לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד צד ג' 2.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מעוגן בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ולפניו בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אשר קובעת כדלקמן:
"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;".
פסק דין שניתן במעמד צד אחד יבוטל בשני מצבים:
האחד, מצב שבו צד להליך אינו מתגונן משום שכתב התביעה לא הומצא לו. במקרה כזה, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק וזאת מאחר שלא ניתן לנתבע יומו בבית המשפט ונמנעה ממנו זכות הגישה לערכאות, שקבלה מעמד חוקתי.
...
אמנם בשלב זה אין בודקים את אמיתות גרסתו של המבקש, ובוחנים רק את השאלה באם יש בפיו טענת הגנה לכאורית מפני התביעה, אך בהינתן כי המבקש הציג רישיון נהיגה מזוייף הרי אחריותו לאירוע שהתרחש כפי שנקבע בפסק הדין, אינה מוטלת בספק ובכלל זה, בהחלטת חברת הביטוח שלא להכיר בכיסוי הביטוחי, דבר אשר מביא אותי למסקנה כי אין בפי המבקש טענות אשר יכולות להוות, ולו לכאורה, טענות הגנה טובות.
בבחינת כל אלו, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, לא מצאתי כי ביטול פסק הדין יש בו כדי לשנות את התוצאה ולכן אני מורה על דחיית הבקשה.
סוף דבר
הבקשה לביטול פסק הדין, נדחית בזאת.