בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה בתביעת חוב

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעה שכנגד.

בפרט יש לאפשר לתובעת להציג ראיות לכך שהלכה למעשה לא נותר לה חוב לנתבע בגין דמי השכירות ומדובר בטענה עובדתית אותה ניתן להוכיח בנקל בצרוף אסמכתות מתאימות.

...

יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, התקנות, הפסיקה הנוהגת והדין, אני מוצא כי יש בטענות התובעת כדי להימנע מסגירת שערי בית המשפט בפניה וכי נכון יהיה ליתן לה את יומה בבית המשפט ולאפשר קיומו של הליך הוגן, תוך פרישת מלוא היריעה וירידה לחקר האמת.

לאור האמור, ועל פי סמכותי מכוח תק' 131 לתקסד"א 2018, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה 23.12.2021 וזאת בכפוף להפקדת סך של 7,500 ₪ תוך 30 יום בקופת בית המשפט.

בנוסף, אני קובע קדם משפט שיתקיים במעמד הצדדים ביום 7.9.2022 בשעה 10:00.

ביום 21.02.2013 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה הכספית המחייב את השוכרים בתשלום מלוא סכום התביעה בסך 45,756 ₪ המורכב מדמי שכירות עבור ארבעה חודשים, חוב ארנונה ומים, תשלום הפצוי המוסכם הקבוע בגין הפרה יסודית של ההסכם והפיצוי המוסכם בגין כל יום איחור בפנוי המושכר – בתוספת הוצאות שכר טירחת עו"ד בסך 5,174 ₪.

ביום 25.01.2015 הגישו השוכרים בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה בתביעה הכספית.

...

כב' הרשמת סברה כי, בשל סיכויו של הערעור אין מקום להורות על פטור מלא מערובה לדבריה, לאחר עיון בכתב הערעור ובתביעה שאוחדה מול בא כוחה (עו"ד אלון) ונדחתה בשלוש ערכאות לא ניתן להימנע מהמסקנה לפיה ממצאים אלה מהווים השתק פלוגתא ולא נמצא בטיעוני המערערת נימוק השולל מסקנה זו. המשיבות גורסות כי, יש למחוק על הסף את בקשת המערערת וזאת בשל סיכוייו האפסיים של הערעור, ובשל חריגתה מהוראות התקנות אשר על פיהם יש להגיש בקשה לבית המשפט.

הכרעה: מקובלת עלי מסקנת כב' הרשמת בהחלטתה המאזנת כראוי בין התנאים המצטברים ביחס לנסיבות.

מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שמערערת באופן עקבי איננה משלמת את ההוצאות אשר בית המשפט פוסק לחובתה לזכותן של המשיבות ולעניין זה יפים דבריה של כב' הרשמת ש' ליבוביץ' בבית המשפט העליון, "על המבקש פטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו בערעור, אם ייפסקו כאלה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תצדיק זאת. נטל זה גובר כאשר מבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בפסק-דינו של בית משפט קמא" (ע"א 2293/06 זינגל נ' גלעדי (נבו 24.07.2006)) אשר על כן, דין הערעור להידחות לגופו מטעמי כב' הרשמת.

ביום 2.12.2021, כשנתיים לאחר מתן פסק הדין, הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בגדרה טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה לידיה מעולם, וכתב התביעה היחיד שנימסר לה הוא זה של ההליך הקודם אשר כאמור לעיל נמחק.

על כן, דין הבקשה להיתקבל, בכפוף לתנאים שפורטו לעיל, והסדר זה לוקח בחשבון את "הקשיים העומדים לפתחה של הנתבעת מחד גיסא, ולכך שמצאתי כי במכוון נימנעה מלפעול בהליך זה ומבקשת להאריך עוד המועד לבירור זכויותיה של התובעת (כימעט 10 שנים לאחר סיום עבודתה) ואף גרמה לה ענוי דין והוצאות כספיות". טענות המבקשת בבקשת רשות העירעור המבקשת טענה כי "בית הדין קמא היה עוין כלפי המערערת עוד בטרם החל הדיון וכבר בפתח הדיון אמר כי לא יבטל את פסק הדין, ויש להציע סכום לתשלום..."; המשיבה הגישה תביעת חוב למפרק שמונה לעמותה והלה הכריע בתביעה זו והפנה את המשיבה לקבלת התשלום המגיע לה מהמוסד לביטוח לאומי.

...

על כן, דין הבקשה להתקבל, בכפוף לתנאים שפורטו לעיל, והסדר זה לוקח בחשבון את "הקשיים העומדים לפתחה של הנתבעת מחד גיסא, ולכך שמצאתי כי במכוון נמנעה מלפעול בהליך זה ומבקשת להאריך עוד המועד לבירור זכויותיה של התובעת (כמעט 10 שנים לאחר סיום עבודתה) ואף גרמה לה עינוי דין והוצאות כספיות". טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור המבקשת טענה כי "בית הדין קמא היה עוין כלפי המערערת עוד בטרם החל הדיון וכבר בפתח הדיון אמר כי לא יבטל את פסק הדין, ויש להציע סכום לתשלום..."; המשיבה הגישה תביעת חוב למפרק שמונה לעמותה והלה הכריע בתביעה זו והפנה את המשיבה לקבלת התשלום המגיע לה מהמוסד לביטוח לאומי.

דברים אלו לא צוינו על ידי המשיבה באופן שיש בו כדי להעיד על אמינותה; דין התביעה להידחות על הסף, שכן המבקשת לא הצביעה על עילה להרמת מסך, ולמבקשת טענות הגנה רבות כנגד התביעה; בניגוד לקביעת בית הדין האזורי, כתב התביעה לא הומצא למבקשת והיא לא ידעה עליו עד להליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדה; כבר בשנת 2015 הגישה המבקשת כתב הגנה בהליך הקודם, שהינו "העתק הדבק" כלשונה, למול ההליך הנוכחי, כך שלא מסתבר לומר כי ביקשה "לדחות את הקץ" עד לאחר ההכרעה של המפרק ועל כן לא פעלה בגדרי ההליך הנוכחי, אלא שפשוט לא ידעה עליו, משלא קיבלה לידיה את כתב התביעה מעולם כטענתה; המבקשת שכירה "החיה מהיד לפה ומתקיימת בדוחק רב"; החלטת בית הדין האזורי אינה סבירה, ולמעשה חוסמת את דרכה של המבקשת לערכאות; הותרת החלטת בית הדין האזורי על כנה תגרום למבקשת "נזק בלתי הפיך". בנוסף, נטען כי יש להעביר את ההליך למותב אחר, שכן המותב שדן בבקשה לביטול פסק הדין גיבש עמדה כנגד המבקשת.

דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה וחומר הנוגע לעניין מתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

בנסיבות העניין, ההסדר שקבע בית הדין האזורי על הסכומים המופיעים הוא ראוי וסביר ואינו מצדיק התערבות בית דין זה. כללו של דבר: הבקשה נדחית.

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 28.11.2022 על סמך אישור מסירה לפיו בוצעה ביום 17.7.2022 הדבקה של הזימון לדין וכתב התביעה בכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים ברח' הכלנית 94 בחגור ולאחר שלושה ביקורים בהם לא נמצא איש בבית.

המבקש אף מודה בסעיף 16 לתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין כי הוא וגרושתו פנו למשיב וביקשו פריסה מחודשת של החוב.

...

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי המסירה בוצעה כדין ואין עילה לביטול פסק הדין בנסיבות אלה.

אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך 2,500 ₪.

בבקשה להארכת מועד טוען המבקש, כי נודע לו לראשונה על ההליך ועל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה רק במהלך חודש 11/23, כשפנה לקבלת ייעוץ משפטי מבא כוחו שהגיש הבקשה דנן, עקב ביטול הליך חידלות פרעון שהתקיים בעיניינו בתיק חדל"פ 65617-12-20 (להלן – הליך החדל"פ).

המשיבה פנתה ללישכת ההוצל"פ לבצוע פסק-הדין, או אז התברר לה כי ניתן נגד המבקש צו פתיחת הליכים במסגרת תיק החדל"פ. לטענתה, כאשר הגישה ביום 4.7.22 בקשה להארכת מועד בתיק החדל"פ להגשת תביעת חוב נגד המבקש, התברר לה כי הליך החדל"פ הופסק, בשל אי שתוף פעולה של המבקש בהליך.

למעלה מן הצורך, בחינת מכלול הראיות מעלה כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין ומשכך לא מתקיימת עילה לביטלו מחובת הצדק, ובטול פסק-הדין משקולי בית המשפט בנסיבות המקרה דנן, דינה להדחות על רקע מחדליו הרבים של המבקש בהליך, עיקרון ההסתמכות ועיקרון סופיות הדיון, שבחינתם אל מול סיכוי ההגנה הלכאוריים שלא עלה בידי המבקש להראות – מטים את הכף לדחיית הבקשה גם מטעם זה. סוף דבר; הבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין - נדחית.

...

בשים לב לתקופה הארוכה מאז ניתן פסק הדין, מקבלים שני אינטרסים אלה משנה תוקף, ועל המבקש מוטל נטל מוגבר להראות טעם מיוחד, שלא עלה בידי המבקש להראות (ע"א 1560-07 מינהל מקרקעי ישראל נגד עזבון המנוח ג'בור מיכאל עזאף ז"ל (פורסם בנבו, 20.1.2010): "עיקרון סופיות הדיון, כמו גם אינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים, מחייבים שכאשר השתהותו של בעל דין היא כה משמעותית, יידרש הוא להוכיח צידוק ממשי לשיהוי." המסקנה המתקבלת מכל האמור היא; כי המבקש הצהיר הצהרת שקר ביחס למועד שטען כי נודע לו לראשונה על פסק הדין שניתן, שגם מיום שלגרסתו נודע לו חלפו יותר משלושים ימים, שלא עלה בידו להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" להצדקת האיחור, אף לא טעם כלשהו, ובהינתן עקרון ההסתמכות וסופיות הדיון - דין הבקשה למתן ארכה להידחות, וכך אני מורה.

באשר לביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט; לא מתקיימת הצדקה להיעתר לבקשה מטעם זה בהינתן מחדלי המבקש בהתנהלותו כמפורט לעיל, וסיכויי ההגנה הלכאוריים שהיה על המבקש להראות בשים לב לעוצמת מחדליו - וכשל.

למעלה מן הצורך, בחינת מכלול הראיות מעלה כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין ומשכך לא מתקיימת עילה לביטלו מחובת הצדק, וביטול פסק-הדין משיקולי בית המשפט בנסיבות המקרה דנן, דינה להידחות על רקע מחדליו הרבים של המבקש בהליך, עקרון ההסתמכות ועקרון סופיות הדיון, שבחינתם אל מול סיכוי ההגנה הלכאוריים שלא עלה בידי המבקש להראות – מטים את הכף לדחיית הבקשה גם מטעם זה. סוף דבר; הבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין - נדחית.