שמעתי את טענות הצדדים, ובסיומו של הדיון הצעתי לצדדים מתוה ולפיו:
"תהיה הסכמה בין הצדדים להזזת הדרך, ובמובן זה פסק הדין יבוטל כך שתנתן הוראה שכל עוד לא הוחלט אחרת, המובלעת בצבע צהוב שייכת לנתבעים ולתובעים שכנגד, ובית המשפט יפסוק על פי שיקול דעתו פיצוי שיהיה סכום סופי כהוצאות ההליך כולו, לרבות ענין השמוש במקרקעין. יובהר כי לא תהיה כל היתנגדות מצד אף אחד מן הצדדים להזזת תואי הדרך כך שתהיה חופפת לגבולות בין הצדדים ולא תותיר מובלעת. בנוסף לכל צד עומדת הזכות לתביעה בגין חלקים אחרים של הדרך או לתביעה בגין החלק שנידון כאן מול כל צד ג'".
אציין כי אף שמחמת הזהירות לא נכתבו הדברים מפורשות – קבלתי מן הצדדים שניהם (לרבות מצד התובעים) את התחושה כי המתוה האמור עתיד לסיים את המחלוקת בין הצדדים, ובטול פסק הדין תוך החלפתו בפסק דין ברוח המתוה יהיה סוף פסוק לסכסוך בין הצדדים.
אומנם, בתקנות סדר הדין האזרחי העדכניות מושם דגש רב יותר על ניהול יעיל של הליכי המשפט, תוך מניעת ביזבוז זמן ומשאבים, אולם איני סבור שבעניין ביטול פסק דין במעמד צד אחד חל שינוי דראסטי עד כדי ביטול לפסיקה ותיקה שהושרשה מזה שנים, שלפיה ככלל – פגמים ניתן לרפא בהוצאות, ופגמים גדולים – בהוצאות כבדות, או בתנאים נוספים שיכול בית המשפט לקבוע בהתאם לסמכותו (רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג, נו(6) 918 (2002)).
התובעים לא התייחסו למחדלים והסתפקו בהיתלות בטענה כללית, ולפיה העיכוב נעוץ בפטירתו של התובע מס' 3, מבלי לפרט מועדים או להציג אסמכתות ביחס להוצאת צו ירושה בעיניינו, למהלכים שננקטו על ידי היורשים ולפעולות שננקטו על ידי יתר התובעים לקבלת הסכמתם של היורשים להמשך נהולו של ההליך.
ביטול משקולי בית המשפט: סכויי ההליך
כלל הוא שעל מבקש הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד להראות כי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת.
...
מסקנה
בשיקול שבין הותרת פסק הדין על כנו, על כל תוצאותיו, לבין קבלת הבקשה ומתן הזדמנות לתובעים להתגונן כראוי – מצאתי כי הכף נוטה לכיוון ביטולו של פסק הדין, תוך פסיקת הוצאות משמעותיות לטובת הנתבעים.
סוף דבר
לאור המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן על ידי ביום 12.5.2021.
נוכח התנהלותם של התובעים, ומחדליהם אשר פורטו בהרחבה לעיל והביאו לסרבולו של ההליך, בזבוז זמנם של הנתבעים ושל בית המשפט, התובעים ישלמו לנתבעים סך של 25,000 ₪, בתוך 30 יום.
