בקשה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה בשל אי הבנה

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הדס שכטר ישראלי) מיום 2.10.21 בת"א 53084-11-17 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לביטול החלטה שניתנה בהסכמתו, במהלך דיון שהתקיים ביום 12.9.21 בבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות.

בהמשך, ביום 18.5.21, ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה, בשל אי התייצבות המבקש לדיון.

כמו כן ניתנו קביעות שגויות בבסיס העובדות הצריכות לעניין, בוצע ניצול ציני של המבקש הנכה שאינו מבין את השפה העברית על בוריה, עובדה כשלעצמה יש בה משום "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת המועד להגשת ערעור, וקיום דיון תוך שמיעת טענותיו, לרבות היתייחסות לטענות המבקש בנוגע לתשתית הראייתית שהוגשה במירמה ובחוסר תום לב. לטענת המבקש, הצדדים התקשרו בהסכם שכירות כאשר המשיב ידע כי מדובר בדירה מחולקת למספר דירות, בנגוד לדין, ולכן בחודש 11/2017 תבע המבקש את המשיב בגין נזקים וקיבל פסק דין בהעדר הגנה לטובתו, אשר מומש חלקית באמצעות ההוצאה לפועל.

...

לפיכך, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד.

משלא הוכח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, בתקופה של כשנה וחצי, ומאחר שלא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם לא יתאפשר לו להגיש את הערעור, אין מקום להתיר הגשתו.

לאור האמור, הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור נדחית.

ואולם כעולה מדברי התובע 2 בסעיף 7 לתצהיר שצורף לבקשה, הדבר נעשה עקב הסכמתו לדחיית התביעה.

וכבר נאמר, כי בהעדר טעם מיוחד, כבד-משקל ומשכנע, לא יתקבלו טענות כנגד פסק דין המעניק תוקף לפשרה, שניתן מתוך הבנת הצדדים באשר לויתוריהם ההדדיים ובהסכמתם (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור ואח', פ"ד נו(1) 577, בעמ' 587-586 (השופטת דורנר)).

בנדון דידן, היה על המבקשים להגיש תובענה שונה לצורך תקיפת ההסכם, ומובן שאין בהחלטה זו בכדי לחוות דיעה לגבי תובענה כזאת, אם תוגש.

" דהיינו, במידה והתובעים מבקשים לתקוף את ההליך השפוטי במסגרתו אושרה ההסכמה, עליהם להגיש ערעור במועדים שנקבעו בדין, ואילו במידה והם מבקשים לתקוף את ההסכם שאושר במסגרת פסק הדין, אזי עליהם להגיש תביעה חדשה לביטול פסק הדין (לאותה ערכאה שנתנה את פסק הדין).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

מקובלת עליי טענת הנתבע, לפיה במידה ובעל דין רוצה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה, מפני שלטענתו נפל פגם בהסכם, שהוא ביסודו של פסק הדין, הרי שעליו להגיש תביעה חדשה לביטול פסק הדין לבית המשפט המוסמך.

משכך, בנסיבות המקרה, שעה שאין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, וטענות התובעים מופנות כלפי ההסכמה שבבסיס פסק הדין, הרי שאין סמכות לבית משפט זה להורות על ביטול פסק הדין במסגרת הליך זה. מורם מהאמור עד כֹה, שאני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

עוד טוענים המבקשים, כי כבר לפני עשור הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המשיבה תקבל את החזקה במטוס ותעשה עמו כרצונה.

ככלל, בתי המשפט אמצו את הגישה הליבראלית בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על פ"ד נה(5) 43 (2001).

בגדרה של הפעלת שיקול דעת על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סכויי הצלחה בהגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות.

המבקש 2 לא מכחיש כי כתב התביעה נימסר לגב' שטיין, ואולם לטענתו היא אינה בת מישפחה ולא הייתה בת זוגו במועד הרלבנטי, ונוכח היחסים ששררו ביניהם לא מסרה לו את כתב התביעה, ולכן לא ניתן להמציא באמצעותה את כתב התביעה.

...

ביום 21.3.2023 נעתר בית המשפט לבקשה וניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה.

לאחר שעיינתי בטענות ובתצהירי הצדדים, ולו מפאת הספק העולה מטענות הצדדים, אני סבור כי בנסיבות מקרה דנן יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט רז נבון) מיום 12.9.2023 בת"ק 44491-03-23 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, לאחר שבית משפט הסכים לבטל פסק הדין כנגד תשלום 2,500 ₪, אך, משלא הופקד הסכום, נותר פסק הדין על כנו.

ב) בבטול פסק דין מכוח שיקול דעת בית משפט בודקים גם את סכויי ההצלחה אם יבוטל פסק הדין והאם הנימוק למחדל הדיוני נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות.כאשר מדובר בבטול פסק דין מכוח שיקול דעת בית משפט, בתי המשפט נוקטים גישה ליבראלית בבקשות מעין אלו תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל דין שכנגד עקב מחדל דיוני, כאשר קיימת טענות הגנה אפשרית באמצעות פסיקת הוצאות, וראה לעניין זה למשל: רע"א 1838/16 החבובות חנות הצעצועים של בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד שומה פתח תקוה סעיף 13, (8/5/16), רע"א 7244/16 פלוני נ' עיזבון המנוח אמיר תאופיק כריים ז"ל, סעיף 6, (13/11/16).

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

אין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.אין כל סוגיה משפטית על הפרק ובוודאי שלא סוגיה בעלת השלכת רוחב ולא שוכנעתי כי נגרם "עיוות דין".בית משפט כן קיבל את בקשת המבקשת לביטול פסק דין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בנסיבות אלו היתקיימה שיחה לא פורמאלית, לבקשת הצדדים ובהסכמתם, "כדי להבהיר ולחדד את מצב ההידברות בין הצדדים ומדוע נתבקשה דחית ישיבת ההוכחות מעבר להעדרו הלא צפוי של התובע, מטעמים שאינם בשליטתו" וכן: "באשר ללוח הזמנים הנחוץ להם למיצוי הידברות חלקית או מלאה, בנסיבות העניין, לנכונות לקיים הדברות כזו, בשים לב למחלוקות, לנסיבות העניין וכדי לאפשר קניית סיכונים/סכויים הדדית" (ראו שם).

תשובת הנתבעים 2-3 /צדדי ג' הנתבעים 2-3 /צדדי ג' "תמהו" על הכחשת הנתבעת 1 הסכמה בדבר אי הגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה; הם חזרו על טענתם לפיה התכוונו להתייצב לדיון ההוכחות ולהביע את עמדתם במהלך החקירות, תוך שהם מדגישים שיש לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, הן משקולי צדק והן בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ולא לאפשר לצדדים האחרים הגעה לפשרה שהיא במהותה נגדם.

בהקשר זה, נשקלים שני שיקולים מנחים: הראשון, הוא סיבת מחדלו של המבקש להיתגונן – האם כתוצאה מזלזול בבית המשפט, או שמא בשל טעות בתום לב, אי-הבנה או רשלנות.

...

סוף דבר הבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 19.3.2024 כנגד הנתבעים 2-3 / צדדי ג' מתקבלת, לצד חיובם בתשלום הוצאות התובע 1, התובע 2, הנתבעת 1, והנתבעים 4+5 (יחדיו), בסך כולל של 2,500 ₪ לכל אחד מהצדדים הנ"ל, וכן בהוצאות שכ"ט עו"ד לכל אחד מהנ"ל, בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לכל אחד בנפרד.

עוד ישלמו הנתבעים 2-3 /צדדי ג' יחדיו סך של 5,000 ₪ לאוצר המדינה.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.