ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (נבו 25.3.2018) (להלן: "פרשת סאלם") מנה בית המשפט העליון, מספר נימוקים שהועלו במסגרת בקשות לביטול פסק דין, תוך שנקבע כי המקרים הבאים אינם מהוים נסיבות מוצדקות לאי התייצבות לדיון:
" טענה כי הזמנה לדיון לא התקבלה, מאחר שהמבקש שינה את כתובת מגוריו, בה התגורר ביחד עם הוריו המבוגרים, נדחתה תוך קביעה, כי
"
[ההדגשות שלי א.א]
משהנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו להפרכת חזקת המסירה, ומשקבעתי כי הנאשם זומן כדין, בשלב זה ניצבת בפני השאלה, האם הנאשם הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים ביטולו של גזר הדין שניתן.
בעת בחינת בקשה לביטול גזר דין שומה על בית המשפט לבחון האם מתקיימות אחת העילות המנויות בסעיפים 130(ח) ו-130(ט) לחסד"פ:
"... (ח) נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנדון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
...
עוד הוסיף וטען כי המבקש לא ביצע המיוחס לו, ומדובר במבקש אשר סיים לימודי רפואה לפני כשנה, וכי מצבו הכלכלי קשה ואין לו הכנסות, ובנסיבות אלו ביקש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין.
בנסיבות אלו, טענות ב"כ המבקש בעניין זה להידחות, וזאת בשים לב לכך שהן הזימון לדיון אשר נקבע תחילה לחודש אוקטובר 2022, הן הזימון לדיון אליו לא התייצב הנאשם, והן גזר הדין, נשלחו אל אותה הכתובת ונמסרו כדין, על פניו, ואם לא די באמור הרי שהנאשם אף נדרש לשהות בבידוד בכתובת הנ"ל, ועל-כן יש לקבוע כי המסירה בוצעה כדין.
] או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה"
נחזור אל פרשת סאלם שם נקבע כי על מנת להרים את הנטל להוכחת קיומו של חשש ממשי לעיוות דין, על המבקש להצביע על טעם של ממש הנתמך בראיות:
"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו.
סוף דבר,
לאור המפורט לעיל, ומשלא מתקיימות אחת העילות החלופיות המצדיקות ביטולו של גזר הדין, דין הבקשה - להידחות.