מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות לצד שלישי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת הנתבע/המודיע (להלן: "הנתבע") לביטול פסק דין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות, שבו התקבלה התביעה באופן חלקי, וההודעה לצדדים שלישיים נדחתה.
...
דיון והכרעה תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; ... ". לאחר עיון בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, הן על הסף והן לגופו של עניין.
למעלה מן הצורך אציין, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.
סוף דבר לפיכך אני דוחה את הבקשה.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש לתביעות קטנות בקריות (כב' הרשם הבכיר יניב לוזון) שניתנה במסגרת ת"ק 23883-04-18 ביום 13.03.2023, ובמסגרתה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות המבקש ביום 04.11.19.
כל הצדדים זומנו והופיעו לדיון זולת המבקש ולכן ניתן פסק דין בהיעדרו.
המשיבה 3 טוענת כי משנתקבלה תביעת המשיבה 1 נגד המבקש, בהיעדר התייצבות של המבקש, בדין נדחו גם ההודעות לצדדי ג' וד'.
...
הכלל שנקבע בפסיקה הוא כי "כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להיעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. אכן, במצבים מסוימים, כאשר עסקינן בזלזול בוטה בבית המשפט, יתכן שמחדל המבקשים יהיה כה גדול עד כדי כך שיאפיל על השיקול של סיכויי הגנתם לגופו של עניין (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן [פורסם בנבו] (18.6.2012))" [רע"א 7612/16 עזבון המנוח סאלח מחמד עבאס ז"ל יורשיו נ' עזבון המנוח סאלח חסין עבאס ז"ל היורש מוחסן סאלח עבאס נושא (21.12.2016)].
הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות משפט בהליך זה בסך של 5,000 ₪ וכן ישלם למשיבה 3 הוצאות משפט בהליך זה בסך של 1,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת הספר אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שלישית, עמ' 1242, נאמר כדלקמן: "סעיף 68 לחוק יוצר, כאמור, יריבות ישירה בין הצד השלישי ובין המבטח. לצד השלישי עומדת זכות תביעה ישירה כלפי המבטח בגין הנזקים שנגרמו לו על-ידי המבוטח (המזיק). המבטח רשאי לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי )להבדיל מתשלומם למבוטח), ולפי דרישת הצד השלישי, הוא חייב לעשות כן. עם זאת, תשלום התגמולים לצד השלישי מותנה בקיום שלושה תנאים הקבועים בסעיף 68 לחוק או הנובעים ממנו: חבות חוקית של המבוטח כלפי הצד השלישי; אחריות של המבטח כלפי המבוטח על-פי חוזה ביטוח; העדר היתנגדות של המבוטח לתשלום". ראשית, בעניינינו התנאי הראשון מיתקיים, מקום שבידי התובע פסק דין חלוט כנגד המבוטח.
שכן לא הוגשה כל בקשה על ידו לביטול פסק הדין שניתן לטובת התובעים וזאת עקב העדר התייצבות.
בעיניין אליאס, עמ' 1252 ניתנה היתייחסות מפורטת לשאלה זו ונאמר כי מדובר בשאלה המתעוררת תדיר בפני בית המשפט, בעיקר בערכאות הנמוכות, והיא נוגעת לחבות המבטח כלפי הצד השלישי במקרים שבהם המבוטח לא הודיע למבטח על קרות מקרה הביטוח לא שיתף עמו פעולה בבירור החבות או לא התייצב לדין.
...
מנגד, הנתבעת טוענת שיש לדחות את התביעה.
בפסק הדין נאמר כדלקמן: "השעה כעת 11:59 ואין התייצבות מטעם הנתבעת 1 והיא גם לא הגישה כתב הגנה. לאחר שהנתבעת 1 זומנה כדין ולא התייצב אף אחד מטעמה כמו כן גם לא הגישה כתב הגנה, על יסוד כתב התביעה, ולאחר שהתובע הצהיר בפני על אמיתות האמור בכתב תביעתו, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 6,984 ₪.
אני סבור שחברת הביטוח לא הוכיחה כי נקטה אמצעים סבירים כדי להשיג את המידע הדרוש לה, או כדי לזכות בשיתוף הפעולה של המבוטח.
מכל המקובץ דין התביעה להתקבל.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,984 ₪ וכן סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע המ"ש 1260-04-24 אבו סריחאן נ' מדינת ישראל ואח' תיק חצוני: 30153922460 לפני כבוד השופטת אושרת חנה בר מבקשים באסל אבו סריחאן משיבים 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל-פניות נהגים מעמד.כינוי צד ג' החלטה
ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8: "יוצא שאם עלול להגרם למבקש עוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נידרשת סיבה מוצדקת להעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...". אין חובה לידון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.
ראו בעיניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם): "אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה" ובהמשך: "כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו". בעיניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון.
...
ב"כ המבקש טען כי המבקש לא ביצע את העבירה וביקש להיעתר לבקשה על מנת להעביר את הדוח על שמו של האחר.
בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה.
ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, מששולם הדוח ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו