דיון והכרעה
ביום 25.10.2017 ניכנס לתוקפו תיקון 116 לחוק התיכנון והבנייה אשר נועד להעניק כלים שיאפשרו היתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית שהפכה ל"מכת מדינה" (ראו, למשל, רע"פ 2694/19 אבו ריא נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה (5.6.2019)), תוך ייעול של ההליכים המשפטיים הקבועים בחוק התיכנון והבניה בנוגע לתופעה זו. בהיתחשב בכך, הגביל המחוקק במסגרת התיקון לחוק את שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בבואו לעכב ביצוע צו הריסה בהליכים משפטיים במטרה "לקבוע עובדות בשטח" (ראו: רע"פ 3778/19 נוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 12 (16.6.2019)).
תקנה 6 לתקנות התיכנון והבניה, קובעת מפורשות כי "בית משפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
ברע"פ 8098/17 אבו רומי מוסטפא נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז צפון (25/12/17) עמד בית המשפט העליון על חשיבות העמידה התקיפה, כי תוגש, בהליכים מעין אלה, בקשה מלאה ומפורטת על כל פרטיה ודקדוקיה:
"תכליתן של התקנות לאפשר בחינה יעילה ומהירה של הבקשות לביטול צוי הריסה מינהליים, והן מאזנות בין האנטרס הצבורי שעניינו אכיפה יעילה של צוי ההריסה לבין מתן מענה מיידי וממצה למי שרואה עצמו נפגע מהצו המינהלי שניתן בעיניינו. לפיכך, נודעת חשיבות רבה להקפדה על מילוי נכון ומפורט של כל סעיפי הבקשה".
לאור האמור לעיל, ובהיעדר נימוקים מיוחדים לידון בבקשה על אף שאינה עומדת בתנאי הסף להגשתה, דין הבקשה להדחות על הסף.
...
ביום 1/02/22 הגיש המבקש בקשה נוספת, לעיכוב ביצוע צו ההריסה, מושא החלטתי זו.
טענות הצדדים
המבקש מנמק בקשתו לעיכוב ביצוע הצו בכך שמהנדס מטעמו הגיש ביום 31/1/22 ערר על החלטת הוועדה אשר דחתה את בקשתו למתן היתר לבניית אורוות סוסים, כאשר טרם נקבע דיון בערר.
המבקש לא הצביע על סיכויים טובים לקבלת הערר על החלטת הועדה אשר דחתה בקשתו למתן היתר, לא כל שכן, כאשר הערר מוגש באיחור, ובניגוד לסעיף 152 (א)(1) לחוק התכנון והבניה ורק מטעם זה דינו להידחות על הסף.
זאת ועוד, מקובלת עליי עמדת המשיבה, שאין במכתב מטעם המועצה אשר צורף לבקשה, כדי להטות את הכף לעבר קבלת הבקשה לעיכוב הביצוע או כדי להקים טעמים מיוחדים להיעתרות לבקשה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.
