במסגרת התביעה הנוכחית, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד, בה ביקשו פסק דין שיצהיר על זכויות הבעלות שלהם בשתי החלקות – חלקה 50 וחלקה 81, ולהורות לרשם המקרקעין לשנות ולתקן את רישום הבעלויות בהתאם לטבלה שבסעיף 43 לכתב התביעה שכנגד.
בעניינינו במסגרת התביעה שכנגד, הנתבעים אמנם אינם עותרים במפורש לסעד הצהרתי לביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה משנת 2007 שנתן תוקף להסכם הפשרה, אך מבקשים הלכה למעשה "לבטל" את פסק הדין, כאשר הם חוזרים על אותן טענות ומבקשים לבסס את תביעתם ואת זכויותיהם על אותו הסכם משנת 1962 (ר' למשל סעיפים 12, 13, 22, 26 ו-42 לתביעה שכנגד).
כאמור גם הטענות להפרת הסכם הפשרה, בגין ארועים שהתרחשו לאחר פסק הדין, הן טענות חוזיות שיש לברר בהליך נפרד ואין מדובר בנושאים שעניינם אחד עם התביעה לפירוק שתוף.
...
התוצאה:
אני מורה על מחיקת התביעה שכנגד, זאת לאחר שנמצא, כי התביעה שכנגד והתביעה העיקרית אינן נובעות מאותן הנסיבות, נושאן אינו אחד, ובשעה שהתביעה שכנגד אינה בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום.
