ההתייחסות להליך של ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות חוקתית לגישה של כל אדם לערכאות המשפט, ולקיומו של דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט בעיניינו.
כך בהחלטת בית המשפט העליון (מפי כב' השופט יצחק עמית) בעיניין רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (פורסם במאגרים - 8/10/15):
"מקובל להבחין בין מקרה שבו נידרש ביטול פסק דין 'מתוך חובת הצדק' לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא היתייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נידרש בית המשפט להיתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סכויי הצלחתו של המבקש בהליך העקרי ... בנוסף, מן הראוי להזכיר, כי 'ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליבראלית, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות'".
ביטול מתוך חובת הצדק
פסק הדין ניתן נגד המבקש בהעדר כתב הגנה, לאחר שהמשיבה הציגה לבית המשפט את שני המסמכים הבאים:
תשובה לשאילתא ממאגרי הנתונים של משרד הפנים, שלפיה כתובת המגורים הרשומה של המבקש היא ברחוב בלפור בירושלים.
אישור מסירה של דבר דואר רשום, שלפיו ביום 12/10/20 דבר הדואר מאת ב"כ המשיבה, המיועד אל המבקש בכתובת ברח' סמולנסקין 9 / בלפור 1 בירושלים, נימסר "לידי נציג המקבל דברי דואר במרוכז".
בבקשה ובתצהירו של המבקש נטען בתמצית כך:
פסק הדין היתקבל עקב הטעה וחוסר תום לב חמורים של המשיבה, שכן בא כוחה ידע מתיק קודם, כי לא ניתן להמציא דברי דואר למעון ראש הממשלה.
...
אשר על כן, אני דוחה את הטענה כי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק.
עם זאת, אפשר שבית המשפט יגיע למסקנה כי מחדלו של המבקש הוא כה משמעותי, עד שיהיה בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השנייה, שאז ייטה בית המשפט לדחות את הבקשה.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, סבורני שיש להעדיף את זכותו של המבקש לנהל את הגנתו ולקבל את יומו בבית המשפט, כפוף להטלת הוצאות, אשר תבטא את מחדלו באי הגשת כתב הגנה במועד ואת העיכוב שנגרם בעטיו.
