בקשה לביטול פסק דין בשל תרמית והטעיה

התובע עתר איפוא לביטול העסקה ולהשבת התמורה החוזית ששילם (24,500 ₪) מחמת הטעה, תרמית, חוסר תום לב, הפרה יסודית של ההסכם ומצג שקרי וכוזב ביודעין וכן לתשלום פיצויים בגין נזק ממוני (12,000 ₪) ובלתי ממוני (36,500 ₪) והוצאות משפט לדוגמה.

במקרה שלפניי, בהנתן כי הרכב נרכש בסכום הנמוך ממחיר השוק (סעיף 7 לתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין); ובהיתחשב בסכום העסקה של רכישת הרכב (24,500 ₪); והפרש הקילומטרים כפי שהוכח (בין 30,000-20,000 ק"מ); ומאחר שלא הוגשה חוות דעת של מומחה אשר להפרש בין שווי הרכב בעת הרכישה לבין שוויו האמתי על פי מספר הקילומטרים; ועל יסוד יתר הנסיבות שפורטו בהרחבה לעיל, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך של 7,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב רכישת הרכב, המהוה פיצוי הולם, הוגן וראוי בנסיבות העניין.

...

על בעל דין הבוחר להגיש תביעה מופרזת לדעת כי בית המשפט עלול שלא לפסוק לטובתו החזר בגין מלוא האגרה, גם אם זכה בסופו של דבר בפיצוי, אם מצא שלא הייתה הצדקה להגשת תביעה מופרזת מצדו.

על כן, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובע הוצאות אגרה בסך של 850 ₪.

אשר לשכ"ט עו"ד, לאחר בחינת סכום התביעה אל מול תוצאות ההליך, התנהגות הצדדים להליך ודרך ניהולו, ובהתחשב בהארכת הדיון שלא לצורך, אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

יוצא איפוא כי פסק הדין ניתן בעקבות תרמית והטעיה ולפיכך בדין הוגשה תביעה דנן על מנת להצהיר על ביטולו .

כך, ביטול פסק דין מכוח הסמכות הטבועה יֵעשה במקרים חריגים ביותר, ככלל על יסוד עילות של תרמית או גילוי ראיות חדשות; לעומת זאת, פסק דין שניתן במעמד צד אחד לרוב יבוטל, בכפוף לפסיקת הוצאות, אם נימק מבקש הביטול, כנדרש, מהם הטעמים שבגינם לא התייצב, או לא התגונן מפני ההליך נגדו.

...

יוצא אפוא כי תביעה דנן משבשת גם כן את הסדר הנכון בהליכי הערעור, היא היא התוצאה ממנה ביקש בית המשפט להימנע במסגרת פס''ד פבזנר כמצוטט לעיל.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ובהתאם לכך אני מורה על סילוק התביעה.

התובע ישלם לנתבע, באמצעות בא כוחו, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת עד ליום 18.02.2024, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה ביטול פסק דין מחמת מירמה "הסוגיה של ביטול הכרעה שיפוטית חלוטה בשל תרמית אינה מעוגנת בדבר חקיקה כלשהוא, ולפיכך ההלכות בעיניין זה מקורן בפסיקה המתפתחת. באופן כללי ניתן לומר כי הסוגיה מעוררת מתח בין שני ערכים מתחרים של מערכת המשפט: האחד, הנו עקרון סופיות הדיון, והשני עניינו ברצון להגיע לחקר האמת ולא לתת לאדם להנות מפירות עוולתו." "... על מנת לא לפרוץ לחלוטין את עקרון סופיות הדיון ועל מנת לאזן בין שני העקרונות נקבעו כללים ותנאים לביסוס עילה לביטול פסק דין בשל מירמה, ואף צוין כי הענות לבקשה מעין זו תישקל במשורה ובכפוף לתנאים מחמירים." (ראו: ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר בע"מ (25.2.2010) (להלן: "עניין טורג'מן") הפסיקה הבחינה לעניין זה בין תרמית פנימית לתרמית חיצונית.

וכן, שהוא הוטעה ע" עו"ד מהלישכה לסיוע משפטי ולכן הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין בשיהוי.

...

כאמור לעיל, שוכנעתי שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח את טענת המרמה.

לאור כל האמור, הרי שיש לדחות את התביעה.

בנסיבות תיק זה ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני סבור שיש מקום להטיל הוצאות בסך 15,000 ₪ על התובע.

ביום 5.11.23 הגיש המבקש את התובענה קמא, נושאת כותרת "תביעה לביטול פסק הדין מחמת תרמית והונאה", ובמסגרתה טען, כמפורט בהחלטה קמא, לבזיון בית משפט, זיוף מסמכים, עושק, כפייה, הטעייה, הטרדת עד, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב.

...

בית משפט קמא נעתר לבקשת מנהלת העזבון, מאחר שנדחתה טענת המבקש כאן להמשך עיכוב ביצוע פסק הדין קמא, ונקבע כי המשך עיכוב ביצוע פסק הדין קמא מסב נזק לזוכים.

עוה"ד פלונים הגישו בקשה להורות על מחיקת התובענה בנימוקים כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, ב"מסע דיג" חסר תוחלת למסמכים מלפני 25-30 שנים, מתוך שאיפה חסרת סיכוי מצד המבקש, לבטל פסק דין חלוט ולקיים "משפט חוזר אזרחי". בהחלטה קמא נקבע כי יש לקבל את בקשת עוה"ד פלונים ולהורות על מחיקת התובענה (סעיף 3(ד) להחלטה קמא).

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

אכן, קיימת נטייה בפסיקה להיעתר בחיוב לעיכוב ביצוע פסק דין המורה על פינוי דירת מגורים, כבענייננו, מאחר שמדובר בצעד דרסטי שעשוי להוביל למצב בלתי הפיך.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה.

העובדות וההליכים הדרושים להכרעה בבקשה ביום 29.10.2023 הגיש התובע, מר מיכאל מייק בן אהרון שר (להלן: "המבקש"), התביעה שלפניי נגד הנתבעת, א.דנן מערכות כיבוי אש בע"מ (להלן: "המשיבה"), ובגדרה עתר לביטול פסק דין בהיעדר הגנה מיום 21.5.2008, אשר ניתן, לטענתו, אגב מירמה, תרמית והונאה במסגרת ת"א 284/08 (שלום נצרת), שהגישה המשיבה נגד המבקש וחברת "מעלה הגליל בע"מ" (להלן: "חברת מעלה הגליל" או "החברה"), ואשר בגדריו הוטל חיוב כספי על שניהם, יחד ולחוד (להלן: "פסק הדין").

במועדים הרלונטיים לתביעה זו היה המבקש עו"ד במקצועו והמשיבה הנה חברה העוסקת בייצור, התקנה והרכבה של מערכות כיבוי אש. בתביעה שלפניי מעלה המבקש טענות מטענות שונות בנוגע להליך הקודם, ובכללן העידר יריבות, הטעייה, פגם בהמצאה, שימוש לרעה בהליכים וכדומה.

מכל מקום, על מנת לאזן בין שני העקרונות - סופיות הדיון מצד אחד וחקר האמת מצד שני - נקבעו כללים ותאנים לביסוס עילה לביטול פסק דין בשל מירמה, ואף צוין כי הענות לבקשה מעין זו תישקל במשורה ובכפוף לתנאים מחמירים (ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (25.2.2010)).

...

לטענתה, דינה של תביעת המבקש להידחות, בעיקר מן הטעם שתביעתו אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטול פסק דין סופי וחלוט או ל-"משפט אזרחי חוזר". לשיטתה, עיכוב הליכי ההוצל"פ כמוהו כעיכוב ביצועו של פסק דין, ובענייננו מדובר כאמור בפסק דין סופי וחלוט, שהמבקש מעולם לא ערער עליו, כפי שגם לא ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתנה ביום 3.5.09.

יצוין, כי המבקש בעצמו נסמך בהליכי הגבייה על הסדר, שלא השתכלל בסופו של דבר להסדר מחייב, לפיו הוא ישלם על חשבון חוב ההוצל"פ, דבר שיש בו הכרה בעצם החוב.

סוף דבר - הבקשה נדחית.