באשר לעניין הטענה להגנה מן הצדק הרי שאם המאשימה סבורה כי לא היה מקום ליתן היתר והיא מבקשת לבטלו, הרי שהדרך הנאותה לכך הנה בהפעלת סמכותה של הוועדה המקומית בהתאם לתקנה 16 (א) לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970, שלפיו, רשאית הוועדה לתקן ההיתר, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק התיכנון והבניה, ולא על דרך של הגשת כתב אישום כנגד המבקשים כפי שנקטה בעניינינו.
המתקן האמור שגודלו צוין לעיל מתייחס למיתקן כולו על כל חלקיו, האנטנה, המקלט והמשדר וכן כל הכבלים והצנרת המחברים ביניהם ובהמשך מתוך אותו פס"ד: "החברות הסלולריות בחלקן את המתקן לשניים יצרו למעשה פיקציה, הלכה למעשה. חלוקה זו היא שגם מוציאה את ההתקן שעל הגג מההגדרה שמקימה את הפטור".
נוכח האמור על פי טענת המשיבה הרי שההתקן על הגג אינו זכאי לפטור מהיתר על פי אפיונו העצמאי ומקל וחומר שחדרי התיקשורת המהוים חלק בלתי נפרד כטענת ב"כ המבקשים דורשים היתר כדין.
בעניינינו, לא טרח מהנדס הועדה להגיש היתנגדות, וכאמור צו ההפסקה המנהלי הוצא אך בתאריך 25.6.2008, דהיינו כחצי שנה לאחר הצבת המתקן והפעלתו, הרי שיש בכך משום שהוי ניכר ומשמעותי.
כל הצורך בצוים שפוטיים זמניים מתעורר לאור כך, כי אם הצוים לא יינתנו, הרי שהדבר יוביל ליצירת עובדות מוגמרות או שיקשה על קיום פסק הדין שיינתן בסופו של ההליך, ומכאן הצורך והאפקטיביות בהוצאת צוים כאלה בסמוך ככל האפשר לגילוי העבירות.
עוד אני מוצא להפנות לדו"ח מסכם שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה, על ידי צוות בין משרדי בנושא גישה אלחוטית שהוצא בחודש יוני 2009 אשר קבע את המאפיינים הטכניים והפיזיים של מיתקני שידור סלולריים (עמ' 12+13):
"לכל מתקן שידור יש אלמנט חצוני וציוד נילווה. האלמנט החצוני כולל מס' אנטנות, בהתאם לגזרת. הכסוי, יחידות בקרה המאפשרת לכוון את האנטנה בהגבהה ובצידוד, ולעיתים גם מגבר תורן. אורך האנטנה המתאים הוא פונקציה של אורך הגל והתדרים בהם משדרת הרשת. ככל שהתדר גבוה יותר, אורך הגל קצר יותר ולכן גם אורך האנטנה קצר יותר. ככל שאורך הגל קצר יותר הוא נחלש מהר יותר מגל ארוך, והוא עביר פחות למכשולים. לפיכך, לשם אספקת שירות לתא שטח מסוים על-ידי אנטנות קצרות ידרשו יותר אנטנות בהשוואה למספר האנטנות שיידרשו לאספקת השרות על-ידי אנטנות ארוכות. ככלל, אורך האנטנה המתאים ביותר מבחינה הנדסית ותפעולית לתדרים בהם רשאיות חברות הסלולר לשדר בישראל, הן 1.3 מ' או 2.7 מ'. בנוסף, ככל שהאנטנה ארוכה יותר היא מאפשרת לרכז ולכוון במישור האנכי את אלומת הקרינה טוב יותר מאנטנה קצרה. יצוין, כי באנטנות שמותקנות במתקני גישה אלחוטית, אורך האנטנה לא יכול להיות ארוך יותר מ- 65 ס"מ, מכיוון שהאנטנה חייבת להתאים לגודל שנקבע בחוק התיקשורת ושמימדיו לא יעלו על 80 X 50 X 30 ס"מ עיקר השידור מהאנטנה מופנה לכיוון שאליו האנטנה משדרת. בנוסף לכך, ישנה קרינה הנפלטת מאחורי ומצידי האנטנה, שרמתה פחותה בהרבה בהשוואה לקרינה הנפלטת לכיוון השידור העקרי
...
סיכומו של דבר
בהתייחס לכל האמור אני סבור כי אכן יש בסיס לטענות ב"כ המבקשים לפיהם מלכתחילה עם קבלת היתר ההקמה וההפעלה של הממונה על הקרינה ביחס למתקני הגישה האלחוטית של המבקשים, חל עליהם הפטור מקבלת היתר הבניה.
עוד אני סבור כי יש ממש בטענת ב"כ המבקשים בכך שאם המשיבה סבורה שההיתר שניתן על ידי הממונה על הקרינה לא נעשה כדין בשל כך שמהנדס הוועדה המקומית סבור שיש מקום להתנגד למתן ההיתר הרי באפשרותה לפעול לביטול ההיתר ולא לנקוט בדרך של הגשת כתב אישום.
ואולם, תוקף החלטתי זאת הינה על בסיס ההנחה שעובדותיה לא בוררו עד תום במסגרת טיעוני הצדדים לעניין השאלה האם אכן ניתן בפועל היתר של הממונה על הקרינה ביחס למתקני הגישה האלחוטית המוצבים על מרפסתם המהווה את גג הבניין של המבקשים.