לפניי בקשה לביטול פסק דין חלקי בהיעדר הגנה, שניתן ביום 22.2.2024 כנגד המבקשת, היא הנתבעת בהליך שבכותרת, זאת בשל ארוע רפואי פיתאומי דחוף של בא כוחה.
אפשרותו של בעל דין לפעול לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד מעוגנת, בין היתר, בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן גם : התקנות החדשות), שכותרתה "ביטול החלטה לפי צד אחד", הקובעת כך:
"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)".
יסודו של הסדר זה הוא בכך שפסק דין המטיל חבות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ומבלי שניתנה לו ההזדמנות להיתגונן מפני התביעה כנגדו - הוא "פסק דין פגום" (ראו לעניין זה ע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר [פורסם בנבו] (30.05.2021); ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395, 397 (1954)].
...
ביום 21.9.2023 נעתר בית המשפט (כב' השופטת אורלי מור-אל) לבקשה למתן צו ארעי והורה כי כל משיכה מחשבון הבנק נשוא הבקשה תעשה באישורם וחתימתם של התובע והנתבעת כאחד תוך שהובהר כי בקיום הצו, על שני הצדדים לפעול בשיתוף פעולה ובתום לב לטובת העסק המשותף.
דיון והכרעה
ביטול פסק דין בהעדר הגנה - מסגרת נורמטיבית
אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, אני סבורה כי חרף הגישה הליברלית בכל הנוגע לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה, דין הבקשה שבפניי להידחות אף מבלי לבקש תשובה משאין היא מקימה, ולו לכאורה, בסיס לביטול פסק הדין.
אני סבורה כי בנסיבות אלה, אי הגשת כתב ההגנה מבלי שניתן לכך כל הסבר לא במסגרת הבקשה שבפניי, לא במסגרת ההבהרה שהתבקשה על ידי בית המשפט בנוגע לשאלה האם חלה בענייננו הוראת השעה ואף לא במסגרת ההזדמנות הנוספת שניתנה למבקשת, לפנים משורת הדין, למסור הבהרתה בעניין, עולה כדי זלזול מופגן בהליך ובתובע, אשר יש די בו, כשלעצמו, כדי להטות את הכף אל עבר דחיית הבקשה.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה נדחית.