בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה מכוח חובת הצדק

בקשת המבקש לביטול פסק דין בהעדר הגנה.

לפיכך התבקש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

טיעוני המבקש שלפיהם הוא חייל בשירות קבע שאינו מגיע באופן סדיר לביתו, לא גובו באסמכתאות ביחס למועדי ההעדרות מהבית, ואף לא התבקש לחקור את המוסר, ולפיכך לא ראיתי עילה לביטול מכוח חובת הצדק.

...

בסופו של דבר, לאחר איזון מכלול השיקולים, כולל האיחור של המבקש בהגשת הבקשה מצאתי כי מניעת מתן אפשרות למבקש לברר את טענות הגנותיו ביחס לחיובו בסך של למעלה מ- 100,000 ₪, תהיה תוצאה לא מידתית.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין השיקולים הנוגדים שפירטתי לעיל, יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות המבקש בסך שהופקד בקופת בית המשפט – 2,500 ₪.

בהתאם לכך אני מורה כדלקמן: פסק הדין נגד המבקש שניתן ביום 1.11.19 מבוטל בזאת.

בית המשפט יבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מחובת הצדק מקום בו ההליך פגום מעקרו קרי – כאשר לא בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה.

ביטול מכוח חובת הצדק הלכה היא, כי אם יוכח שכתב התביעה לא נימסר כדין לנתבע, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק (ראו פס"ד עיסא לעיל, פסקה 3).

שיקול דעתו של בית המשפט: סיבת המחדל וסכויי ההגנה המדובר בשני תנאים מצטברים, שהמשמעותי הוא השני מביניהם - סכויי הגנתו של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין: "מקום בו בוצעה ההמצאה כדין, אין מקום לבטלו מחמת הצדק עקב פגם בהליך, ויש לבחון ביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט. לצורך כך, על בית המשפט לבחון האם למבקש קיימים סכויי הצלחה בתביעה/הגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, האם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות, כאשר לטעם הראשון ניתן משקל רב יותר (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000); ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (16.1.2005); רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט – נכסים ובניה בע"מ (27.2.2005); רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – המנהל המיוחד של העמותה (22.4.2015))." (פס"ד עיסא פסקה 3, ההדגשה שלי ד.ב) באשר לסיבת המחדל, אמנם יתכנו מקרים בהם סיבת ההעדרות תהא רשלנות או אי הבנה אך כפי שקבעה הפסיקה אין דומה הדבר למקרה בו למעשה הובע זילזול או היתעלמות מדעת מההליך השפוטי וזאת בהיעדר סיבה סבירה לכך.

...

לאור זאת אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק הדין.

בשים לב לייצוגה על ידי הסיוע המשפטי כמו גם פרק הזמן הנדרש ליישם את הייצוג בפועל, לא מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בשלב זה. הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בשים לב לביטולו של פסק הדין – אני מורה על ביטול הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד המבקשת בקשר עם ביצועו של פסק הדין שבוטל – וזאת לאלתר.

לאור כל האמור אני דוחה את טענות המשיבה ומקבלת את טענות המבקשת לחוסר סמכות מקומית של בית המשפט זה. בקשר עם בקשה ספציפית זו אני מחייבת את המשיבה בהוצאות בסך 1,200 ₪ שישולמו לאוצר המדינה בשים לב לייצוגה של המבקש על ידי הסיוע המשפטי.

הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה כשהנימוק לביטול לא היה מכוח חובת הצדק אלא מכוח שקולי מדיניות משפטית נוכח כך שביום 10.5.22 החל מבצע "שומר החומות" ומשרדי בא כוח המבקשים היושב ברהט ובבאר שבע המצוי בטווח הרקטות מעזה הוציא את עובדיו לחופשה עד סוף המבצע ובתקופה זו נפלה חופשת עיד אלפיטר.

...

הואיל וכאמור ישנו כתב הגנה בתיק וההליך יכול לנוע, הרי שמידת האיחור יכולה להירפא בהוצאות ועל כן אני נעתרת לבקשה להארכת מועד בכפוף להטלת הוצאות, כפי שייפסקו.

עם זאת, נוכח המחדל שבאי הגשת בקשה לביטול פסק דין במועד, וכיוון שהטענות שהציגו המבקשים ביחס להגנתם הן טענות גבוליות, סבורני כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיב וכן בהפקדת עירבון.

לפיכך אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לשני אלו, אשר יבוצעו בתוך 30 יום א.               תשלום סך של 2,500 ₪ למשיב באמצעות בא כוחו (במנותק מהסך של 1000 ₪ שכבר חויבו והתובע רשאי לממש החלטה זו בנפרד).

עוד טענה המבקשת כי פסק הדין פגום ויש לבטלו מכוח חובת הצדק מאחר שכתב התביעה לא הומצא למבקשת, שכן היא לא ידעה שמתנהלים נגדה הליכים משפטיים ולא קיבלה זימון לדיון כלשהוא.

המשיבה עוד טענה כי המבקשת הייתה מודעת היטב להליך שהתנהל נגדה אך בחרה לנהוג בזלזול ולהתעלם מהמסמכים ומסדרי הדין, ורק לאחר שניפתח תיק בהוצל"פ הגישה המבקשת את הבקשה הנ"ל. המשיבה עוד טענה כי המבקשת ידעה אודות כתב התביעה והיה לה די זמן להגיש כתב הגנה, אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן. המשיבה עוד טענה כי לא נפל פגם בהליך המסירה מאחר שכתב התביעה נימסר למבקשת כדין, ולפיכך אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 דנה בבטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה: "מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין - הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

...

המשיבה עוד טענה כי משנמסר כתב התביעה כדין ומשלא הוגשו אסמכתאות התומכות בטענותיה של המבקשת, דין הבקשה להידחות.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו]).

אומנם המבקשת לא הגישה הגנתה במועד, אולם על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע הגנתה, לפנים משורת הדין, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 03.10.2022 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 800 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

המשיב ביקש לבטל את פסקי הדין שניתנו כנגדו בהיעדר הגנה, הן מכוח חובת הצדק מאחר שהתביעות מעולם לא הומצאו לו והן מכוח שיקול הדעת של בית המשפט היות שלא היה כל מקום לתת את פסקי הדין.

...

לדבריו, עוד בשנת 1996 הוסכם בבית המשפט קמא כי המשיב ישלם מזונות לקטינה בסך של 300 ₪ לחודש בלבד וזאת בעקבות חתימת המערערת בבית הדין הרבני על נספח להסכם הגירושין משנת 1992 שבמסגרתו היא אישרה שקיבלה מראש את כל המזונות המגיעים לה עד שהקטינה תהיה בת 18 ונספח זה אושר ע"י בית הדין הרבני וניתן לו תוקף של פסק דין.

יש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות.

אני סבור שהתשובה היא שלילית.

יפים לעניינינו דברי בית המשפט ברע"א 1297/13 יהודה כהן נ' בנק לאומי סניף המלך ג'ורג' ירושלים (21.3.13): "פסק הדין המקורי נגד המבקש ניתן לפני יותר מעשרים שנה, בשנת 1992, ובסמוך לאחר מכן הוחל גם בנקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו. קשה לצפות כי שנים כה רבות לאחר מתן פסק הדין יידרש הצד שכנגד להידרש לטענות עובדתיות לגופו של עניין בכל הנוגע למחלוקת המקורית. על כך יש להוסיף שהמבקש לא פנה לביטול פסק הדין נגדו בהזדמנות הראשונה לאחר שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ולכאורה עשה כן באיחור ניכר". סיכומו של דבר: אציע לקבל את הערעור ולקבוע שהמשיב לא הוכיח שקיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד כה משמעותית, שעה שלפחות מאז שנת 2011 המשיב ידע אודות פסקי הדין והיה עליו להגיש את הבקשה בתוך 30 יום מאותו מועד.