בקשה לביטול פסק דין והארכת מועד בהליך סדר דין מהיר

המשיבה הגישה ביום 12.8.2019 תביעה בסדר דין מהיר נגד המבקשת, על סך של 28,350 ₪, בה תבעה פיצוי בגין איחור במסירת דירה שרכשה מהמבקשת, על פי סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן: חוק המכר (דירות)), כאשר לטענתה נימסרה לה הדירה באיחור של ארבעה חדשים וששה ימים.

ביום 28.1.2020 הגישה המבקשת בקשתה זו לביטול פסק הדין, להארכת המועד להגשת הבקשה וכן לעיכוב הליכים.

...

שלילת זכות זו מהמבקשת לא תהיה מידתית בנסיבות המקרה, וסבורני כי אין לסגור בפניה את שערי בית המשפט, אלא יש ליתן לה הזדמנות להציג את טענותיה ולבררן בהליך משפטי מלא.

מסיבה זו מצאתי לנכון להאריך למבקשת את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין עד למועד הגשתה בפועל וכן להיעתר לבקשה עצמה; אולם לנוכח מחדלי המבקשת כמפורט לעיל, ובאיזון בין מחדלים אלו ובין זכותה של המבקשת לבירור טענותיה, אני קובעת כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לכל שלושת אלו: תשלום הוצאות בסך של 3,000 ₪ למשיבה, לכיסוי הוצאותיה ולפיצוי על הפגיעה באינטרס ההסתמכות שלה.

כיוון שמרבית (ואולי בינתיים כל) סכום החוב בתיק ההוצל"פ הופקדה בחשבון הנאמנות של ב"כ המשיבה, בהתאם להודעתו, אני מורה כי כל סכום שמעבר לסך של 23,000 ₪ מתוך סכום זה יושב לידי המשיבה באמצעות בא כוחה.

עסקינן בתביעה כספית בהליך של סדר דין מהיר על סך 5,755 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב המשיב כתוצאה מתאונת דרכים.

דיון והכרעה: לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 528 לתקנות אשר קובעת כלהלן: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד יונקת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה (ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה (4) 198, 201 (2001); ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו, 15.12.2010)).

אמנם המבקשת, היתעלמה מבירור ההליך המשפטי העומד מולה ולא התייצבה לדיון , אולם בנסיבות העניין, נוכח המחלוקת באשר לנזק הנתמכת בחוות דעת שמאי, ובשים לב למהות התביעה, לאי המצאת שינוי מועד הדיון לידיו של ב"כ המבקשת, ולגישה הליברלית הנהוגה בנוגע לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, אני סבורה כי יהיה זה מידתי יותר ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, בכפוף לתשלום הוצאות המשיב.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

אמנם המבקשת, התעלמה מבירור ההליך המשפטי העומד מולה ולא התייצבה לדיון , אולם בנסיבות העניין, נוכח המחלוקת באשר לנזק הנתמכת בחוות דעת שמאי, ובשים לב למהות התביעה, לאי המצאת שינוי מועד הדיון לידיו של ב"כ המבקשת, ולגישה הליבראלית הנהוגה בנוגע לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, אני סבורה כי יהיה זה מידתי יותר ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, בכפוף לתשלום הוצאות המשיב.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 13.09.20 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

המסגרת הנורמאטיבית: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)." בת"א (י-ם) 4430-11-15 פלוני נ' שלמה כהן [פורסם בנבו, 2.3.2020] נקבע כדלקמן: "כידוע, בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, באחד משני מקרים:

ככל שהבקשה לא הוגשה תוך מועד זה, יש להגיש בקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין ואכן לפי תקנה 528 לתקנות יש ליתן טעם מיוחד לחריגה ממכסת 30 הימים.

על אף החלטות בית המשפט בנוגע לדרישה של התאמת ההליך להליך בסדר דין מהיר, המבקש לא עשה כן. למרות פרק הזמן הרב שחלף מאז ניתנה הרשות להיתגונן, המבקש לא הביע כל ענין בהליך ולא היתנהל כבעל דין שמעוניין בניהול תביעתו, אלא רק לאחר שניתן פסק הדין.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אלא לביטולו בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

סוף דבר: לסיכומם של דברים ועל מנת שלא לסגור את דלתותיו של בית המשפט בפני המבקש, פסק הדין מיום 17.10.21 מבוטל לפי שיקול דעת בית המשפט.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 14,500 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין אי תשלום עבור סחורה שספקה התובעת לנתבע ביום 22.05.2015.

מכל האמור, המשיבה עותרת לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין וכן לבקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה ועיכוב הליכים תוך חיוב המבקש בהוצאות כתב התגובה ושכ"א עו"ד. דיון והכרעה: לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, אשר קובעת כדלקמן: "בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להמנע מעשיית דבר או מדד להקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.).

...

אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקש ולפיה לא קיבל את כתב התביעה וכי הוא איננו חייב למשיבה מאחר ואשתו היא זו שרכשה את המוצרים ומסרה את השיקים שחוללו מחוסר פירעון שכן כנגדה נפתח תיק הוצאה לפועל בגין אותו חוב ויש לדחות את התביעה מחמת היעדר יריבות, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו].

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 30/05/2022 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בקשת המבקש לביטול פסק הדין הוגשה בתאריך 27.10.2022, במסגרתה עותרים המבקשים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בהיעדר הגנה, להארכת מועד הגשת כתב הגנה, להעברת הדיון למחוז צפון ולעיכוב כל הליכי ההוצל"פ הננקטים כנגד המבקשים במסגרת תיק הוצל"פ 507352-12-21 אשר ניפתח לבצוע פסק הדין שניתן בתיק זה (להלן: "תיק ההוצל"פ").

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 30,000 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין החזר הלוואה שניתנה ע"י המשיב למבקשים.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 דנה בבטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה: "מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין - הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

...

המבקשים טענו בבקשתם, אשר נתמכה בתצהירים, כי דין התביעה כנגדם להידחות על הסף מחמת התיישנות.

בנסיבות העניין ונוכח הטענה כי אינם חייבים מאומה למשיב וכן כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, די בכך, על מנת להוות טענת הגנה לכאורית הראויה להישמע.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 08/11/2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בשלב זה אני מורה על עיכוב ביצוע כל הליכי ההוצל"פ בתיק 507352-12-21 עד למתן החלטה אחרת.