במסגרת הספר אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שלישית, עמ' 1242, נאמר כדלקמן:
"סעיף 68 לחוק יוצר, כאמור, יריבות ישירה בין הצד השלישי ובין המבטח. לצד השלישי עומדת זכות תביעה ישירה כלפי המבטח בגין הנזקים שנגרמו לו על-ידי המבוטח (המזיק). המבטח רשאי לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי )להבדיל מתשלומם למבוטח), ולפי דרישת הצד השלישי, הוא חייב לעשות כן. עם זאת, תשלום התגמולים לצד השלישי מותנה בקיום שלושה תנאים הקבועים בסעיף 68 לחוק או הנובעים ממנו: חבות חוקית של המבוטח כלפי הצד השלישי; אחריות של המבטח כלפי המבוטח על-פי חוזה ביטוח; העדר היתנגדות של המבוטח לתשלום".
ראשית, בעניינינו התנאי הראשון מיתקיים, מקום שבידי התובע פסק דין חלוט כנגד המבוטח.
שכן לא הוגשה כל בקשה על ידו לביטול פסק הדין שניתן לטובת התובעים וזאת עקב העדר התייצבות.
בעיניין אליאס, עמ' 1252 ניתנה היתייחסות מפורטת לשאלה זו ונאמר כי מדובר בשאלה המתעוררת תדיר בפני בית המשפט, בעיקר בערכאות הנמוכות, והיא נוגעת לחבות המבטח כלפי הצד השלישי במקרים שבהם המבוטח לא הודיע למבטח על קרות מקרה הביטוח לא שיתף עמו פעולה בבירור החבות או לא התייצב לדין.
...
מנגד, הנתבעת טוענת שיש לדחות את התביעה.
בפסק הדין נאמר כדלקמן:
"השעה כעת 11:59 ואין התייצבות מטעם הנתבעת 1 והיא גם לא הגישה כתב הגנה. לאחר שהנתבעת 1 זומנה כדין ולא התייצב אף אחד מטעמה כמו כן גם לא הגישה כתב הגנה, על יסוד כתב התביעה, ולאחר שהתובע הצהיר בפני על אמיתות האמור בכתב תביעתו, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 6,984 ₪.
אני סבור שחברת הביטוח לא הוכיחה כי נקטה אמצעים סבירים כדי להשיג את המידע הדרוש לה, או כדי לזכות בשיתוף הפעולה של המבוטח.
מכל המקובץ דין התביעה להתקבל.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,984 ₪ וכן סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.