מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר מסירת הזמנה כדין

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018) נקבע על ידי בית המשפט העליון רק לאחרונה: "לאור חזקת המסירה המעוגנת בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, עומדת משוכה גבוהה למדי בפני הטוען לקיום עילה זו. מהפסיקה נלמדים הכללים הבאים: כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובת של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות, גם אם עבר למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובת הרשומה של המבקש מהוה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי ואין להעלותן בעלמא; ככלל, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות, הגם שבמקרים מתאימים ניתן לטעון לקיומו של חשש לעיוות דין; טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אישפוז בבית חולים וכיו"ב, יש לתמוך במסמכים; אשר לעילת הביטול של פסק דין שניתן בהעדר מחמת עוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין שניגרם למבקש, ישקול בימ"ש אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים כדי לבחון את תקפות הטענה או להחליט, גם מבלי לקיים דיון, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו." במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט.
...
בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.

בהליך תיק קנס חירום (תק"ח) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (נבו 25.3.2018) (להלן: "פרשת סאלם") מנה בית המשפט העליון, מספר נימוקים שהועלו במסגרת בקשות לביטול פסק דין, תוך שנקבע כי המקרים הבאים אינם מהוים נסיבות מוצדקות לאי התייצבות לדיון: " טענה כי הזמנה לדיון לא התקבלה, מאחר שהמבקש שינה את כתובת מגוריו, בה התגורר ביחד עם הוריו המבוגרים, נדחתה תוך קביעה, כי
" [ההדגשות שלי א.א] משהנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו להפרכת חזקת המסירה, ומשקבעתי כי הנאשם זומן כדין, בשלב זה ניצבת בפני השאלה, האם הנאשם הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים ביטולו של גזר הדין שניתן.
בעת בחינת בקשה לביטול גזר דין שומה על בית המשפט לבחון האם מתקיימות אחת העילות המנויות בסעיפים 130(ח) ו-130(ט) לחסד"פ: "... (ח) נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
...
עוד הוסיף וטען כי המבקש לא ביצע המיוחס לו, ומדובר במבקש אשר סיים לימודי רפואה לפני כשנה, וכי מצבו הכלכלי קשה ואין לו הכנסות, ובנסיבות אלו ביקש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין.
בנסיבות אלו, טענות ב"כ המבקש בעניין זה להידחות, וזאת בשים לב לכך שהן הזימון לדיון אשר נקבע תחילה לחודש אוקטובר 2022, הן הזימון לדיון אליו לא התייצב הנאשם, והן גזר הדין, נשלחו אל אותה הכתובת ונמסרו כדין, על פניו, ואם לא די באמור הרי שהנאשם אף נדרש לשהות בבידוד בכתובת הנ"ל, ועל-כן יש לקבוע כי המסירה בוצעה כדין.
] או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" נחזור אל פרשת סאלם שם נקבע כי על מנת להרים את הנטל להוכחת קיומו של חשש ממשי לעיוות דין, על המבקש להצביע על טעם של ממש הנתמך בראיות: "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו.
סוף דבר, לאור המפורט לעיל, ומשלא מתקיימות אחת העילות החלופיות המצדיקות ביטולו של גזר הדין, דין הבקשה - להידחות.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו למניעת עוות דין.
ביום 21.8.23 דחה בית משפט קמא את בקשת המערער לביטול פסק הדין בקובעו כי דבר הדואר לא נידרש על ידי המערער, מה שמהוה מסירת הזימון לדיון כדין וכי המערער לא פירט בבקשתו דבר שיש בו כדי לסתור את חזקת המסירה.
...
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ובחנתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
בית המשפט העליון קבע לעניין הטענה כי אדם אחר נהג ברכב: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהו לעיוות דין שנגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו" - (רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.2013)).
נוכח כל האמור לעיל, משלא הראה המערער סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון ומשלא הוכח כי יגרם לו עיוות דין, אני דוחה את הערעור.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש מעולם לא נימסרה לו הזמנה כדין למשפטו אף שאכן פגש שוטרים במהלך הארוע נשוא כתב האישום.
על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.
הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.
...
בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018) נקבע על ידי בית המשפט העליון רק לאחרונה: "לאור חזקת המסירה המעוגנת בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, עומדת משוכה גבוהה למדי בפני הטוען לקיום עילה זו. מהפסיקה נלמדים הכללים הבאים: כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובת של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות, גם אם עבר למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובת הרשומה של המבקש מהוה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי ואין להעלותן בעלמא; ככלל, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות, הגם שבמקרים מתאימים ניתן לטעון לקיומו של חשש לעיוות דין; טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אישפוז בבית חולים וכיו"ב, יש לתמוך במסמכים; אשר לעילת הביטול של פסק דין שניתן בהעדר מחמת עוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין שניגרם למבקש, ישקול בימ"ש אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים כדי לבחון את תקפות הטענה או להחליט, גם מבלי לקיים דיון, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו." במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט, שכן פעמיים הזימון נימסר כדין.
...
בנסיבות אלה, לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו. בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו