הנתבעת לא פעלה בהתאם לצוו למסירת מידע מיום 17.8.23 ורק לאחר חלוף המועד שנקצב לבצוע הצוו, הוגשה ביום 6.9.23 בקשה מטעם הנתבעת לאורכה לבצוע הצוו.
מאחר והיה על הנתבעת להגיש בקשתה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתוך 30 ימים מיום שהומצא לה פסק הדין, והנתבעת לא עמדה במועד הקבוע ואף לא הגישה כל בקשה להארכת המועד, הרי שדין הבקשה להדחות על הסף.
למעשה, גם לאחר מתן פסק הדין מיום 15.1.24 וגם במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, הנתבעת לא תיקנה את המחדל הכבד באי קיום צו בית המשפט מיום 17.8.23.
לסיכום, שעה שהנתבעת פעלה מתחילת בירור ההליך תוך היתעלמות מהחלטות בית המשפט, באופן המלמד על ניצול לרעה של הליכי המשפט, הן באי קיום צו בית המשפט שהביא למחיקת כתב ההגנה והן בהיעדר התייצבות לדיון, בדין ניתן נגדה פסק דין ובהיעדר נימוקים מבוססים למחדלים כבדים אלו ובשים לב לסכויי ההגנה הנמוכים, לא נמצא שיש לבטל את פסק הדין.
...
למעלה מהצורך, בחינת הנסיבות מלמדת כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.
לסיכום, שעה שהנתבעת פעלה מתחילת בירור ההליך תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט, באופן המלמד על ניצול לרעה של הליכי המשפט, הן באי קיום צו בית המשפט שהביא למחיקת כתב ההגנה והן בהעדר התייצבות לדיון, בדין ניתן נגדה פסק דין ובהעדר נימוקים מבוססים למחדלים כבדים אלו ובשים לב לסיכויי ההגנה הנמוכים, לא נמצא שיש לבטל את פסק הדין.
על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.