בבקשה לביטול פסק הדין עתרו הנתבעות לבטל את פסק הדין שניתן כנגדן, זאת בשל " העובדה שהנתבעת תושבת חוץ, ושוהה בחו"ל קיים קושי לניהול התיק, ובית המשפט היה צריך ליתן לנתבעות את יומם ולאפשר להן להגיש תצהירים באיחור בהתאם לארכה הקצרה שנתבקשה, הן מהטעם שלא היו מיוצגות, והן מהטעם שמשבר הקורונה כאן איתנו...".
אציין כבר עתה כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובת הנתבעות, מצאתי להותיר ההחלטה בדבר מתן פסק דין על כנה.
שני המבחנים המרכזיים שיש לבחון לצורך ביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת שפוטי הותוו ברעא 1788/20 משה אברג'ל נ' אלקטרז איילנד בע"מ מיום 5.11.2020, כדלקמן:
"אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012)). בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (27.11.2014)). כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סכויי הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (12.9.2017); רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015)). אף כי כאשר מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי, יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (18.6.2012)).
ובהמשך,
"אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (לא פורסם, 27.2.2001); ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פד"י מז (4), 133 (1993))."
בהתאם לאמור לעיל, הרי שהסכוי לאשר בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות בנסיבות בהן הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, הוא כאמור כאשר "קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה" .
לעניין זה יובאו הדברים שלהלן:
· ראשית, לא ניתן טעם למחדל הנתבעות להעדר התייצבות לדיון- הנתבעות היתעלמו ממתן טעם להעדר התייצבותן לדיון ומסרו הסבר לאקוני, מעורפל וחסר.
...
בבקשה לביטול פסק הדין עתרו הנתבעות לבטל את פסק הדין שניתן כנגדן, זאת בשל " העובדה שהנתבעת תושבת חוץ, ושוהה בחו"ל קיים קושי לניהול התיק, ובית המשפט היה צריך ליתן לנתבעות את יומם ולאפשר להן להגיש תצהירים באיחור בהתאם לארכה הקצרה שנתבקשה, הן מהטעם שלא היו מיוצגות, והן מהטעם שמשבר הקורונה כאן איתנו...".
אציין כבר עתה כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובת הנתבעות, מצאתי להותיר ההחלטה בדבר מתן פסק דין על כנה.
דין הבקשה להידחות ולעניין זה יובאו הדברים שלהלן בהרחבה.
מן הכלל אל הפרט
יישום אמות המידה בעניינינו מובילה למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.
סוף דבר
בהתאם לכל האמור לעיל, דין הבקשה לביטול פסק הדין- נדחית.