בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר - שיהוי ניכר בהגשת הבקשה

עוד הפניתה לשהוי הניכר בהגשת הבקשה וציינה כי אין בטיעונים שהוצגו כדי להוות עוות דין המצדיק להעתר למבוקש.

בנוגע לטענה כי יגרם למבקשת עוות דין אם לא ינתן לה יומה, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " צירוף תצהיר של אביה, לפיו הוא לוקח אחריות על ביצוע העבירה אין בו די כדי ללמד על עוות דין.

...

ראו בעניין זה: עפ"ת (באר שבע) 11976-02-21 אבי קוקואשוילי נ' מדינת ישראל (3.3.21); עפ"ת 25448-05-22 זיני נ' מדינת ישראל (14.6.22), שם קבעה כב' השופטת שלו: "לאחר שעיינתי במכלול הפסיקה, אני נוטה לקבל את העמדה שרואה בפלטי המחשב כרשומה מוסדית, ואינני סבורה שבענייננו יש לראות בפלט הדותן שנערך ע"י מפנ"א, כרשומה שנערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית..." המבקשת מצידה לא עמד בנטל הרובץ לפתחה לסתור את חזקת המסירה.

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותה של המבקשת מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקשת עיוות דין במידה ולא ינתן לה יומה, ומששולם הדוח - מצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת, על כן לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

בחנתי את טענותיו של המבקש: טענת המבקש כי בשל העידר יכולת כלכלית נימנע ממנו לטפל בדוח, אין בה כדי להצדיק את השהוי הניכר בהגשת הבקשה, כמו גם אין בה כדי להצדיק הארכת המועד להשפט.

המבקש קיבל הדוח במעמד רשומו ועמדו לרשותו 90 ימים להגשת הבקשה, המבקש יכול היה להגיש בקשתו גם ללא ייצוג משפטי וללא כל עלות בדרך מקוונת באמצעות אתר האנטרנט של משטרת ישראל, (או בעלות של דואר רשום) אולם בחר משיקוליו שלו, שלא לעשות כן. בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " טענה כללית כי המבקש כופר בבצוע העבירה אין בה די כדי לבסס טענת עוות דין המצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17).

...

בשל טענת המשיבה בנוגע לסמכות המקומית, אני מורה על העברת התיק לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע.

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו, מצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, ועל כן לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

המשיבה הפניתה לשהוי הניכר בהגשת הבקשה וטענה כי אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את השהוי הניכר בהגשתה כמו גם לא הועלו טענות המצדיקות העתרות לבקשה.

בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " טענת המבקש כי בגין רישום הדוח ירשמו לחובתו 8 נקודות באמצעות שיטת הניקוד, אין בה כדי להוות עוות דין וכן, אין בה כדי להצדיק הארכת מועד להשפט.

...

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו, ומששולם הדוח - מצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, בוודאי כשעסקינן בשיהוי של 6 שנים.

על כן, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

המשיבה היתנגדה לבקשה וטענה כי המבקש הגיש בקשה זו בשיהוי ניכר וטעות משרדית אינה מצדיקה קבלת הבקשה.

עולה מנימוקי הבקשה, כי ביום 02.08.22 ידע המבקש, שבקשתו לא נקלטה ורק בחלוף כ- 18 חודשים נוספים הגיש בקשה זו. אשר לטענה כי יגרם למבקש עוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ 8427/17 סאלם נ' נדינת ישראל (25.03.18): "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " טענה כללית ולאקונית לפיה לא ביצע את העבירה המיוחסת לו – אין בה כדי לבסס טענת עוות דין המצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17).

...

5129371 54678313לאור האמור, הבקשה נדחית.

...