בקשה לביטול פסק דין לבקשת מי שלא היה צד בהליך

מה גם שבמקרה דנן אין המדובר בבקשה למשפט חוזר, שכן המבקשים את ביטול פסק הדין לא היו צד להליך הקודם.

כאמור, התובעים מקבלים את קביעת בית המשפט בהליך הקודם לפיה יהושע שמול ז"ל רכש את החלקה ולכן הוא הבעלים ולא מר דוד מויאל ז"ל , ואולם, התובעים טוענים כי לא היה מקום לקביעה הנוספת לפיה יש לרשום את בכור שמול ז"ל כבעלים.

...

לא מצאתי כי בשלב זה עלה בידי הנתבעים להראות כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

טענת הנתבעים לסילוק על הסף מחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט נטענה בעלמא וללא כל בסיס, ודינה להידחות.

סוף דבר הבקשה לסילוק התביעה על הסף- נדחית.

עיון בטבלה ובנספחים שצירף הנתבע להשלמת טיעוניו ולתגובה קודמת שהגיש מעלה כי אלה כוללים רכיבים שלא נכללו בתביעה שהוגשה נגד התובע, ואין לידון בהם במסגרת תובענה זו - בכלל זה, החזר שכר טירחה שנטען ששולם לתובע בעיניין אחר; הוצאות בעקבות מחיקת התביעה משנת 2001 שבוטלה שלא נכללו בכתב התביעה שהוגש נגד התובע ולא הוצגה אסמכתא לתשלומם; שכר טירחת עורכי דין והוצאות לאחר דחיית התביעה משנת 2001 שלא נכללו בתביעה נגד התובע, ואשר מהחלטת בית המשפט באותו הליך עולה כי בקשה לביטול ההחלטה על דחיית התביעה הוגשה באיחור וללא בקשה לארכת מועד; אגרה ושכר טירחת עורכי דין בתביעות אחרות; הוצאות ואגרה בגין הליכי הוצאה לפועל לבצוע פסק הדין שאינם חלק מרכיבי התביעה נגד התובע ואשר ביחס אליהם ניתן לומר כי אצה לנתבע הדרך לנקוט בשנת 2021 בהליכי הוצאה לפועל לבצוע פסק הדין, הגם שפסק הדין לא היה חלוט והייתה תלויה ועומדת בקשה לביטולו שטרם הוכרעה.

הנתבע שהיה צד להסכמה זו, לא טרח להודיע על כך בהליך משנת 2008 ובהתנהלותו הוביל לכך שבקשה לביטול פסק הדין לא התבררה לגופה במסגרת ההליך משנת 2008 ולהגשתה כתובענה נפרדת.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ואת התנהלות הצדדים אני סבורה כי יש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט לטובת התובע בסך של 5,000 ₪ ואת התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ ולהפחית את חיוב ההוצאות של הנתבע מחיוב ההוצאות של התובע - כך שהתובע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ תוך 30 יום.

לסיכום; מכל המקובץ פסק הדין שניתן נגד הנתבע במעמד צד אחד ביום 7.10.2013 בת.א 23648/08 - מבוטל.

התובע ישלם למנוח בגין האגרה ששולמה בתביעה משנת 2001 שנדחתה סך של 43,442 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.8.2009, וכן יישא בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 7,000 ₪.

מכאן, על פניו אין צורך לתבוע יורשי "מחזיקים" לאחר שאלה הלכו לעולמם וממילא אפשר ולא היה צורך לתבוע גם את המבקשים כאן.

השיקולים למתן צו עיכוב, שהוא צו מניעה לבצוע הפינוי הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, כאשר זו מוגשת על ידי מי שאינם צד להליך צריכה להבחן במשקפיים קפדניות המתייחסות לעיקרון סופיות הדיון ולכך שחלפו למעלה מארבע שנים ממועד פסק הדין.

הלכה פסוקה היא כי סעד כאמור יינתן רק במקרים חריגים ור' למשל רע"א 3368/22, אראל אלקטרומכניקה בע"מ נ' רותם בטיחות בע"מ (מיום 6/7/2022, הש' ד' מינץ) שם נקבע כך – "סעד זמני שיש בו משום שינוי המצב הקיים יינתן רק במצבים חריגים, כאשר היתערבות בימ"ש חיונית למניעת תוצאה קשה ביותר וכי לולא התערבותו צפוי להגרם למבקש הסעד הזמני נזק משמעותי אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי". העובדה שהמבקשים אינם מתגוררים בנכס, מקילה על הגבלת צו המניעה לזמן קצוב וקצר שבמהלכו יפעלו המבקשים בכל הליך שימצאו לנכון – בין אם בקשה לביטול פסק הדין, בין אם בקשה מתוקנת לצירופם כבעלי דין ובין כל בקשה אחרת.

...

עוד קבעתי שהבקשה נמחקת ולא נדחית וזאת "על מנת לאפשר למבקשים להגיש את הבקשה בצורה מסודרת, ככל שהם מעוניינים בכך וככל שיש בידם את האפשרות לתמול בעובדות ובטענות משפטיות". תוצאת ההחלטה הבקשה שהוגשה בשלב כה מאוחר, הטענות שהועלו בתגובה והעובדה שהמבקשים לא החזיקו בנכס במועדים הרלוונטיים – כל אלה מעלות תהיות כבדות משקל, בין היתר ביחס לזכותם של המבקשים וביחס לידיעתם אודות ההליך שהתנהל והסתיים.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני קובע כדלקמן: ניתן בזה צו האוסר ביצוע פינוי הנכס והמקרקעין הידועים כגוש 7046 חלקות 41,45 ו-62 בהתאם לפסק הדין בהליך זה. הצו יעמוד בתוקפו עד ליום 23/10/2023, וזאת תוך שאני מתייחס לפגרת בתי המשפט ולתקופת חגי תשרי.

לעניין זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט גדעון גינת בע"א (ת"א) 40216-01-16, עיזבון המנוח מנשה טוויג ז"ל ואח' נ' שמעון מורגן (18.12.16, פסקה 14) כדלקמן: "אדם שנפטר אינו בעל אישיות משפטית, סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. בעניינינו ניפתחו ההליכים בלישכת ההוצאה לפועל נגד המנוח רק לאחר פטירתו. למה שמתיימר להיות הליך משפטי מכוח חוק ההוצאה לפועל כנגד מי שאינו בעל אישיות משפטית, אין כל משמעות או תוקף משפטי. בשום שלב בהליך הנוכחי לא ננקטו על-ידי המשיב-יוזם ההליך הצעדים המשפטיים, שיביאו לכך שבעל-הדין שכנגד יהיה בעל אישיות משפטית. לעובדה שאלמנתו של המנוח ידעה על ההליך או אפילו קבלה העתק של מסמכים שהוגשו ללישכת ההוצאה לפועל, אין כל משמעות." (ההדגשה כאן – במקור.

בהקשר זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט יהושע מצא, בע"א 5000/92, יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1), 830, הקובע את הכללים המנחים לעניין ביטול פסקי דין: "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק ובטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהוה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הנה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו.... שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת העדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה". עוד אפנה להחלטתה של כב' השופטת אילה פרוקצ'יה ברע"א 1643/00, פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ. פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198 (22.5.01, עמ' 202, פסקה 5 לפסק הדין) כדלקמן: "מעבר לכל אלה, יש לזכור כי הזכות לביטול פסק-דין שניתן על-פי צד אחד – אילו ניתן לבקשת המבקשת – נחשבת כיום כזכות בעלת ממד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית-המשפט. מכוח זכות זו עשוי בית-המשפט לבטל פסק שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיביים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים, בראייה כוללת, להצדיק את ביטול הפסק...". כן אפנה להחלטתו של כב' השופט ניל הנדל, ברע"א 2630/18, פלונית נ' פלוני ואח' (5.9.18) שקובע (בפיסקה 2) את הדברים הבאים: "דומה כי ישנן נסיבות מיוחדות בהן ראוי להעניק לבעל דין היזדמנות נוספת להגיב לתביעה המוגשת כנגדו.... השני מתרכז בהעדפה העקרונית לכך ששני הצדדים יציגו את טענותיהם בפני הערכאות השיפוטיות. ככלל, זו דרך המלך. כבר נקבע כי "ניהול ההליך השפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהיעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן 'המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד, ובלא שנשמע הצד האחר'" לא איחזור ואמנה כרוכל את שלל ההלכות שבמסגרתן ראו בתי המשפט את זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד וממילא הקלו בגישה לביטול פסקי דין שניתנו ללא הגנה.

...

עניינה של החלטתי זו בבקשת יורשי נתבע שהלך לעולמו עובר להגשת כתב התביעה בהליך של פירוק שיתוף, להורות על ביטול פסק דין שניתן בעניינו של הנתבע המנוח או להורות על מחיקתו מההליך.

בנסיבות העניין אני מורה על מחיקתו של הנתבע 75 מההליך.

משכך, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה על זכויותיו של המנוח בלשכת רישום המקרקעין.

כמו כן אני מורה לתובעים לצרף את המבקשים כצד להליך.

עוד צוין בפסק הדין כי עו"ד כמאל זומן על-ידי בית המשפט מאחר שהוא ייצג את התובעים בתביעה הראשונה, אף הוא אינו צד לתביעה השנייה, וכי פסק הדין החלוט בתביעה הראשונה "בעינו עומד". בהמשך לכך, הגישו המערערים בקשה לביטול פסק הדין בתביעה השנייה, בטענה כי פסק הדין ניתן מבלי שהמערערים צורפו כצד להליך וחרף היתנגדותם למתן פסק הדין.

עוד נקבע בפסיקה כי מי שלא היה צד פורמאלי להליך בערכאה קודמת ומבקש להגיש ערעור על פסק הדין נידרש להוכיח כי קיים טעם לכך שלא הצטרף להליך הנידון כבר באותה ערכאה, ולשכנע כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין.

...

על רקע מכלול הטעמים האמורים, אני סבורה כי המערערים הם בעלי זכות ערעור על פסק הדין מיום 6.2.2023, על אף שלא היו צד פורמאלי להליך קמא.

לפיכך, הבקשה לסילוק הערעור על הסף נדחית.

אשר על כן, אני מורה כלהלן: המזכירות תשיב למערערים את כתב הערעור, והמערערים יגישו כתב ערעור מתוקן בהתאם לאמור בפסקה 19 לעיל, וימציאו העתקים ממנו למשיבים, וזאת עד ליום 1.2.2024.