בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות בתביעת נזקי רכוש

בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 18.11.2021 שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נימסרו לו בתאריך 15.10.2021.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 11,604 ₪, בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב המשיב בעקבות פגיעת רכב המבקש ברכבו בתאונת דרכים שאירעה ביום 19.08.2021.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו, וכדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע הגנתו, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, ביום 18.11.2021, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

רקע העירעור וההליך שביסודו הוא תביעת המשיבה לפצוי בגין נזק רכוש, הנובע מתאונת דרכים שארעה ביום 19.10.21 בה פגע רכב המערער ברכב המבוטח על ידה.

המערער טוען טענות נוספות שתמציתן היא, כי שגה בית המשפט קמא משדחה את בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נוכחותו (על אף שעורך דינו היה נוכח בדיון), ואף ציין לדבריו כי יעיד במקומו.

אין צורך לומר שמעבר לעובדה שמתן פסק דין לפי סעיף 79 א' הוא הליך מקובל ונפוץ ביותר בסוג זה של תיקי דיון מהיר בתאונות שעניין נזק רכוש בלבד.

משהיו שני הצדדים מיוצגים כדין, ומשהצהירו שניהם על הסכמתם למתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, לא יכול היה וגם לא נידרש היה בית המשפט קמא שלא לאמץ את הסכמתם זו. יוזכר שהמערער לא התייצב כלל לדיון, על אף שהוזמן כדין, וגם מטעם זה, אין לו אלא להלין על עצמו.

...

לפיכך לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לצירוף הראיות בשלב זה של ההליך.

סוף דבר, לא מצאתי כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא המצדיקה התערבות ערעורית בפסק דינו ואני מורה אפוא על דחיית הערעור.

המערער ישלם הוצאות המשיבה על דרך הצמצום בסך של 5,000 ₪ שישולמו מהערבון שהפקיד בקופת בית המשפט.

רקע והשתלשלות העניינים עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד לניזקי רכוש של שני אוטובוסים, האחד שייך לתובעת, קווים תחבורה ציבורית בע"מ (להלן: "קווים") והשני שייך לנתבעת אשר מבוטח על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון").

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מעוגן בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ולפניו בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אשר קובעת כדלקמן: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;". פסק דין שניתן במעמד צד אחד יבוטל בשני מצבים: האחד, מצב שבו צד להליך אינו מתגונן משום שכתב התביעה לא הומצא לו. במקרה כזה, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק וזאת מאחר שלא ניתן לנתבע יומו בבית המשפט ונמנעה ממנו זכות הגישה לערכאות, שקבלה מעמד חוקתי.

כבר נפסק כי בבואו לידון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד על בית המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון, מה הייתה הסיבה לאי התייצבות לדיון וביחס לכך יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זילזול בבית המשפט כלומר היתעלם ביודעין מההליך השפוטי או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו (ראו: ע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 02.02.09); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (פורסם בנבו, 30.11.00); רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (פורסם בנבו, 01.10.02); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (פורסם בנבו, 22.05.12)).

ככלל, ביהמ"ש יעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסק דין בהיעדר הגנה, ובד"כ יורה במקרים המתאימים, על ביטול פסק הדין, ולו לפנים משורת הדין ומטעמים של צדק, כפוף לקביעת הוצאות שעל המבקש לקיימן על מנת לרפא את הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב מחדלו הדיוני (ראו: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (פורסם בנבו, 02.06.15)).

...

אמנם בשלב זה אין בודקים את אמיתות גרסתו של המבקש, ובוחנים רק את השאלה באם יש בפיו טענת הגנה לכאורית מפני התביעה, אך בהינתן כי המבקש הציג רישיון נהיגה מזוייף הרי אחריותו לאירוע שהתרחש כפי שנקבע בפסק הדין, אינה מוטלת בספק ובכלל זה, בהחלטת חברת הביטוח שלא להכיר בכיסוי הביטוחי, דבר אשר מביא אותי למסקנה כי אין בפי המבקש טענות אשר יכולות להוות, ולו לכאורה, טענות הגנה טובות.

בבחינת כל אלו, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, לא מצאתי כי ביטול פסק הדין יש בו כדי לשנות את התוצאה ולכן אני מורה על דחיית הבקשה.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין, נדחית בזאת.

בהנתן האיסור שבדין לייצוג בידי עו"ד או מתמחה ללא היתר אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו, משלא הוגשה בקשה מנומקת לקלת היתר ייצוג בידי מתמחה ובשים לב להתנגדות התובע –לא התרתי את ייצוג הנתבעות בידי גב' יעקב והחלטתי לראות בנתבעות כמי שלא התייצבו לדיון.

ביום 22.8.23 הגישו הנתבעות בקשה בהולה לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהעדר התייצבות ולאחר שהועברה לתשובת התובע וזה היתנגד – בשלה העת להכריע בה. תמצית טענות הצדדים לטענת הנתבעות היתקיימו בעיניינו העילות לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות.

בתביעות קטנות שעניינן ניזקי רכוש שנגרמו בתאונות דרכים שחברות ביטוח צד להן, ככלל נוהגות חברות הביטוח לשלוח לדיון נציג מטעמן (שאינו עו"ד או משפטן), והן גם אלו שאחראיות לזימון הנהגים והעדים מטעמן.

לאמור יש להוסיף גם את העובדה כי בפסק הדין ממילא לא התקבלה תביעת התובע במלואה, ולא נפסק לו פיצוי בגין שכ"ט עו"ד או בגין רכיב של נזק לא ממוני.

שיקלול נתונים אלו, בצרוף סכוייה הלא מבוטלים של התביעה להיתקבל בסופו של יום, ולו בחלקה הארי (בשים לב לדברים שפירטתי לעיל), מוביל אל המסקנה שעלויותיה המצרפיות של ההחלטה לביטול פסק הדין בתיק זה עלולות להיות גבוהות מעלויותיה המצרפיות של הותרת פסק הדין על כנו (גם תחת ההנחה שיכול והיה ניתן פסק דין שונה במעט לאחר דיון נוסף).

...

שקלול נתונים אלו, בצירוף סיכוייה הלא מבוטלים של התביעה להתקבל בסופו של יום, ולו בחלקה הארי (בשים לב לדברים שפירטתי לעיל), מוביל אל המסקנה שעלויותיה המצרפיות של ההחלטה לביטול פסק הדין בתיק זה עלולות להיות גבוהות מעלויותיה המצרפיות של הותרת פסק הדין על כנו (גם תחת ההנחה שיכול והיה ניתן פסק דין שונה במעט לאחר דיון נוסף).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת להמציא החלטתי לצדדים גם באמצעות כתובת הדוא"ל. ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"ג, 31 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.

בפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן נגד המבקש, צד ג' בהליך, מיום 30.1.24, שהוגשה ביום 31.3.24.

מדובר בתביעת ניזקי רכב רכוש שהגישה המשיבה 1 כנגד המשיב 2 בבית משפט השלום בבית-שמש.

משלא הוגש כתב הגנה גם לאחר חלוף הארכה הנוספת – קבעתי ביום 30.1.24, כי המשיב 2 רשאי לעתור למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, ובו ביום הוגשה בקשה נוספת למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, לה נעתרתי, ופסק-הדין ניתן במועד זה. פסק-הדין נשלח ע"י המזכירות בדוא"ל לב"כ המבקש ביום 7.2.24 על פי התעוד שבתיק.

נטען, כי ב"כ המבקש נכנסה לתיק בנט המשפט אך לפתע לא הופיעה בו כמייצגת.

המבקש זנח את ההליך, נימנע מלהגיש כתב הגנה על אף ארכות שניתנו לו לשם כך, גם מיוזמת בית המשפט, וגם לא טרח להתייצב לדיון עליו ידע, ומטעמים אלה בלבד דין הבקשה להדחות.

אולם לאחר עיון בהודעה לצד ג', והיות ומדובר במחלוקת על רקע יחסי מבוטח – סוכן ביטוח, ובמסגרתה עולות כלפי צד ג' טענות לרשלנות מקצועית, והיות ובנתיים התביעה העיקרית נדונה והוכרעה בפסק-דין מנומק אשר קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 26,469 ₪, ועל מנת שיהיה ניתן לברר את השאלות השנויות במחלוקת בין המשיב 2 ובין המבקש, ועל מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט ולהתגונן מפני הטענות המועלות בהודעה, מצאתי לקבל הבקשה, בכפוף לחיובו בהוצאות המשיב 2.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר, ובתגובת המשיב 2, נוכחתי כי אין מקום להורות על ביטול פסק-הדין מחמת הצדק.

גם מצאתי לתת משקל לכך, שבית-המשפט נעתר לבקשת ארכה להגשת כתב הגנה, ב"כ המבקש צפתה בהחלטה ובה ניתנה הארכה, ולאחר מכן, הגם שחלף המועד, בית-המשפט יזם ארכה קצרה נוספת, לפנים משורת הדין, וגם בהחלטה זו צפתה ב"כ המבקש.

אם כן, הבקשה מתקבלת בכפוף לחיובו של המבקש בהוצאות המשיב 2 בסך 2,500 ₪.