בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בשל איחור בהגשה

כידוע, החובה להוכיח את התביעה חלה על התובע וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בעיניין נטל השיכנוע, הרי דרושה רמת שיכנוע של למעלה מ-51%, וכפי שנקבע בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ ,פ"ד מ(1)58 "מספיק במקרה כזה מאזן ההסתברות על-פי ראיות ישירות ונסיבתיות רגילות, ומספיקה הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%, כדי שהתובע יזכה במשפטו". טענתה העיקרית של התובעת היא כי הנתבעת לא העניקה לה ייצוג משפטי בתביעה שהתנהלה נגדה בגין מעורבותה בתאונת דרכים, דבר אשר אילץ אותה לשכור את שירותיו של עורך דין אשר הגיש בשמה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, כתב הגנה (לאחר ביטול פסק הידן) והודעה לצד שלישי.

על כן לאחר שהתחשבתי במכלול השיקולים, לרבות הגשת תמלילי שיחה שלא בהתאם להוראות הדין, הגשת אישור מסירת ההתראה לנתבעת באיחור (עם הגשת הסיכומים) ואי העלאת דרישתה לפצוי מאת הנתבעת בגין סכום שכר הטירחה ששילמה לעורך דינה במועד ישיבת ההוכחות, אני קובעת כי לתובעת אשם תורם בגין נזקיה, אותו יש לאמוד בשיעור של 35%, שיעור שיש בו כדי לשקף באופן ראוי את האיזון בין מעשיהם ומחדליהם של הצדדים.

...

לאחר ששקלתי את כל הנתונים הרלוונטיים לא שוכנעתי כי באי העלאת טענה זו בישיבת ההוכחות ויתרה התובעת על דרישתה להשבת הסכום ששולם, במיוחד נוכח העובדה כי התובעת הייתה הנתבעת בהליך שם, אך מצאתי כי התובעת לא פעלה להקטין את נזקיה שעה שלא העלתה את הדרישה במועד ישיבת ההוכחות וטרם הסכמת הנתבעת על מתן כיסוי ביטוחי.

על כן לאחר שהתחשבתי במכלול השיקולים, לרבות הגשת תמלילי שיחה שלא בהתאם להוראות הדין, הגשת אישור מסירת ההתראה לנתבעת באיחור (עם הגשת הסיכומים) ואי העלאת דרישתה לפיצוי מאת הנתבעת בגין סכום שכר הטרחה ששילמה לעורך דינה במועד ישיבת ההוכחות, אני קובעת כי לתובעת אשם תורם בגין נזקיה, אותו יש לאמוד בשיעור של 35%, שיעור שיש בו כדי לשקף באופן ראוי את האיזון בין מעשיהם ומחדליהם של הצדדים.

סוף דבר: לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשם לתובעת 65% מסכום התביעה, קרי סך של 12,588 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

החלטת בית משפט קמא בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי דין הבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין ודין הבקשה לביטול פסק דין להדחות, משום: הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשה לארכת מועד.

טענות הצדדים בבקשה נטען כי: המבקש כן עתר הן למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין והן לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה בבית משפט קמא.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים והאזנתי לטיעוני הצדדים בפניי, ובהתחשב בכל הנסיבות הרלוונטיות, אני סבורה שדין הבקשה להתקבל, ודין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה להתבטל.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי ראוי היה לאפשר דיון לגופם של דברים ולהתיר ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

לאור כל האמור לעיל ומתוך הבנה כי סכום פסק הדין כבר נגבה על ידי המשיב, ומבלי שיינתן צו להוצאות לאור התנהלות המבקש בהליך כאן, למרות תוצאת ההליך, וכאשר לדעתי ראוי כי שאלת הוצאות ההליך כאן תידון בבית משפט קמא, בסופו של יום, אני מורה על קבלת הבקשה, על השבת הדיון לבית המשפט קמא , כדי לאפשר דיון לגוף העניין בטענות הצדדים.

לטענת הנתבעים, דין הבקשה להדחות משום שהיא הוגשה באיחור רב של מעל ל-5 שנים מרגע ידיעת התובעת על מעורבותו של סלמאן.

הטעם העקרי לדחיית הבקשה הוא שהתובעת ידעה אודות סלמאן, אותו היא מבקשת לצרף כעת כנתבע נוסף לפחות מרגע שהוגשה הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה והתייצבות.

...

לטענת הנתבעים, דין הבקשה להידחות משום שהיא הוגשה באיחור רב של מעל ל-5 שנים מרגע ידיעת התובעת על מעורבותו של סלמאן.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן.

עוד אוסיף כי אף בית המשפט סבור (כמו הנתבעים) כי מקרה זה מתאים למחיקת התביעה והגשתה מחדש ככל שהתובעת מבקשת לברר את ההליך נגד סלמאן ביחד עם ההליך נגד הנתבעים ובכל מקרה וכאמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 8.7.2021 שבו חויב המבקש לשלם למשיבים סך של 153,261 אירו והוצאות משפט בסך כולל של 37,777 ש"ח. הרקע בכתב התביעה נטען נגד המבקש, בעקרו של דבר, שהנתבעת 2 (חברה רשומה בגרמניה שהייתה במועדים הרלוואנטיים בשליטת המבקש) מכרה לתובע 3 דירה בברלין, אך הפרה את ההסכם בכך שלא פרעה הלוואה מובטחת במשכנתה שרבצה על הדירה.

מכאן התביעה על סכום זה; על סך נוסף של 18,200 יורו כפצוי מוסכם הקבוע בסעיף 8 להסכם המקורי; ו-10,000 יורו לצרכי אגרה בגין איחור של חמישה חודשים בפרעון יתרת ההלוואה כאמור בהסכם השני.

תקנה 131 רישה לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו". הלכה מושרשת היא שבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נגד נתבע נבחנת בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא ביטול "מחובת הצדק", כשנפל פגם היורד לשורש העניין בהליך, בדרך כלל כשהמצאת כתב התביעה לנתבע לא נעשתה כדין.

...

התנהלות זו, המרחפת מעל, מחזקת את המסקנה שאין מקום להיעתר לבקשתו לביטול פסק הדין.

עם זאת יצוין כי היא נאמרת מעל הדרוש והמסקנה עומדת איתנה גם בהתעלם מדברים אלה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

ביום 21.11.22 כאמור, ניתן פסק הדין בהעדר הגנה כנגד שלושת הנתבעים, וזאת על יסוד אישורי מסירה שהגישה המשיבה המתעדים המצאה לידי כלל הנתבעים ובכללם למבקש – הוצג אישור מסירה מיום 21.07.22 בשכונה 2 בית 83 בערערה שבנגב עליו חתום הנתבע אישית וכן צורף תצהיר מוסר.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נידרש בית המשפט לבחון אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.

אדרש תחילה לאיחור בהגשת הבקשה ולטענת המבקש שלפיה יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

...

לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.

בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.

לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.