בקשה לביטול פסק דין והחלטה בהליך חדלות פירעון

בית משפט השלום בנצרת חדל"פ 34376-04-20 מזאריב נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 306426_4 בפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד תאמר מזאריב, ת"ז 032678302 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עורך הדין סער מרום (נאמן) פסק דין

בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון הורה בית המשפט על ביטול הצוו לפתיחת הליכים לאור המחדלים שצבר היחיד בהליך, מאחר ומדובר בהליך חידלות פרעון שני והקודם בוטל בשל אותם מחדלים.

תגובת הנאמן לבקשת היחיד לביטול פסק הדין הוגשה ביום 8/12/21, בה פירט על המחדלים שצבר היחיד וכן היתייחס לתביעה שהיחיד ניהול בתיק אזרחי 191150220 בגין פיצויים על ניזקי גוף, שלא דווחה על ידו ולא קיבל אישור לנהל אותה.

...

נתון זה מעמיד את דמי המחייה הבסיסיים לטעמי על הסך של 6500 ש"ח. עם הפחתת מחצית מהסכום הנ"ל ולאור אחוז משכורתו של היחיד מכלל ההכנסות (45%), התוצאה היא כי צו התשלומים יעמוד על 1750 ₪ בחודש.

אורך תקופת התשלומים: אני סבור כי במקרה של היחיד שלפניי יש מקום לקבוע תקופה של 55 חודשים על בסיס הוראות סעיפים 163(ג)1) לחוק, כמפורט להלן : המדובר בהליך חדלות פירעון שני, היחיד צבר מחדלים בהליך שהובילו לביטולו של הצו לפתיחת הליכים וכן ניהל תביעה לקבלת פיצויי נזקי גוף כנגד חברת מגדל וקיבל פיצויים בלא קבלת אישור ועדכון בעלי התפקיד.

אני סבור כי מדובר בשורת מחדלים על הרף הבינוני – גבוה המובילים להארכת תקופת התשלומים באופן משמעותי.

עומדת להכרעה בהחלטה זו בקשת היחידים לביטול פסק הדין בו בוטלו הצוים לפתיחת הליכים שניתנו להם.

המדובר בהליך חידלות פרעון שני של היחידים והקודמים התנהלו בתיקיי פש"ר 1130-03-11 ו- 1105-03-11 שבוטלו בשל מחדלים בפסקי דין מיום 1/4/19 ו- 5/2/19.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתיק בית המשפט אני דוחה את הבקשה ומותיר את פסק הדין מיום 10/12/22 על כנו מהנימוקים המפורטים להלן.

התוצאה - בקשת היחידים נדחית.

ביום 18/05/2023 הגיש המבקש, במסגרת ההליך הקודם, בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל. בהחלטתי מיום 20/05/2023 דחיתי את הבקשה וקבעתי כי פסק הדין אישר הסכם פשרה שהושג בין ב"כ הצדדים, כך שלא מדובר בבקשה לביטול פסק דין אלא בטענות שמקומן בהליך נפרד ועצמאי.

נטען עוד כי בדיון מיום 14/11/2022, הודיע ב"כ הקודם של המבקש, עו"ד מורקוס, כי ניתן צו לפתיחת הליכים כנגד המשיבה 2 בשל הליך חדל"פ, ולאור זאת עיכב ביהמ"ש את ההליכים נגדה.

...

באותו הליך אשר התנהל בפניי אישרתי הסכם פשרה שהושג בנוכחות ב"כ המבקש וב"כ המשיבה 1 (להלן:"קופיקס"), ולפיו סוכם כי המבקש ישלם לקופיקס סך של 250,000 ₪ לסילוק חובו בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, העומד על כ- 350,000 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי מאזן הנוחות אינו נוטה במובהק לטובת המבקש.

מסקנתי היא כי בפני המבקש קשיים לא מעטים בהוכחת תביעתו וכן בשכנוע בית המשפט במאזן הנוחות ושיקולי הצדק והיושר.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בית משפט השלום בנצרת חדל"פ 47938-03-21 ספדי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 333096_4 בפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד עסאם ספדי, ת"ז 080947484 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. ענת רום, עו"ד (נאמנת) פסק דין

בהחלטה מיום 5/10/22 נקבע כי פסק הדין מיום 5/8/22 יבוטל.

סעיף 183(א) לחוק, קובע : "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". סעיף 163(ג)(1) לחוק קובע כי: "בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

...

בשל התוצאה הברורה של ביטול ההליך בשל המחדלים שפורטו עד כה, אינני רואה מקום להעמיק את הדיון בסוגיה זו. יכול ובמקרה של היחיד היה מקום לעשות שימוש בהוראות סעיף 163(ד) לחוק ואולם הדבר אינו עומד על הפרק לאור המסקנה המוקדמת יותר של ביטול ההליך על בסיס המחדלים והתנהלות חסרת תום לב. מעבר לכך, בהתאם לסעיף 286(א) לחוק, בית המשפט רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים אם נמצא כי היחיד אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו.

המסקנה היא כי אין בהליך זה כדי למנוע את חדלות פירעונו של היחיד ויש להורות על ביטולו.

אשר על כן ועל בסיס הוראות סעיפים 286(א) ו- 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

במקביל נתונה חשיבות מכרעת לטיבו של ההליך שבמסגרתו נתקבלה החלטה זו: הליך חידלות פרעון כשהמבקשים, בעצמם, באותו שלב, אינם בתמונה, אף אין הם מיוצגים, ואת האינטרסים שלהם מייצגים הנאמן הנכבד והכנ"ר. אכן, תפיסתית, ניתן לראות את המבקשים, כמו גם יתר הנושים, כמיוצגים.

ואם בכך לא סגי, בהליכי חידלות פרעון, מלכתחילה מצויים הנאמן והממונה בנחיתות אינפורמאטיבית, והליכים בהם את המידע הקריטי מביאים נושים אחרים לידיעת בית המשפט רק במעלה הדרך, ידועים, מוכרים, והמדיניות הראויה מצדדת בכיבוד מצב דברים זה. בצדק היפנה בנקודה זו ב"כ המבקשים גם לע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, פ"ד סג(3) 612, שבהנתן ראיות למירמה, ניתן אף לשקול את ביטולו של פסק דין שניתן בנסיבות רגילות, ואם כך, לא כל שכן, בהליכי חידלות פרעון, והוא שאמרנו: "אמת ויציב – אמת עדיף" (ע"א 376/46 אהרון רוזנבאום נ' שיינה רוזנבאום, פ"ד ב, 235, 254).

...

המבקשים, קבוצה של נושים מבין נושי החברה, שבפיהם תרעומת על הסכמת הנאמן והמשיבים, הנ"ל. לטענתם, אין מנוס אלא לייחס מעשי רמייה, בפרט למשיב 1, שהוא העיקרי לענייננו (להלן – "המשיב").

הטענה – נדחית.