במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, הגישה המבקשת ביום 31.1.2019 בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים, ובקשה לאיחוד ארבעה תיקים נוספים שניפתחו נגדה בהוצאה לפועל, ביניהם, תיק ההוצל"פ מושא הליך זה. כן עתרה למתן צו תשלומים.
בהתייחס למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, חמש שנים לאחר שניתן, טענה, כי על קיומו של פסק הדין נודע לה רק "לאחרונה" ובאקראי, במהלך בדיקת רישיון שגרתית שבה נאמר לה על ידי השוטר כי רישיון הנהיגה שלה בוטל בגלל תיק הוצאה לפועל המתנהל נגדה.
דיון והכרעה
ככלל, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון נוגע לסיבת העידר ההתייצבות, ובמסגרתו יש לבחון האם מדובר במי "שהתעלם מדעת" מן ההליך השפוטי, או במי שלא התייצב עקב "צירוף נסיבות אומלל", היסח הדעת, או רשלנות (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.2009)).
...
המסקנה בדבר העדר מהימנות גרסת המבקשת, חולשת על גרסתה גם בעניין סיכויי ההגנה וטענתה שלא הייתה מעורבת כלל בעסקת המכר שביסוד התביעה.
גרסה זו לא מצאתי משכנעת, גם לנוכח עדותה שלפיה הייתה באותה עת חתמת בסוכנות ביטוח, תפקיד המקשה להלום את המסקנה שלא הייתה מודעת לעסקה, שהתנהלה כאמור בחלקה דרך כתובת המייל שלה בעבודתה, וכי לא הבינה במתרחש כלל.
סוף דבר;
הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.