בקשה לביטול פסק דין בהעדר רשות להתגונן בתביעה כספית

עקיבא גרינצייג (ניתן פסק דין בהיעדר) גירש אלימלך פסק דין לפני תביעה כספית שהגיש בנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן" "הבנק") כנגד הנתבעים בסדר דין מקוצר– לקוחות הבנק, בגין חוב כספי.

תמצית ההליכים הרלוואנטיים שהתקיימו בתיק: ביום 30.10.2019 ניתן פסק דין בהיעדר כל בקשה למתן רשות להגן כנגד הנתבעים 1-3.

כב' הרשמת הברפלד כתוארה אז קבעה ביום 6.2.20 כי תנתן לנתבע רשות להגן בכפוף להפקדת סך של 150,000 ₪ בקופת בית המשפט ובכפוף לתשלום הוצאות המשפט בסך של 5,000 ₪ , עם ביצוע האמור לעיל יבוטל פסק הדין בהיעדר הרשות להגן.

גם בעניינינו, יש לזכור כי התביעה הוגשה במקור כנגד הנתבעת 1 והנתבע 2 וניתן כנגדם פסק דין בהיעדר רשות להגן וזאת בנוסף למכתב ההתראה שנשלח על ידי הבנק לחייבת העיקרית הנתבעת 1 ולערבים, ראה נספחי התביעה ותצהיר טולדנו.

...

יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בע"א 7451/96 אביבה אברהם ואח' נגד בנק מסד בע"מ –סניף ראשון לציון: " משמע, תכליתו של החוק היא להגן על המתקשר עם הבנק. אכן ניתן להצביע על קשת רחבה של שיקולים המובילים למסקנה כי המדיניות המשפטית מחייבת הכרה באחריות הבנק גם כלפי ערב. יחסי הכוחות בין הבנק ללקוח או הערב אינם שווים. הבנק הוא גוף גדול ומקצועי האמון על פעולות כנתינת הלוואות כמו גם גיבוין בביטחונות. הערב הבא במגע עם הבנק הוא לעתים אדם, שאינו בקיא בהילכות ערבות ובעיסקאות פיננסיות. לבנק נגישות למידע באשר למצבם הכספי של לקוחותיו וניסיון המאפשר לו להעריך רמות סיכון שונות בכל התקשרות והתקשרות. הערב, להבדיל, חסר את המידע בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו, במתן הערבות. חוץ מהמידע הנמסר לו על-ידי החייב ואשר לרוב הוא "אופטימי" מטבעו, קשה לערב להעריך את ההשלכות הכספיות העשויות לנבוע כתוצאה מחתימתו כערב.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי לפטור את הנתבע מחובו לבנק אך מאידך, אני סבור שיש להעמיד את ערבותו בגובה החוב שהיה נכון ערב מתן ההלוואה השנייה .

לפיכך, אני קובע שעל הנתבע לשלם את גובה החוב בסך של 129,608 ₪ (פ' עמ' 9 ש' 15) ללא ריבית פיגורים ממועד זה. נוסף על כך, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 20,392 ₪ במעוגל , כך שסך החיוב שעל הנתבע לשלם הוא 150,000 ₪ .

בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 01.10.2020 שניתן כנגד המבקש בהיעדר הפקדת הסכום הנידרש ממנו לצורך מתן רשות להיתגונן, לאחר שחלף המועד לעשות כן, ומשכך, דחה בית המשפט את היתנגדותו.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 570,000 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין תביעה לבצוע 8 שטרות, שנמסרו על ידי המבקש לחברת "רובא יזמות עסקית בע"מ", בתמורה לרכישת רכב.

עוד טוען המבקש כי יש בפיו טענות הגנה טובות כנגד התביעה, שכן התגלו ראיות חדשות, קבלות על תשלום מלוא החוב, שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ולשיטתו, לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין מיום 01.10.2020.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

לאור המקובץ, לא מצאתי כל ממש בטענות המבקש להפחתת סכום העירבון.

אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הפקדת עירבון, ביום 01.10.2020, יבוטל, בכפוף להפקדת העירבון- 50,000 ש"ח, ובנוסף, כפוף להוצאות לתובעת בסך של 2,500 ₪ בתוך 7 ימים מהיום.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 34727-09-12 רוטנברג נ' טירטור תיק חצוני: בפני כבוד השופט אליעד וינשל תובע ברנט רוטנברג ע"י עו"ד משה אזולאי נתבע סרג' טירטור ע"י עו"ד יהונתן אפללו פסק דין

בקשת רשות להיתגונן לא הוגשה וביום 27.5.2013 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

הנתבע העיד כי לא חתם על יפוי הכוח האמור, החתימה על המסמך אינה חתימתו והוא כלל לא שהה בישראל באותה עת. במסגרת הליך זה ובמהלך דיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, העיד עו"ד בובליל שמדובר בזיוף והמסמך לא נחתם ידו.

אף אם בשלב מאוחר יותר ובעת הגשת התביעה מפנה ב"כ התובע בצדק לקושי לקבל את גירסתו של הנתבע שלפיה לא היה מודע כלל להתרחשות, כאשר בשלב זה ירדו לטמיון כספים רבים של הנתבע, ניקולה ברח מהארץ וסביר שהסתבכותו נודעה למשפחתו ומקורביו, הרי באשר להלוואה מושא התביעה יש למקד את השאלה בדבר מודעות הנתבע במועד חתימת הסכם וההלוואה והעברת הכספים, כלומר במהלך חודש ספטמבר 2011.

...

על כן הדבר תומך במסקנה שלא הוכחה שליחות במערכת היחסים הפנימית בין ניקולה לאביו לענין הסכם ההלוואה עם התובע.

סיכום לאור האמור ומשלא הוכחו יחסי השליחות, הרי שלא הוכחה התקשרות חוזית בין התובע לנתבע ומכאן שדין התביעה להידחות.

התנהלות זו גרמה לתובע להוצאות ניכרות בייצוג המשפטי בהליך זה. לפיכך אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות, תוך שכל צד יישא בכלל הוצאותיו בגין ההליך.

אפרט להלן הרקע והנימוקים למסקנתי זו. הרקע תחילתו של הליך זה בהגשתה של תביעה כספית ביום 2.9.2018, על ידי המשיב על סך 357,810 ₪ בסדר דין מקוצר, כנגד ארבעה נתבעים (להלן – "כתב התביעה").

יום לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לבטל את פסק הדין בטענה כי לא ידע על החלטות קודמות של בית המשפט, הודיע כי עושה מאמץ להשגת ייעוץ משפטי שבהעדרו לא יוכל לעמוד על זכויותיו ובקש ארכה בת 45 יום להגשת בקשת הרשות להגן.

טענת זיוף, ככל טענה אחרת, יש לבסס היטב ולפרט את התשתית העובדתית המלאה הרלוואנטית, ראו לעניין זה לדוגמה את שנקבע בת"ט 66239-06-18 ג. ויליפוד אינטרנשיונאל בע"מ נ' מתוק איל (17.1.2019) בהקשרו של ערב החתום על שטר חוב (סעיפים 10 ו- 12 לפסק הדין): "חובה על המבקש להיכבד ולפרט בתצהירו את כל העובדות עליהן הוא מבקש לבסס את הגנתו והוא אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו. טענת הגנה הנטענת באופן מכוסה, דהיינו מבלי לפרט כדבעי את המסכת העובדתית עליה היא מושתתת והמצויה בידיעתו של המבקש, לעתים מתוך ציפייה כי עצם אי הפרוט ייטע בלב בית המשפט ספקות ביחס למידת חוסנה של התביעה, אינה יכולה להצמיח רשות להיתגונן...

...

בפני בקשת רשות להגן אשר דינה להידחות.

בתגובה לבקשה טען המשיב כי מתנהל תיק הוצאה לפועל, בין השאר, כנגד המבקש, הוא ידע אודותיו ועל כן דין הבקשה להידחות.

לאור האמור מסקנתי היא כי בקשת הרשות להגן אינה מעלה הגנה אמתית.

בשים לב לטעמים המנויים לעיל גם טענה זו היתה נדחית על ידי לו היתה מועלית, ולא היא.

סוף דבר בקשת הרשות להתגונן נדחית על ידי בזאת.

הנתבעים לא הגישו בקשת רשות להיתגונן, ובעקבות זאת, ניתן לבקשת התובע פסק דין בהיעדר הגנה ביום 12.12.12, המחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה.

הבקשה לביטול פסק הדין בבקשה לביטול פסק הדין טענו הנתבעים, כי כתב התביעה כלל לא נימסר לידם, כך שלא היו יכולים לדעת על קיומו של הליך משפטי, וכפועל יוצא – להיתגונן מפניו.

או אז, יתכן כי בית המשפט היה מאפשר ביטולו של פסק הדין כפוף להפקדה כספית.

...

המקרה שלפני מעלה שאלה נוספת, והיא – איזו נפקות יש לכך שהבקשה לביטול פסק הדין לא נדונה ולא הוכרעה סמוך למועד הגשתה, והאם יש לראות במי שהגיש בקשה לביטול פסק דין, ולא עמד על מתן החלטה בבקשה סמוך לאחר הגשתה, כמי שזנח את בקשתו? כפי שיפורט להלן, מצאתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, וכי מסקנה זו רק מתחזקת לנוכח הימנעות המבקשים מלהגיש בקשה למתן החלטה, משך 10 שנים תמימות.

במובן זה, חולשת הבקשה, כפי שהוגשה בשנת 2013, וזניחת הבקשה על ידי המבקשים לאורך השנים, מביאות כעת למסקנה, כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.