בקשה לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר הופעה בתיקים מאוחדים

ביום 6.7.22 ניתן פסק דין מנומק לאחר שהנתבעת הגישה כתבי הגנה בשני התיקים שאוחדו, צרפה חוות דעת מומחה מטעמה שהובאה לידיעת המומחה המוסכם; ומנהלה ובעליה, מר דוד ממן (להלן: "מר ממן") אף נטל חלק פעיל בשני דיוני ההוכחות שהתקיימו במסגרת התיקים שאוחדו (דיון הוכחות אחד בכל תיק).

ההמצאה בוצעה לכתובתה של הנתבעת המופיעה במאגרי רשם החברות ונחתמה על ידי נציג מטעמה ששהה במענה של הנתבעת.

בעיניין זה אבקש להפנות לפסה"ד בעיניין ע"א 625/68 מיפעל הבנייה של הקבוץ המאוחד נ. החברה הדרומית, לפיו רשאי בית המשפט לדחות בקשה לביטול פס"ד בהיעדר הגנה על אף סכויי הגנה כאשר הנתבעת היתעלם מדעת מההליך המשפטי, וזו לשונו: "עוד נאמר כי מתוך שני המבחנים הנ"ל המבחן השני הוא העיקר וכי תהא מידת רשלנותו או הזנחתו של הנתבע כאשר תהא בענין המנעותו מלהתגונן, סולחים לו על כך ומפצים את הצד שכנגד בהוצאות. אך דברים אלה אמורים רק בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת היתעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זילזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה האחרון, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, על אף סכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו, ע"א 491/63, [1]." לפני סיום אבקש להתייחס לעניין נוסף שהועלה על ידי הנתבעת אגב אורחא: משהובא לפתחה פסק הדין החליטה הנתבעת להעיר לגבי תוכנו ולציין, כי עניין מסויים שאינו מדוייק (סעיף 15 לבקשת הביטול).

...

סיכומו של דבר, לא שוכנעתי בנסיבות דנן כי יש מקום לבטל את פסק הדין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

אני מורה על ביטול עיכוב ביצוע פסק הדין החל ממועד החלטה זו, ובאפשרות התובעים לפעול למימושו בהתאם להוראות הדין.

במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, הגישה המבקשת ביום 31.1.2019 בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים, ובקשה לאיחוד ארבעה תיקים נוספים שניפתחו נגדה בהוצאה לפועל, ביניהם, תיק ההוצל"פ מושא הליך זה. כן עתרה למתן צו תשלומים.

בהתייחס למועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, חמש שנים לאחר שניתן, טענה, כי על קיומו של פסק הדין נודע לה רק "לאחרונה" ובאקראי, במהלך בדיקת רישיון שגרתית שבה נאמר לה על ידי השוטר כי רישיון הנהיגה שלה בוטל בגלל תיק הוצאה לפועל המתנהל נגדה.

דיון והכרעה ככלל, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון נוגע לסיבת העידר ההתייצבות, ובמסגרתו יש לבחון האם מדובר במי "שהתעלם מדעת" מן ההליך השפוטי, או במי שלא התייצב עקב "צירוף נסיבות אומלל", היסח הדעת, או רשלנות (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.2009)).

...

המסקנה בדבר העדר מהימנות גרסת המבקשת, חולשת על גרסתה גם בעניין סיכויי ההגנה וטענתה שלא הייתה מעורבת כלל בעסקת המכר שביסוד התביעה.

גרסה זו לא מצאתי משכנעת, גם לנוכח עדותה שלפיה הייתה באותה עת חתמת בסוכנות ביטוח, תפקיד המקשה להלום את המסקנה שלא הייתה מודעת לעסקה, שהתנהלה כאמור בחלקה דרך כתובת המייל שלה בעבודתה, וכי לא הבינה במתרחש כלל.

סוף דבר; הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הנתבע טען כי הבקשה לצרף את תיק ההוצל"פ של מר טרכטנברג הוגשה ביום 5.04.2012, לפני מתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין, וזאת לבקשת התובעת ועל פי הנחיותיה של התובעת בעצמה.

עוד נטען כי התובעת טרם שילמה שכר טירחת עורך דין או תשלום כלשהוא בגין הבקשה לאיחוד תיקים, הבקשה לביטול עיקולים והבקשה לביטול פסק הדין.

נוכח העדר הופעה והעדר התייצבות ניתן כנגדה פסק דין בהעדר.

...

מכל האמור לעיל, שוכנעתי כי התובעת כלל לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה.

משכך, הרי שיש לדחות את התביעה על כלל רכיביה.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 12.9.2023 בת"ק 44491-03-23 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, לאחר שבית משפט הסכים לבטל פסק הדין כנגד תשלום 2,500 ₪, אך, משלא הופקד הסכום, נותר פסק הדין על כנו.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

יש לזכור כי בעת הדיון בתיק קמא, בעת הגשת הבקשה לביטול פסק דין ובעת מתן ההחלטה, אף אחד לא דמיין כי ביום 7.10.2023 תתחיל מלחמת חרבות ברזל, על כל המשתמע מכך.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

אין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.אין כל סוגיה משפטית על הפרק ובוודאי שלא סוגיה בעלת השלכת רוחב ולא שוכנעתי כי נגרם "עיוות דין".בית משפט כן קיבל את בקשת המבקשת לביטול פסק דין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

תמצית העובדות הנדרשות: התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה בת"א 30094-08-19 בסדר דין מקוצר וזאת בגין הפרת חוזה אירוח שנחתם בין הצדדים, לטענת המבקשת: המבקשת טענה בכתב התביעה שהמשיבה הפרה את ההסכם ונותרה חייבת לה סכומי כסף כמפורט להלן: ביום 28.10.19 הוגשה בקשה בקשה למחיקת כותרת , בקשה ליתן רשות להיתגונן ובקשה לאיחוד תיקים, הבקשה הוגשה בהמשך פעם נוספת .

ביום 10.12.20 הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהיעדר התייצבות.

, לשם הנוחות יקרא פסק הדין שניתן על ידי כב' הש' קאופמן "פסק הדין". פסק הדין כפי שהוגדר ברישא לפסק הדין עוסק בתביעת המשיבה כנגד המבקשת: אין גם מחלוקת שאספקת שירותי האירוח נדונה על בסיס הסכם רכישת חבילות נופש שהצדדים חתמו עליו- להלן: "הסכם האירוח", אין גם חולק , שתביעת המבקשת כנגד המשיבה שבתיק הנידון בפני מושתתת על הסכם האירוח.

...

קבע כי סך כל נזקיה של המשיבה בגין הפרת ההסכם על ידי המבקשת מגיעים כדי סך של 80,000 ₪ (90,000 ₪ לאחר קיזוז הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪) ולכן, במצב דברים זה אני מקבל את הבקשה למתן פסק דין על יסוד טענת המבקשת להשתק פלוגתא ומעשה בי-דין שנקבעו בפסק הדין בתיק 21935-03-19.

בס' 5 לכתב התביעה פורט גובה החוב ממנו יש לקזז את הסך של 80,000 ₪ שנפסקו לחובת התובעת בתיק 21935-03-19 לפיכך, אני מחייב את הנתבעת בתיק הנדון לשלם לתובעת סך של 334,012 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, ובתוך המועד הנ"ל תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט: החזר אגרה ועוד שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.