טענות הצדדים
התובע טען כי מיד לאחר קבלת הודעת המזכירות פעל על מנת לבצע מסירה של הבקשה למתן פסק דין והודעת המזכירות.
יחד עם זאת, חריג לכך נקבע כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי ולמועדים הקבועים בה, לפיה:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
בבר"ע (ארצי) 17182-04-16 פרץ דן נ' בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ נקבע כי: "בבוא בית הדין לבחון את שאלת ביטולה של החלטה שניתנה במעמד צד אחד על בית הדין לבחון ראשית, האם יש לבטל את ההחלטה מחמת הצדק, קרי מחמת שנפל פגם בהחלטה; ואם לא נפל פגם – לבחון האם יש לבטל ההחלטה מחמת שקולי הדעת, קרי סיבת מחדלו וסכוייו בהליך".
ביטול מחמת הצדק
בטרם ניתן פסק הדין, ניתנה התראה.
התובע ציין כי השקיע זמן וכסף רב, והסכים למחיקת הליך קודם שהגיש, במקום לתקן את כתב התביעה, וזאת בהמלצת כבוד השופטת רחל בר"ג – הירשברג.
...
מתקבלת טענת התובע לפיה גם משיקולי יעילות, יש לקבל את הבקשה, לבטל את פסק הדין ולאפשר לנהל את ההליך כסדרו כנגד כלל הנתבעים, ולא להאריך את ההליך שלא לצורך, על ידי הגשת הליך נוסף חדש.
בשים לב לכלל נסיבותיו של הליך זה כמפורט לעיל, הסעדים הנתבעים, טיעוני הצדדים ביחס לבקשה זו, וכן בהתאם למגמת הפסיקה לפיה יש להעדיף בירור התביעה לגופה, מצאנו כי דין הבקשה להתקבל.
נוכח כל האמור לעיל, אין צו להוצאות, אולם אלו יישקלו בכל שלב בהתאם להתנהלות לא נעלמה מעינינו ההתנהלות מטה.
