בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות בשל שגגה

הנתבעים מבקשים לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות מכוח תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הן מחובת הצדק והן לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

הנתבעים מדגישים כי אי ביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות בשל טעות מזכירות שעה שהיו בדרכם אל האולם בעוד התובעת מצהירה כי היתקשרה למשרדו של ב"כ הנתבעים בעוד שלא התקבלה שום שיחה למשרד וכשהיא נמנעת מלהתקשר לטלפון הנייד של ב"כ הנתבעים בטענה כי אינו בידיעתה, יהיה בלתי צודק.

...

בדונו בשאלה זו יטה בית המשפט להיעתר לה, אלא אם שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו.

בענייננו אני סבורה כי משלא ניתן לומר שאין להגנת הנתבעים סיכוי כפי שפורט לעיל, ומשמדובר בטעות בתום לב יש מקום לבטל את פסק הדין.

לעניין גובה ההוצאות, אני סבורה כי עליהן להיות נמוכות, לנוכח העובדה כי התובעת לא טענה כי לא קיבלה את פניות ב"כ הנתבעים זמן קצר לאחר שעזבה את ההיכל, לשוב להיכל ולקיים את הדיון וככל שקיבלה את הפנייה, לא נתנה כל טעם לסירובה להיעתר לה. יומנה של התובעת היה אמור להיות פנוי לקיום הדיון באותו היום ולמחרת ולא ניתן על ידה כל הסבר בעניין זה. אינני מכריעה בשאלה של הניסיון ליצור קשר עם משרדו של ב"כ הנתבעים בבוקר הדיון או בשאלת הנגישות של הטלפון הנייד של ב"כ הנתבעים לב"כ התובעת, מאחר שאין הצדקה לקיים הליך בירור ראייתי רק לצורך זה. לאור האמור לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 2,500 ₪.

טיעוני המבקש ב"כ המבקש היתנצל על כך שלא הופיע לדיון שנקבע בעיניינו של המבקש ליום 1.2.23, וטען כי "משום מה כאשר היתקבל הזימון נשלח לב"כ הח"מ, אך בשל טעות טכנית לא התייצבנו לדיון". עוד טען, כי עורכת הדין, שטיפלה בתיק מטעם משרדו, התפטרה מהמשרד והטעות נגרמה בשל אי רישום של הדיון שנקבע.

על מנת לבחון באם פסק הדין ניתן בהיעדר המבקש כדין, אבחן את טענות המבקש באשר לסיבת אי התייצבותו, אשר מהוות, לשיטתו, סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין.

...

נוכח האמור טענה ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לאחר שהמבקש זומן כדין ואין בידו כל טענת הגנה.

באשר לבקשה לאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט מצאתי להבהיר, כי "משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות שיהיה לו יומו בבית המשפט" (ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 279).

נוכח כל האמור לעיל, לאחר שקבעתי כי הוראות סעיף 240(א)(2) לחסד"פ חלות בענייננו, ולאחר שקבעתי כי המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 130(ח) לחסד"פ, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

בנסיבות העניין, ניאות המשיב לקבל את המלצת בית המשפט לפיה, פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש 2 בהעדר התייצבות ביום 26.6.22 יבוטל.

באותו היום בו נחתמה הפסיקתא כנגד המבקשת 1, הגיש ב"כ המבקשים הבהרה לפיה בשל טעות סופר נשמטו פרטי המבקשת 1 מבקשתו למתן ארכה להגשת כתב הגנה.

...

סוף דבר אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 5000 ₪.

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של הנאשם.

לטענתו, עו"ד האחר לא הופיע לדיון וכשהוא פנה אליו, השיב לו האחרון כי לא התייצב בשל טעות משרדית.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהוה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם" [רע"פ 1446/14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18- להלן: "עניין סאלם")].

...

לאחר עיון ושקילה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מהטעמים האמורים, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

המשיבה היתנגדה לבקשה וטענה כי עסקינן בדו"חות שונים ובהליכים שונים וכי לפי הפסיקה אין לבטל פסק דין שניתן בהעדר מי שלא התייצב בשל טעות אנוש.

...

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 2.6.2024.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.