מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי בעניין אנטנה סלולרית

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2016 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

באשר לעניין הטענה להגנה מן הצדק הרי שאם המאשימה סבורה כי לא היה מקום ליתן היתר והיא מבקשת לבטלו, הרי שהדרך הנאותה לכך הנה בהפעלת סמכותה של הוועדה המקומית בהתאם לתקנה 16 (א) לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970, שלפיו, רשאית הוועדה לתקן ההיתר, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק התיכנון והבניה, ולא על דרך של הגשת כתב אישום כנגד המבקשים כפי שנקטה בעניינינו.
המתקן האמור שגודלו צוין לעיל מתייחס למיתקן כולו על כל חלקיו, האנטנה, המקלט והמשדר וכן כל הכבלים והצנרת המחברים ביניהם ובהמשך מתוך אותו פס"ד: "החברות הסלולריות בחלקן את המתקן לשניים יצרו למעשה פיקציה, הלכה למעשה. חלוקה זו היא שגם מוציאה את ההתקן שעל הגג מההגדרה שמקימה את הפטור". נוכח האמור על פי טענת המשיבה הרי שההתקן על הגג אינו זכאי לפטור מהיתר על פי אפיונו העצמאי ומקל וחומר שחדרי התיקשורת המהוים חלק בלתי נפרד כטענת ב"כ המבקשים דורשים היתר כדין.
בעניינינו, לא טרח מהנדס הועדה להגיש היתנגדות, וכאמור צו ההפסקה המנהלי הוצא אך בתאריך 25.6.2008, דהיינו כחצי שנה לאחר הצבת המתקן והפעלתו, הרי שיש בכך משום שהוי ניכר ומשמעותי.
כל הצורך בצוים שפוטיים זמניים מתעורר לאור כך, כי אם הצוים לא יינתנו, הרי שהדבר יוביל ליצירת עובדות מוגמרות או שיקשה על קיום פסק הדין שיינתן בסופו של ההליך, ומכאן הצורך והאפקטיביות בהוצאת צוים כאלה בסמוך ככל האפשר לגילוי העבירות.
עוד אני מוצא להפנות לדו"ח מסכם שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה, על ידי צוות בין משרדי בנושא גישה אלחוטית שהוצא בחודש יוני 2009 אשר קבע את המאפיינים הטכניים והפיזיים של מיתקני שידור סלולריים (עמ' 12+13): "לכל מתקן שידור יש אלמנט חצוני וציוד נילווה. האלמנט החצוני כולל מס' אנטנות, בהתאם לגזרת. הכסוי, יחידות בקרה המאפשרת לכוון את האנטנה בהגבהה ובצידוד, ולעיתים גם מגבר תורן. אורך האנטנה המתאים הוא פונקציה של אורך הגל והתדרים בהם משדרת הרשת. ככל שהתדר גבוה יותר, אורך הגל קצר יותר ולכן גם אורך האנטנה קצר יותר. ככל שאורך הגל קצר יותר הוא נחלש מהר יותר מגל ארוך, והוא עביר פחות למכשולים. לפיכך, לשם אספקת שירות לתא שטח מסוים על-ידי אנטנות קצרות ידרשו יותר אנטנות בהשוואה למספר האנטנות שיידרשו לאספקת השרות על-ידי אנטנות ארוכות. ככלל, אורך האנטנה המתאים ביותר מבחינה הנדסית ותפעולית לתדרים בהם רשאיות חברות הסלולר לשדר בישראל, הן 1.3 מ' או 2.7 מ'. בנוסף, ככל שהאנטנה ארוכה יותר היא מאפשרת לרכז ולכוון במישור האנכי את אלומת הקרינה טוב יותר מאנטנה קצרה. יצוין, כי באנטנות שמותקנות במתקני גישה אלחוטית, אורך האנטנה לא יכול להיות ארוך יותר מ- 65 ס"מ, מכיוון שהאנטנה חייבת להתאים לגודל שנקבע בחוק התיקשורת ושמימדיו לא יעלו על 80 X 50 X 30 ס"מ עיקר השידור מהאנטנה מופנה לכיוון שאליו האנטנה משדרת. בנוסף לכך, ישנה קרינה הנפלטת מאחורי ומצידי האנטנה, שרמתה פחותה בהרבה בהשוואה לקרינה הנפלטת לכיוון השידור העקרי
...
סיכומו של דבר בהתייחס לכל האמור אני סבור כי אכן יש בסיס לטענות ב"כ המבקשים לפיהם מלכתחילה עם קבלת היתר ההקמה וההפעלה של הממונה על הקרינה ביחס למתקני הגישה האלחוטית של המבקשים, חל עליהם הפטור מקבלת היתר הבניה.
עוד אני סבור כי יש ממש בטענת ב"כ המבקשים בכך שאם המשיבה סבורה שההיתר שניתן על ידי הממונה על הקרינה לא נעשה כדין בשל כך שמהנדס הוועדה המקומית סבור שיש מקום להתנגד למתן ההיתר הרי באפשרותה לפעול לביטול ההיתר ולא לנקוט בדרך של הגשת כתב אישום.
ואולם, תוקף החלטתי זאת הינה על בסיס ההנחה שעובדותיה לא בוררו עד תום במסגרת טיעוני הצדדים לעניין השאלה האם אכן ניתן בפועל היתר של הממונה על הקרינה ביחס למתקני הגישה האלחוטית המוצבים על מרפסתם המהווה את גג הבניין של המבקשים.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2014 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

זה הוכן על רקע מה שקורה בשנים האחרונות עם האנטנות הסלולאריות.
המדובר בעירעור שהגישה חב' סלקום ישראל בע"מ על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ברמלה (כב' השופט ז. ימיני) בב"ש 2682/05, בה נדחתה בקשתה לביטול צו הפסקה מנהלי.
לאור האמור קבע בית המשפט השלום כי צו ההפסקה המינהלי הוצא כדין, הורה לחב' סלקום להפסיק את השמוש במיתקן השרות וקבע כי החלטתו זו הנה צו הפסקה שפוטי, הניתן לפי סעיף 227 לחוק התיכנון והבניה.
בו בעת, מעל דירת המגורים קיים גג, המשמש את כלל דיירי הבניין ועליו מותקנים קולטי שמש ואנטנות והוא זה שעונה על הגדרת "גג הבניין". סבורני כי מסקנתי זו עולה בקנה אחד עם הפסיקה המוזכרת, נוסח תמ"א 36 (ובעניין זה אציין כי המומחה מטעם הנאשמת, האדריכל דני קייזר, הודה בעדותו כי בעת כתיבת חוות דעתו הסתמך על נוסח לא מעודכן של תמ"א 36 (עמ' 15 לפרוט')) ודברי חברי ועדת הכלכלה, כמפורט לעיל.
אמנם, קיימת ההגנה הקבועה בסעיף 208(ב) לחוק התיכנון והבניה, לפיה תהא לנאשם הגנה טובה אם יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו והוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראת חוק זה והתקנות על פיו בכל הנוגע לעבודה הנדונה, אך הנאשמת שלפניי לא טענה להגנה זו. התקנה ושימוש באנטנת תיקשורת "מקרוגל" משתפלת כאמור הנאשמת הודתה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן, בכל הנוגע להתקנת אנטנת "מקרוגל" משתפלת מתקרת דירת המגורים, אשר באמצעותה עשתה שימוש להעברה ושידור תשדורת אלחוטית סלולרית.
...
לאחר שבחנתי טענה זו מצאתי לדחותה.
ואכן, לתיק בית המשפט הוגש אי-מייל מטעם הממונה על אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה אל התובע, בו נכתב: "אכן, הריני לאשר כי כתב האישום בעניין זה הוגש על דעתנו". אמנם, מכתב זה נכתב ביום 9.6.2013, אך לאור הבהרות התובע הן בכתב והן בדיון בבית המשפט, לפיהן כתב האישום בעניין דנא הוגש רק לאחר שקיים פגישה אישית במשרדי הפרקליטות וניתן לו אישור להגשת כתב האישום, הרי שלא מצאתי להטיל דופי בדבריו ומקובלת עלי טענתו כי אין להסיק מהאישור שהוצג כי עסקינן באישור בדיעבד, אלא לכל היותר אסמכתא כתובה לגבי אישור שניתן להגשת כתב האישום מבעוד מועד.
סוף דבר מכל המקובץ, אני מרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2017 בעניינים מקומיים ראשון לציון נפסק כדקלמן:

צו ההריסה המינהלי הוצא בסמוך למועד הוצאת צו ההפסקה המינהלי הם הוצאו באותו מועד ובתווך, שלא קיים, לא בוצעה כל בדיקה, ממנה ניתן להקיש כי המבקשת היתעלמה מצו ההפסקה השפוטי.
המבקשת המתגוררת בסמוך לאנטנה סלולרית המוצבת במרפסת בסמוך לחדר השינה שלה, חששה כך לטענתה, מפני ניזקי האנטנה ולאחר שכשלו ניסיונותיה למכור את דירתה, בשל הסמיכות לאנטנה המדוברת, ביקשה להעתיק את חדר השינה שלה למרפסת ביתה ובשל כך נאלצה לסגור את המרפסת ולהפכה לחדר מגורים.
משכך, סבורה המשיבה כי המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה בענין זה, אולם גם לו הייתה מוכיחה, הרי שאין בכך להביא לביטול כתב האישום, במיוחד בנסיבות המקרה דנן.
המשיבה טוענת כי עם מתן החלטת בית משפט זה במסגרת תו"ב 4410-04-14 מדינת ישראל נ' ארז, אשר ניתן ביום 12.7.15, היא שוקלת הסדר מותנה בכל תיק ותיק וכך עשתה אף במקרה זה. בעניינינו, טוענת המשיבה, כי בכל הכבוד הראוי לנסיבותיה האישיות והמשפחתיות של המבקשת, לאור העובדה שצווים מינהליים הופרו על ידה, כי בחרה לעשות דין לעצמה ולהוסיף תוספת של 45 מ"ר לדירתה בת 120 מ"ר ובכך להוסיף למעלה מ – 33% לשטח דירתה, בנגוד לתב"ע וכי ניתנו לה מספר הזדמנויות להכשיר את העבודות נשוא האישום, לא היה מקום להציע למבקשת הסדר מותנה.
...
לאור האמור לעיל, סבורני כי באיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לזה של המבקשת בענייננו, זה הראשון גובר (ראה ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005)).
לאור האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקשת לביטול כתב האישום נוכח שיקול דעת מוטעה בהעמדתה של המבקשת לדין ואי עריכת הסדר מותנה בעניינה.
המזכירות תעביר החלטתי אל הצדדים.

בהליך בקשות עירייה אחרות (בע"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מנגד מבקשת המשיבה 1 כי בית המשפט יאשר את צו ההפסקה המינהלי כצו הפסקה שפוטי.
המבקשת הפניתה למספר רב של פסקי דין שניתנו בסוגית תחולת הפטור הקבוע בסעיף 266 ג' על מיתקני שידור סלולריים, כאשר ניתן לראות שמכנה משותף העובר כחוט השני בכל פסקי הדין, הוא הסכמה בדבר המיגבלה על הגודל המירבי של המתקן אשר מותקן על הגג בחלקו החצוני.
לעניין הצורך בהיתר לשימוש חורג לפי סעיף 146 לחוק הטענה בדבר שימוש חורג מייעוד למגורים נטענה במפורש על ידי המשיבים בתשובתם לבקשה לביטול צו ההפסקה המינהלי, ובהמשך נטען כי המבקשת נימנעה מלצרף את הסכם השכירות ומהבאת פרטים אודות מיתקני התיקשורת אותם ביקשה להציב ובכלל זה גודל הציוד, וכן נימנעה מלצרף את התשריט הנילווה להיתר ההקמה, ממנו ניתן היה ללמוד ביחס לכמה מיתקני שידור, גודלם, מיקומם, מיקום הציוד במקרקעין.
...
אף כי לכאורה די היה בחריגה זו מתנאי סעיף 266ג' לחוק התכנון והבניה כדי להצדיק את אישור צו ההפסקה המנהלי כצו הפסקה שיפוטי, אני מוצאת לבסס את החלטתי על שיקולים נוספים שיפורטו להלן.
אין בידי לקבל טענה זו – צו ההפסקה מנוסח בלשון רחבה אך ברורה הכוללת גם ביצוע עבודות בסטייה מהיתר או מתכנית כנדרש בחוק.
סוף דבר הבקשה לביטול צו ההפסקה המינהלי נדחית.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 2008 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

זוהי בקשה לביטול או התלייה של צו הפסקה שיפוטי שהוצא על ידי בתאריך 16.6.2008 לבקשת המדינה, המיוצגת בתיק זה על ידי היועץ המשפטי של עיריית בית שמש, אשר הוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לייצג המדינה מטעמו.
האמור בתצהירו של המפקח מטעם המבקשת, ולפיו הצוו המינהלי שהוצא על ידי הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה בבית שמש הנו בגין עבודות להצבת אנטנה סלולארית, אינה דיה, שהרי אותו מפקח איננו מוסמך כמהנדס כדין ואין לו מומחיות בזיהויים של מבנים.
היה והתשובה לכך כי קיים להתקנה כאמור פטור מקבלת היתר להתקנה ושימוש, על פי סעיף 266ג' לחוק התיכנון והבנייה (להלן, גם: "סעיף הפטור"), אזי מלכתחילה לא היה מקום להוציא הצוו המנהלי ולאחריו צו ההפסקה השיפוטי נשוא בקשה זו. היה והתשובה לכך הנה שלילית, בין משום שהמתקן הנדון אינו עומד בהגדרת "מתקן גישה אלחוטית" כהגדרתו בחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן, גם: "חוק התיקשורת") ובין משום שבאשר לחלקי המתקן המוצבים בחדר בדירת מגורים, יש לקבל היתר לשימוש חורג, הרי אז יש מקום לבדוק האם בנסיבות המקרה הספציפי דנן, יש לאשר הצוו השפוטי או להסירו, וזאת מהנימוקים שפורטו לעיל שעניינם בעיקר מחדל המבקשת בהגשת היתנגדות למתן היתר ההקמה מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 (להלן, גם: "חוק הקרינה") והשיהוי הרב שבין הוצאת הצוו ובין מועד הקמת המתקן והשמוש בו, שהחל חודשים רבים קודם לכן.
...
בהיתחשב בכל האמור, אני מורה בזאת על ביטול צו ההפסקה השיפוטי שהוצא על ידי במעמד צד אחד ביום 16.6.2008.
בשולי החלטתי זו, ברצוני להעיר ההערות הבאות: נושא הצבתם של מתקני גישה אלחוטיים והפעלתם על ידי חברות הסלולאר בבתים פרטיים באזורי מגורים, מהווה מקור חוזר, מתמשך ורחב פריסה, לדיונים ארוכים ומורכבים של בתי משפט רבים, בעיקר בערכאות בתי משפט השלום, המייצרים פעילות משפטית מאומצת של כל המעורבים, לרבות כמובן, בתי המשפט והמתבטאים בפסקי דין ארוכים ומנומקים, תוך הקדשת זמן שיפוטי יקר ערך, כאשר הסוגיות העובדתיות והמשפטיות דומות, אם לא זהות, וגם ובעיקר בהתייחס לדרך קביעת הפרשנות הראויה לדברי החקיקה הרלוונטיים.
אני סבור, כי מדובר, איפוא, בתופעה רחבת היקף המתייחסת לציבור רחב, הראויה להתייחסות ציבורית מקיפה ומעמיקה שעל המחוקק דוקא, ליתן הדעת עליה, ולשחרר את המערכת המשפטית מהוצאת הערמונים, שהושלכו אל האש שניצתה, אמנם לאחר מכן, עם חקיקת סעיף הפטור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו