסעיף 152 (א)(1) לחוק התכנון והבניה ורק מטעם זה דינו להידחות על הסף.
זאת ועוד, מקובלת עליי עמדת המשיבה, שאין במכתב מטעם המועצה אשר צורף לבקשה, כדי להטות את הכף לעבר קבלת הבקשה לעיכוב הביצוע או כדי להקים טעמים מיוחדים להיעתרות לבקשה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא עניינו של ערעור זה השגה על החלטת בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט ג' נאסר) מיום 29.12.2021 (להלן: "ההחלטה") בתיק בצה"מ שמספרו 10461-09-21, במסגרת הליך בו הגישה המערערת ביום 9.2.2021 בקשה לביטול צו הריסה מינהלי (להלן: "ההליך").
במסגרת העירעור חזר המשיב על טיעוניו וטען בנוסף כי הסמכות להוצאת צו הריסה למבנה נתונה הייתה לועדה המקומית ועל המערערת היה ליטול סמכויות הועדה כדין, דבר שלא נעשה.
...
בענייננו המשיב לא הראה כי היתר בנייה המכשיר את המבנה נמצא בהישג יד. גם לטענתו רק בעוד כשנה המבנה יוכשר, מה גם שלאור טיעוני ב"כ המערערת גם הערכה זו של המשיב חסרת בסיס, ולכן יש לדחות טענה זו. לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות שהובאו בפני בית משפט קמא, לא הוכח כי התקיימו העילות לביטול צו ההריסה.
לפיכך, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את פסק הדין של בית משפט קמא, מבטלת החיוב בהוצאות ומחזירה על כנו את צו ההריסה מתאריך 23.8.2021.
די בנימוקים אלו כדי להביא אותי למסקנה לא לחייב בהוצאות למרות תוצאות ההליך.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום באותו הליך (כב' השופטת א' ביטון) דחה את הבקשה לביטול צו ההריסה הקודם והותיר את הצוו על כנו.
סעיף 229 לחוק קובע כי: "לא יבטל בית המשפט צו מנהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השמוש בוצעו כדין או שלא היתקיימו הדרישות למתן הצוו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצוו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". לעניין הדרישות למתן צו הריסה מינהלי, סעיף 221 קובע כי: "ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מנהלי), ובילבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מנהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור." (ההדגשות אינן במקור) לפי הוראת סעיף 221 תנאי למתן צו הריסה מינהלי הוא שבמועד הגשת תצהיר מפקח לא הסתיימה העבודה האסורה.
...
בנוסף מצאתי ממש גם בטענה כי התשתית העובדתית שהוצגה בפני היועץ המשפטי בטרם הוצא הצו פגומה, ולכן אני סבורה כי נפל פגם גם בעניין חובת ההיוועצות בטרם הוצא הצו, במיוחד בכל הקשור לקיומה של התכנית החדשה ולשאלה האם זו תאפשר או לא את הכשרת המבנה.
בנסיבות המקרה דנן ובהתחשב בכך שבעבר נבחרה דרך של ניהול הליך פלילי בנוגע לגן האירועים, סבורני כי זהו המסלול בו יש לפעול אם המשיבה סבורה שיש לעשות כן. במסגרתו נתן יהיה לאפשר למערער להתגונן בפני הנטען נגדו בהליך מסודר.
לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל ודין הבקשה לביטול צו הריסה להתקבל, וכך אני מורה.

בהליך ביטול/עיכוב/הארכת צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 228 לחוק התיכנון והבניה, אליו הפנה המבקש, קובע סמכות מקומית ייחודית בנוגע לבקשה לביטול צו הריסה: "... בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;" הבקשה שהוגשה בפניי היא בקשה לפי סעיף 224 לחוק התיכנון והבניה להארכת מועד לבצוע צו הריסה, לגביו לא נקבעה הוראה בדבר סמכות מקומית ייחודית, ועל כן כל בית משפט שלום במחוז חיפה, אשר בתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, מוסמך לידון בבקשה.
...
לאור האמור, טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.
בהעדר הוכחת זיקתו של המבקש למקרקעין או למבנה – דין הבקשה להידחות על הסף.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו