מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו הקפאת נכסים נגד נותני שירותי מטבע

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי החשד, המבקשת פתחה עסק של נותן שירותי מטבע (להלן: "נש"מ"), כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון, ונרשמה כבעלים ומנהלת שלו, בעוד שבפועל מי שניהל את המקום היה בעלה של המבקשת, ירון דוגה, אשר נימנע ממנו להרשם כבעלים ומנהל של הנש"מ בשל היותו פושט רגל.
עובר לדיון ובמהלכו, באו הצדדים בדברים ביניהם, וחלק מן התפוסים הוחזר לידי המבקשת, וכן נימסר לה מידע בדבר ההמחאות שנתפסו, והוסכם כי יימסר לה מידע נוסף בעיניין זה. המחלוקת שנותרה בין הצדדים, ובה יש להכריע, היא בדבר הבקשה לביטול הקפאת חשבון הבנק של הנש"מ, הבקשה לשיחרור ההמחאות, הכסף המזומן ותיק מסמכים של חברת "פנינת עוזיאל" אשר נתפס בבית העסק, ונטען על ידי המבקשת, כי אין לו קשר לעבירות המיוחסות.
מסירת התפוס לפי צו על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין מישטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים, או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט- הכל בתנאים שייקבעו בצו.
עם זאת, ההלכה הפסוקה הכירה בתחולתם של שני המסלולים במקביל, ובאפשרות להורות על תפיסת נכסים מכח הפקודה גם לגבי רכוש בשווי פירות העבירה (ראו למשל בש"פ 3190/14 שמעון ארזון ואח' נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] והפסיקה הנזכרת שם).
בחינת קיומה של עילה להחזקה בתפוסים ולהקפאת חשבון הבנק הגם שאין ראיות לכך שהמבקשת עסקה בעצמה בהלבנת הון כפי שפורט לעיל, הרי שחשד כאמור קיים נגד בעלה, ירון דוגה.
...
עם זאת, אומדן להיקף העבירות עולה מתוך חקירתו של ירון דוגה מיום 16.3.15, במהלכה נחקר על עסקאות מסוימות שנעשו על ידי מפיצי החשבוניות הכוזבות באמצעות הנש"מ ונשאל, לסיכום, האם ייתכן שעיסאם בשיתי, אחד מהחשודים בהפצת חשבוניות כוזבות, ניכה המחאות בנש"מ בסכום של 57,031,874 ₪ החל משנת 2012 ואילו בילאל טחאן, חשוד נוסף, ניכה המחאות בנש"מ בסכום כולל של 46,317,743 ₪ החל משנת 2012 השיב ירון: "כן, זה הגיוני." היקף זה של עבירות עולה במידה רבה על שווי הרכוש שנתפס.
לנוכח האמור לעיל, משקיימות ראיות המקימות יסוד סביר לחשד כי ירון דוגה ביצע עבירות של הלבנת הון, וכי הוא היה הבעלים והמנהל של הנש"מ במסגרתו בוצעו העבירות, וכן של הרכוש שנתפס, כמו גם של חשבון הבנק שהוקפא, וקיימת עילה להמשיך ולהחזיק ברכוש שנתפס, ולאחר שמצאתי כי לא ניתן להורות על שחרור התפוסים בתנאים שמצמצמים את מידת הפגיעה בקניין, אני דוחה את הבקשה להשבת הכסף וההמחאות שנתפסו בעסק ולביטול ההקפאה של חשבון הבנק.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה להאריך ב-180 ימים את תוקפו של "צו הקפאה" שהוטל ביום 14.6.2021 על מניות חברת "יצחק שדה 17 הרצליה בע"מ" (להלן: ״חברת יצחק שדה 17״).
בבקשה מוסבר כי מטרת ההקפאה היא למנוע את העברת מניות החברה בין בעלים ולאפשר בכך חילוט עתידי של נכסי החברה והכנסותיה.
הצוו שאת הארכתו מבקשים הוטל במסגרת חקירה המתנהלת נגד מספר חשודים בבצוע עבירות של הונאת נושים, זיוף ומרמה, עבירות מס ועבירות נוספות לפי פקודת פשיטת הרגל וחוק איסור הלבנת הון.
בדיון שהתקיים בפניי טענה המבקשת שהחשודים המרכזיים העבירו לכיסם הכנסות שמקורן בייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח ברמת הגולן, באמצעות ״אנשי קש״, שבהם המשיבים בבקשה זו, וכן באמצעות חברות קש רבות שהקימו או הישתלטו עליהן, וסניפי נש״מ (נותן שירותי מטבע - ״change׳״).
יש לציין שדרישתו של בן ארוש לביטול העסקה נשלחה כשבועיים לאחר הטלת "צו ההקפאה" על מניות חברת "יצחק שדה 17" והפיכתה של החקירה לגלויה.
...
כל זאת, כאשר הרכישה בוצעה מחברה שבשליטתו של פושט רגל שניסה לכאורה להסתיר את נכסיו, התשלום בוצע לחברה שקיים חשד סביר שנשלטה על ידי פושט הרגל, וגם התשלום לדוד שולם על ידי חברה זו. הואיל והחקירה לא הסתיימה, החשד לכך שהמניות נרכשו כחלק מביצוע עבירה של הלבנת הון מצדיק בשלב זה את המשך תפיסתן, למקרה שיוגש כתב אישום, ובסוף המשפט יוחלט על חילוט החברה בין אם כרכוש שהושג בעבירה ובין אם במסגרת "חילוט בשווי" מכוח הוראות חוק איסור הלבנת הון, ולכן אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת התפיסה עד 1.6.2022.
עם זאת, לנוכח טיב החשדות אינני סבור שניתן לאפשר מכירה שכזו ללא פיקוח של הרשויות, ומקובלת עלי עמדת נציגי המבקשת שהעברת המניות תתאפשר רק בתיאום איתם (הצדדים יוכלו להגיש בקשה משותפת לאישורי אם אמנם ימצא קונה שכזה).

בהליך ערר מ"י (עמ"י) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 28.7.17 הוגש כתב אישום בת.פ. 47460-07-16 נגד איציק ואזנה בו נטען כי בין השנים 2013 – 2016 פעל בעצמו ובאמצעות אחרים למכירת מסמכים בתחום ענף כוח אדם הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין ללקוחותיו, מבלי שבוצעו עיסקאות או מבלי שהתכוונו לעשות עיסקאות לגביהם הוצאו המסמכים כאמור.
לצורך קידום הקשר הופקדו תשלומים בחשבונות בנק של החברות הנאשמות באותו כתב אישום על ידי ואזנה או מי מטעמו, או נמשכו אצל נותני שירותי מטבע , ביניהם משיבות 3-6 שהיו בעת הרלוואנטית בשליטת המשיב 1.
ביום 18.12.16 עתרה העוררת בבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים, המשיבים היתנגדו לבקשה, אך עובר למועד הדיון הודיעו הצדדים על הסכמות שיש בהן כדי לייתר את הדיון, והוסכם כי תוקף כלל התפוסים וצוי ההקפאה המוחזקים בידי העוררת יוארכו ב- 130 ימים נוספים שימנו מיום 26.1.17.
ביום 25.12.17, הגישה העוררת את הבקשה השלישית להארכת תוקף תפיסת הנכסים, למשך 180 יום נוספים, וביום 13.2.18 דחה בימ"ש קמא את הבקשה וקבע כי יש לשחרר כספי פיקדון בסך של 5 מיליון ₪ כפוף להצהרת המשיב 1 שניתנה בפני ביהמ"ש קמא, ביום 22.1.18, כי ככל שיוגש כתב אישום, יופקד סכום של 5 מיליון ₪ בקופת בית המשפט לצורך הבטחת החילוט; שיחרור נכס נדל"ן הידוע כגוש 6319 חלקה 158.
ביום 6.4.18 קיבל ביהמ"ש את הערר באופן חלקי והורה לשחרר סך של 2 מיליון ₪ מכספי הפקדון, כמו כן בוטלה ההחלטה על שיחרור הנכס הידוע כחלקה 158 בגוש 6319.
...
אף אני סבורה כי אילולא הצהרת העוררת לפיה תוך 90 יום בכוונתה להגיש הודעת יידוע מפורטת שלאחריה יקבלו המשיבים את ליבת חומרי החקירה היה מקום לשחרר את כל הרכוש התפוס.
אך לאור הצהרה זו בהתחשב בעובדה כי הארכת החזקת התפוסים מתבקשת עד יום 19.7.18 בלבד אני סבורה כי באיזון הכולל לא היה מקום להורות על שחרור כל הכספים אלא להורות על חלק מהסכום תפוס.
לאור האמור אני מורה כי מתוך הסכום התפוס ישוחרר סך של 1.5 מיליון ₪ והיתרה תיוותר תפוסה בידי העוררת.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת המבקשים לביטול צו הקפאת נכסים – השבת תפוסים ושיחרור החשבונות שנתפסו על ידי המשיבה, מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969 (להלן: "הפקודה") ומכוח סעיף 21 לחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000 (להלן: "החוק לאיסור הלבנת הון").
שאלת קיומו של יסוד סביר לחשד בטרם אדרש לשאלת שיחרור הנכסים לגופה של בקשה, יש לידון בקיומו של יסוד סביר לחשד כי המבקש 1 ביצע את העבירות המיוחסות לו. עיקר טענות המשיבה כנגד המבקש עניינן בסעיף 3(ב) לחוק לאיסור הלבנת הון הנן בהקשר לחובת הדיווח המוטלת עליו כנותן שירותי מטבע.
...
אין בידי לקבל טענה זו. נכון אמנם כי מתנהל הליך נפרד באשר לסכום הפיקדון ואולם, הן בהסדר שנחתם על ידי הצדדים והן בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי במסגרת ע"ח 57352-06-16 וע"ח 59167-06-16 שנתנה תוקף להסכמת הצדדים, הסכימה המשיבה כי ככל שיתקיימו תנאים מסוימים, ישוחרר הפיקדון (סעיף 7 להסכמות במסגרת הערר במחוזי).
עובר למתן החלטתי זו פנתה המשיבה בבקשה להארכת תוקף כלל התפוסים בעניינם של המבקשים לתקופה נוספת בת 180 יום.
נוכח קביעותיי בבקשה זו, לא מצאתי צורך לקבל את עמדת המבקשים ולקיים דיון נוסף בעניין ועל כן אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים המפורטים בסעיף 92 להחלטה זו למשך 180 יום נוספים, יתר התפוסים כאמור, ישוחררו.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בחינת קיומו של יסוד סביר לחשד לבצוע עבירות פרשת הפצת החשבוניות הכוזבות דומה כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר מעורבותם של המבקשים 1-2 בהיבט העובדתי של העבירות המיוחסות למבקשים, כפי שאף עולה מתוך מיסמך שסומן "ג" מיום 28.5.15, שכן המבקשת 3 נתנה שירותי מטבע בהקף כספי בלתי מבוטל לאותם אנשים שחלקם חשודים וחלקם נאשמים בהפצת החשבוניות הכוזבות.
הגם שהטענה עשויה להיות שובת לב, אין בה כדי לכרסם בקיומו של יסוד סביר לחשד כי המבקש 1 קיבל במירמה את הרישיון להפעלת עסק למתן שירותי מטבע; הדעת נותנת שאיש מן הגורמים שהיו עם המבקשים בקשרים עיסקיים לא ניגש לבדוק את מיסמכי הרישום של העסק, וכי גורמים אלה הרשו לעצמם לסמוך על ההנחה שהמבקש פועל על פי היתר שניתן לו כדין מאת הרשות המוסמכת.
אני מורה על ביטול צוי המניעה וההקפאה שניתנו ביחס לרכוש המבקש 2 כפי שיפורט להלן: רכב מסוג מרצדס מ.ר. 97-542-69; רכב מסוג B.M.W מ.ר. 62-152-16; נכס ברחוב הדרור 45 מבשרת ציון (גוש 30537 חלקה 89).
כך נעשה עוד טרם קיום הדיון ביחס לרכב מסוג ניסן מ.ר. 71-555-12 השייך למבקש 1, אשר שוחרר כנגד הפקדה כספית, וכך נעשה לגבי נכסי הנדל"ן, אשר ניתנו בגינם צוי הקפאה אך לא נתפסו בפועל.
...
אני מורה על ביטול צווי המניעה וההקפאה שניתנו ביחס לרכוש המבקש 2 כפי שיפורט להלן: רכב מסוג מרצדס מ.ר. 97-542-69; רכב מסוג B.M.W מ.ר. 62-152-16; נכס ברחוב הדרור 45 מבשרת ציון (גוש 30537 חלקה 89).
בנוסף אני מורה על החזרת סכומי הכסף שנתפסו אצל המבקש 2 בסך של 1,200 ליש"ט, 7,100 ₪, 9,180 יורו, 19,900דולר ארה"ב לידיו של המבקש 2.
אני סבורה כי פרק זמן זה סביר בנסיבות העניין, בשים לב לקיומה של תשתית ראייתית ועילה להמשך תפיסת הנכסים, ועל כן אני מורה כי המשיבה תהיה רשאית להוסיף ולהחזיק ברכוש שנתפס וצווי ההקפאה שניתנו ביחס לרכוש (למעט הרכוש הנזכר בסעיף 30 להחלטה) יעמדו בעינם, והכל עד ליום 5.7.15.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו