בקשה לביטול פסק דין בהעדר נאשם בעבירת תעבורה

מהם אותם נימוקים מיוחדים אחרים שאותם יכול לפרט בית המשפט בבקשתו (מעבר לסיבות שמנעו את הגשת הבקשה ולא היו תלויות במבקש)? על פי פסיקת בתי המשפט, דומים נימוקים אפשריים אלה לנימוקים התומכים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם, בעבירות קנס בבתי המשפט לתעבורה למשל (אם כי יש לציין שבסעיף 13(ב) בו עסקינן המדובר בנימוקים מיוחדים ואילו בסעיף 230 לחסד"פ עסקינן בנימוקים שיירשמו בלבד).

...

המשיבה הגיבה כי יש לדחות את הבקשה משום שהמבקש לא פנה במועד ואין בפיו הסבר לאיחור ובהעדר טעמים מיוחדים אחרים.

לאור כל האמור לעיל, מאחר שלא ייגרם למבקש כל עיוות דין אם תידחה בקשתו, ובאין בפיו טענת הגנה של ממש או הסבר לאיחור בהגשת הבקשה – אני דוחה את בקשתו.

מהם אותם נימוקים מיוחדים אחרים שאותם יכול לפרט בית המשפט בבקשתו (מעבר לסיבות שמנעו את הגשת הבקשה ולא היו תלויות במבקש)? על פי פסיקת בתי המשפט, דומים נימוקים אפשריים אלה לנימוקים התומכים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם, בעבירות קנס בבתי המשפט לתעבורה למשל (אם כי יש לציין שבסעיף 13(ב) בו עסקינן המדובר בנימוקים מיוחדים ואילו בסעיף 230 לחסד"פ עסקינן בנימוקים שיירשמו בלבד).

...

לאור כל האמור לעיל, מאחר שלא ייגרם למבקש כל עיוות דין אם תידחה בקשתו, ובאין בפיו טענת הגנה כלשהי או הסבר לאיחור בהגשת הבקשה – אני דוחה את בקשתו – לגבי כל הדו"חות שצויינו בבקשה.

מהם אותם נימוקים מיוחדים אחרים שאותם יכול לפרט בית המשפט בבקשתו (מעבר לסיבות שמנעו את הגשת הבקשה ולא היו תלויות במבקש)? על פי פסיקת בתי המשפט, דומים נימוקים אפשריים אלה לנימוקים התומכים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם, בעבירות קנס בבתי המשפט לתעבורה למשל (אם כי יש לציין שבסעיף 13(ב) בו עסקינן המדובר בנימוקים מיוחדים ואילו בסעיף 230 לחסד"פ עסקינן בנימוקים שיירשמו בלבד).

...

לפיכך, בקשתו של המבקש להארכת המועד בכל הנוגע לדו"חות 70304043170, 703003828746, ו- 70305787544 – נדחית, בהעדר הסבר לאיחור המשמעותי בהגשת הבקשה ובהעדר טענת הגנה של ממש.

  דיון והכרעה:   המצאת הודעת תשלום קנס   בעבירות קלות קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974 :   "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן."   דהיינו אם הוכיחה המאשימה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין חזקה שההודעה הומצאה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו.   משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהיעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל, מיום 21.5.17, עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מדינת ישראל, מיום 25.4.18 ורע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מדינת ישראל, מיום 20.1.15.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נידרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תיגרום לו עוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהוא לעיוות דין שניגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

...

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי, כי הדו"ח נשלח לכתובת הרשומה של המבקשת וחזר בציון "עזב". טענת המבקשת כי עסקינן בכתובת שגויה לא מגובה באסמכתאות, המסמך שצורף כלל לא מתייחס למועד שינןוי הכתובת ואינו מעיד על כך. הבקשה הוגשה בשיהוי של למעלה משנתיים ודינה להידחות.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נדרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהו לעיוות דין שנגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

  משכך, אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם של הסבת הדו"ח על שם הנהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה.

שיהוי בהגשת הבקשה   העבירה נשוא דו"ח זה בוצעה ביום 26.2.21 בעוד שבקשתה הוגשה רק ביום 15.1.24 בשיהוי ניכר ביום 15.6.23 ללא הסבר לפשר השיהוי וללא נימוקים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה כה ממושכת לקיומו של משפט וגם מהיבט זה דין הבקשה להידחות ( רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (2011), רע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל (2018) עפ"ת 27622-09-18 עאסי פתח אללה נ' מדינת ישראל פורסם ביום 3.12.18 עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל פורסם ביום 24.12.18).

לאור האמור הבקשה נדחית.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נידרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תיגרום לו עוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהוא לעיוות דין שניגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

  המערער מבקש לאבחן פסק דין זה מעניינו, בשים לב לכך שבאותו עניין דובר בעבירה של אי ציות להוראות שוטר, כשלא נטען מי נהג ברכב, ואילו בעניינינו מדובר בעבירת מהירות שתועדה במצלמה ואשת המערער מודה בביצועה.

יתרה מכך, יש לקבל את עמדת המשיבה ולפיה כעניין של מדיניות הנוגעת ביעילות ההליכים בבתי המשפט לתעבורה, אין מקום לפתוח פתח כה רחב ולהכיר בטענת הגנה זו, שכאמור הנה נפוצה ושכיחה, ככזו המצדיקה, כשלעצמה, את הארכת המועד להשפט (לעניין חשיבות שקולי יעילות ההליכים בבתי המשפט לתעבורה ראה פסק הדין הנ"ל בעיניין פרץ רוקינשטיין).

...

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי, כי הדו"ח נשלח לכתובת הרשומה של המבקשת וחזר בציון "עזב". הבקשה הוגשה באיחור ודינה להידחות.

בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) נדרש לסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, וקבע: "... אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין, שכן לא הוצג כל טעם ממשי המצביע על חשש כלשהו לעיוות דין שנגרם לו. ועוד אוסיף, כי טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו (רע"פ 7709/13, שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, 28.11.13).

כפי שאפרט להלן, סבורני כי אין להחיל דין שונה על נסיבות עניינו.

"   משכך, אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם של הסבת הדו"ח על שם הנהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה.

לאור האמור הבקשה נדחית.