בקשה לביטול פסק דין חלקי שניתן בהיעדר צד

לפני בקשה לביטול פסק דין חלקי שניתן בהעדר הגנה כנגד צד ג' 2 (להלן: "המבקש") ביום 9.9.19 (להלן: "פסק הדין") פסק הדין ניתן לבקשת קרנית (המשיבה).

...

טענות המשיבה; לטענת המשיבה, מדובר בבקשה חסרת בסיס ודינה להידחות.

בענייננו, לא שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים לביטול פסק דין.

לא שוכנעתי, כי למבקש לא הומצאו החלטות בית המשפט, או כי הוא לא היה מודע כלל להליך המתנהל כפי שהעיד המבקש עצמו.

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי, כי המבקש לא ידע על הליך זה, ומכל מקום, אני סבור, כי המבקש בחר במודע, "לעצום עין" מהחלטות בית המשפט, עד אשר יתאים לו, ואז אץ רץ להגיש בקשה בהולה לביטול פסק הדין.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל העירעור לגופו באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) ניתן פסק דין ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות ויש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים ולפיכך מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

יפים לעניינינו דברי כב' השופט מינץ ברע"א 1788/20 אברג'יל נ' אלקטרז איילנלנד בע"מ (5/11/20) :"כלל הוא כי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו למשל: רע"א 640/19 איבראהים נ' אלבאחבסה, פסקה 6 (17.4.2019)).

אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן,פסקה 10 (22.5.2012)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן: א) ניתן פסק דין ואין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות ויש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים ולפיכך מצאתי לנכון לתת רשות ערעור.

דין הערעור להתקבל לגופו באופן חלקי.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

עוד נטען כי המבקשת הציגה תמונה חלקית ומטעה לבית המשפט בעיניין זה שכן פסק הדין נימסר למבקשת במסגרת מכתב התראה שנשלח לה על ידי המשיבה עוד בחודש ינואר 2023.

היום (26.6.2023) היתקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקר נציג המבקשת והמצהיר מטעמה – אנג'ל. דיון והכרעה תקנה 131 לתקנות קובעת כי "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו...". כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה אחת עשרה) 2013 עמ' 677).

ברע"א 1788/20 אברג'יל נ' אלקטרז איילנד בע"מ (5.11.2020) קובע כבוד השופט מינץ: "כלל הוא כי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט.

...

המבקשת טוענת כי "אי צורך (כך במקור – ר"א) לדבר על סיכוי הגנה שכן מדובר בתביעה המבוססת על מסמכים כתובים המקימים זכות לכאורה למבקשת לסעד המבוקש. בנסיבות אלו לאור הזכות הגישה לערכאות מבוקש להעתר לבקשה ולבטל את פסק הדין" (סעיפים 8 – 9 לבקשת הביטול).

אשר על כן, אני דוחה את בקשת הביטול ומותירה את פסק הדין על כנו.

ואם לא די בכך, הרי שכבר בפסק הדין החלקי שניתן בהליך זה ביום 16.11.20 נקבע כי ערבותו של יריב בתוקף (פסקה 13 לפסק הדין החלקי): "משאישר המבקש [יריב] כי ערב לחוב שאינו במחלוקת כפי שפורט, ומשלא נידרש כי הערבות תהא בכתב, המשמעות היא שלכל היותר טענת המבקש יכולה להיות צימצום הערבות לחוב שאינו מוכחש. למעלה מכך, אפילו יימצא כי כתב הערבות בטל - משאישר המבקש בתצהירו ובעדותו כי ערב לחוב שאינו במחלוקת, הרי שאין כל נפקות לכתב הערבות ובודאי שמצבו המשפטי לא יכול להשתפר בשל פגם בדרישת הכתב, מקום בו ניתן ליצור את אותו החיוב בעל פה או מכללא". הנתבעים ערערו אמנם על פסק הדין החלקי, אך בפסק הדין בעירעור, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים נקבע, כי "כל טענות הצדדים מכל מין וסוג שהוא, למעט אלו שהוכרעו בפסק הדין החלקי, שמורות להם". מכלל הן אתה שומע לאו: קיומה ותוקפה של ערבותו האישית של יריב, מהוה פלוגתה אשר הוכרעה לא מכבר בפסק דין חלוט.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ג, 10 אוגוסט 2023, בהיעדר הצדדים.

...

בהתאם להוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מקום בו פוסק בית המשפט במשפט אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, עליו לפרט בהחלטתו, מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. בענייננו, עמדתם של הנתבעים נסמכה אך ורק על עדותו של יריב, המהווה בעל דין בהליך, ולנוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי אין להסתפק בעדותו שלו, אל מול כל יתר הראיות הנוגדות.

אין בידי לקבל את טענת יריב לפיה – בהינתן שכתב הערבות פגום בשל התיקון, ממילא הערבות כולה בטלה (סעיף 64(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] – " שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל"), זאת מהטעמים הבאים: חוזה ערבות אינו טעון מסמך בכתב, כדוגמת עסקה במקרקעין או הזמנת שירותי תיווך במקרקעין; תביעה זו לא הוגשה כתביעה שטרית בלבד, אלא נסמכת היא גם על דיני החוזים; אין חולק כי בין הצדדים נתכוננו יחסים חוזיים מסוג ערבות; גם אם הייתי קובע כי השטר שונה ונפגם על ידי בלורן או מי מעובדיה, משמעות הדברים לכל היותר היא, כי השטר עצמו בטל, אולם אין בכך כדי לבטל את עסקת היסוד – היינו עסקת הערבות שנכרתה בין הצדדים.

סוף דבר התביעה מתקבלת אפוא במלואה.

לפניי בקשה לביטול פסק דין חלקי בהיעדר הגנה, שניתן ביום 22.2.2024 כנגד המבקשת, היא הנתבעת בהליך שבכותרת, זאת בשל ארוע רפואי פיתאומי דחוף של בא כוחה.

אפשרותו של בעל דין לפעול לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מעוגנת, בין היתר, בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן גם : התקנות החדשות), שכותרתה "ביטול החלטה לפי צד אחד", הקובעת כך: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)". יסודו של הסדר זה הוא בכך שפסק דין המטיל חבות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להיתגונן מפני התביעה כנגדו - הוא "פסק דין פגום" (ראו לעניין זה ע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר [פורסם בנבו] (30.05.2021); ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395, 397 (1954)].

...

ביום 21.9.2023 נעתר בית המשפט (כב' השופטת אורלי מור-אל) לבקשה למתן צו ארעי והורה כי כל משיכה מחשבון הבנק נשוא הבקשה תעשה באישורם וחתימתם של התובע והנתבעת כאחד תוך שהובהר כי בקיום הצו, על שני הצדדים לפעול בשיתוף פעולה ובתום לב לטובת העסק המשותף.

דיון והכרעה ביטול פסק דין בהעדר הגנה - מסגרת נורמטיבית אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, אני סבורה כי חרף הגישה הליברלית בכל הנוגע לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה, דין הבקשה שבפניי להידחות אף מבלי לבקש תשובה משאין היא מקימה, ולו לכאורה, בסיס לביטול פסק הדין.

אני סבורה כי בנסיבות אלה, אי הגשת כתב ההגנה מבלי שניתן לכך כל הסבר לא במסגרת הבקשה שבפניי, לא במסגרת ההבהרה שהתבקשה על ידי בית המשפט בנוגע לשאלה האם חלה בענייננו הוראת השעה ואף לא במסגרת ההזדמנות הנוספת שניתנה למבקשת, לפנים משורת הדין, למסור הבהרתה בעניין, עולה כדי זלזול מופגן בהליך ובתובע, אשר יש די בו, כשלעצמו, כדי להטות את הכף אל עבר דחיית הבקשה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה נדחית.