בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לאחר למעלה משבע שנים

ביום 13-05-2020 הגישה הנתבעת 6 בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

התובע נשמע, אף נחקר חקירה נגדית וכאן עמד ב"כ הנתבעת 6 ובקש להשיב את הגלגל שבע שנים לאחור ולדון בתביעה כולה כאילו הוגשה זה עתה.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי בשאלה זו שלפנינו נקבע בעבר כלל הכרעה ברוח זו בסעיף 97(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 העוסק במתן פסק דין בהיעדר הגנה וקובע בפירוש כי במקרה כזה כלל ההכרעה הוא : "הנתבע לא יוזמן לדיון, אף אם נידרש התובע להביא הוכחה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך מטעם מיוחד שרשם." בית המשפט המחוזי בהחלטתו אשר ניתנה כאמור ביום 15.11.2021, לאחר חקיקת התקנות החדשות, הסתמך בית המשפט המחוזי על התקנות הישנות תקנות בבססו את החלטתו על כך שתביעתו של המשיב לא הייתה תביעה על סכום קצוב.

...

בקשת רשות לערער על החלטה זו – נדחתה הנתבעת 6 התייצבה לדיון וב"כ התובע נעתר להצעת בית המשפט והסכים שב"כ הנתבעת 6 יוכל לחקור את התובע ואף קיבל ( בהסכמה ) הארכת מועד לשם כך. שוב ביקשו ב"כ הצדדים למצות הליכי גישור ( על רקע מכירת הדירה בכינוס נכסים בהליך אחר) אך הגישור כשל.

הבקשה נדחית.

הנתבעת תשלם הוצאות התובע בסך של 2340 ₪.

על אף כל האמור, הגיש המבקש את הבקשה לביטול פסק הדין רק כעת, בחלוף למעלה משבע שנים מהמועד בו הומצאה לו כדין ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדו, ובחלוף כארבע שנים ממועד מתן פסק הדין.

במילים אחרות, פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, במידה והפגם נובע מהעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

מדובר בהגנה דלה וסתמית של המבקש כפי שהוצגה לפניי, ואין בכוחה להצדיק הידרשות מחודשת להליך כ-ארבע שנים לאחר מתן פסק הדין, ומעל חצי שנה מאז שנשלחה האזהרה מטעם ההוצאה לפועל.

...

יוצא אפוא, כי השאלות הטעונות הכרעה הן, מהי סיבת המחדל, מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד וכן האם כתבי בי-הדין ופסק הדין הומצאו למבקש כדין; וככל שהתשובה חיובית, האם קיימת הצדקה אחרת לביטול פסק הדין.

המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לצורך ביטול פסק הדין, והטענה לפיה, סמך על הצהרות ב"כ המשיבה, דינן להידחות.

יש לקבל בעניין זה את טענות המשיבה לפיהן, דין טענות המבקש להידחות.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 61449-11-22 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' גלפרין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת פאני גילת כהן המבקשת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 513879189 באמצעות ב"כ עו"ד גד ליבמן המשיב משיבים פורמליים ולדימיר גלפרין ת.ז. 321793036 2. עידו סלם ת.ז. 208087338 3. יצחק סלם ת.ז. 03350628 4. אריאנה סלם ת.ז. 025309592 – נמחקה החלטה

בבקשה שלפניי טוענת המבקשת, כי משקיבלה את כתב התביעה של המשיב סברה, כי היא נתבעה מכוח היותה המבטחת של רכב המשיב (הפורמלי) 2, היות שהמשיב לא פירט כדבעי, לדידה, המקור הנורמאטיבי עליו מבוססת תביעתו כנגדה; בנוסף טוענת המבקשת, כי ההחלטה המורה לה להגיש הגנה לא הגיעה לידי הגורם האמון על כך אצלה, וכי הופתעה לקבל את פסק הדין בהיעדר הגנה והתייצבות; כי ניתן היה לרפא אי ההתייצבות מטעמה בדרך של הטלת הוצאות, היות שבית המשפט קמא לא בירר שאלת האחריות לתאונה, וכי היא טעונה בירור, משהוגשו בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, ובהן טענות הגנה ותשובות נאותות לשאלות אשר כתב התביעה מעורר.

לטענת המשיב, הנימוקים להגשת התביעה כנגד המבקשת פורטו על ידו כבר בכתב התביעה, משהרכב המבוטח על ידה פגע ברכבו ונגרם לו נזק; כן נטען על ידו, כי הוא פנה למבקשת בכתב בבקשת שיפוי טרם הגשת כתב התביעה, אך נענה בשלילה על יסוד הטענה שהפגיעה ברכבו נגרמה ע"י רכב אחר; כן נטען על ידו, כי המבקשת הייתה מודעת לארוע ולדרישתו, והיה בידה למנוע הגשת התביעה, ומשכך היתנהלותה מאז הוגש כתב התביעה ולאחר מתן פסק הדין עולה כדי חוסר תום לב. לדידו, המבקשת מנצלת פערי הכוחות ביניהם, חוסנה הכלכלי לעומתו, לרבות העובדה שהיא מצוידת בעורכי דין בעוד הוא אינו יכול להרשות זאת לעצמו.

עוד ובנוסף טען המשיב, כי היתקיימו שני דיונים בהליך שנוהל על פני שנה וחצי, במהלכה היו למבקשת הזדמנויות רבות להציג גירסתה בפני בית המשפט קמא, אך היא לא עשתה כן, ומשכך אל לה לגלגל מחדליה לפתחו ואין לה להלין אלא על עצמה.

למעלה מן הצורך יצוין עוד, כפי שהובהר גם ע"י בית המשפט קמא, כי אין בטענת המבקשת לפיה נהג הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה הועמד לדין והורשע ע"י בית המשפט לתעבורה, כדי לשלול מעורבות של רכב נוסף בתאונה.

...

אי לכך, לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי טענות הצדדים לפניי הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו – 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 4,341 ₪ בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת שמאי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב לה, בכתב התביעה בכתבי ההגנה על נספחיהם, בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט קמא וביתר המסמכים בתיק שנוהל בפניו, לא מצאתי כי המקרה דנא בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בחלוף למעלה משבע שנים ומחצית השנה, ביום 03.09.19, הגיש המבקש, תחת השם סלאח נקיב, ת.ז. 054445127 (להלן: "המבקש"), בקשה תחת הכותרת "בקשה דחופה למתן הוראות לסגירת תיק ההוצאה לפועל", היא הבקשה לביטול פסק הדין שהובאה בפני, שם טען כך: הנתבע והמבקש הנם שני אנשים שונים; כתב התביעה, כמו גם פסק הדין, לא נימסרו לידיו; בעת הגשת פסק הדין לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, ביום 05.04.12, שינתה המשיבה את פסק הדין על דרך של הוספת שם משפחתו של המבקש, מבלי שהותר לה לעשות כן, כך שתיק ההוצאה לפועל ניפתח נגד "נקיב סאלח צחי ת.ז. 40962102" (מוצג 1 בתיק); המען המצוין כמענו של הנתבע, רח' הכוורנית 20 בת"א, אינו מענו של המבקש והוא מעולם לא התגורר שם, וכי אף לא קיימת כתובת שכזו.

לאחר שקראתי את כלל הבקשות, התגובות והפרוטוקולים בתיק, ועיינתי במוצגים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה; להלן נימוקי ההחלטה - מועד הגשת הבקשה - נוכח המועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסה"ד, 03.09.19, יש להדרש לה לאורן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"); הסמכות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מסורה לבית המשפט מכוחה של תק' 201 לתקסד"א, שם נקבע כך: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם." באימרת אגב, אעיר כי תק' 201 הנ"ל אינה שונה במהות מרעותה העדכנית, תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018.

...

הובאה בפני בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח לביצוע פסה"ד שניתן בהעדר הגנה כבר ביום 01.02.12, ולחילופין, להורות על ביטולו של פסק דין - כך מתוך הרישא לבקשה; הלכה למעשה, עותר המבקש לביטול פסה"ד, שכן ממילא, אם תתקבל הבקשה הרי שתיק ההוצאה לפועל ייסגר מאליו, ואם תדחה, אין להיעתר אף לבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

אני סבור כי התנהלותו זו של המבקש עולה כדי זלזול ממש בבית המשפט, כמו גם במשיבה עצמה, המצדיק את דחייתה של הבקשה.

בהקשר זה, נכונים דבריו של כב' הרש' (בכתוארו אז) ב' אוקון בהחלטתו ברע"א 7051/00, בנימין קיסלר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [13.07.01]: "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטמיים של בעל הדין שכנגד (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי) [פורסם בנבו] ." סוף דבר - התובע הגיש בקשתו בשיהוי ניכר, תוך פגיעה בהסתמכות המשיבה על פסק הדין ועקרון סופיות הדיון.

לאחר שלא מצאתי כי נפל פגם בהליך אשר יש בו להצדיק את ביטול פסק הדין מחובת הצדק, ולאחר שלא מצאתי כל טעם של ממש למחדליו של המבקש והגעתי למסקנה כי סיכויי הגנתו קלושים, אני מורה על דחיית הבקשה; לאחר ששקלתי את התנהלות המבקש בהליך, מצאתי להשית עליו את הוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪; כמו כן, מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.

לטענת המבקש, המשיבים ביססו את תביעתם על חוזה שכירות משנת 2020, ומדובר במסמך מזוייף (לרבות זיוף חתימתו), שאינו משקף את ההסכמות בין הצדדים שנעשו בעל-פה. שנית, המבקש טען כי יש לבטל את פסק הדין, שניתן בהעדר הגנה, מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

עם זאת, בית משפט השלום היתייחס גם לגופה של טענת המירמה, בציינו כי טענה זו מעוררת תמיהה: "במשך שבע שנים הסתמכו הצדדים על ההסכם, אשר המבקש טוען עתה כי חתימתו על גביו זויפה. בכלל כך, אף התנהלו על פיו, מקום בו [המבקש] שכר בפועל את הדירה מאת המשיבים, התגורר בה ושילם למשיבים דמי שכירות מאז שנת 2017. הצדדים אף האריכו את ההסכם, מספר פעמים, בחוזי הארכה חתומים, לגביהם אין המבקש טוען כי חתימתו בהם זויפה. המבקש מושתק איפוא מלטעון עתה, עת פעל על פי ההסכם והסתמך עליו, כי חתימתו על ההסכם זויפה וכי ההסכם נחתם במירמה. המבקש גם איננו יכול לטעון עתה, לאחר שבע שנים והארכות, כי ההסכם בטל מחמת זיוף." על יסוד האמור נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, ניתן צו לפינוי המבקש מהמושכר לאלתר, וצו עיכוב הבצוע הארעי בוטל.

עוד יצוין כי בקשת רשות העירעור הוגשה בשיהוי ניכר, למעלה מחודש וחצי לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה, וזמן רב לאחר המועד שבו נידרש המבקש לפנות את המושכר.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משכך נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.