בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ועיקוב הליכי הוצל"פ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 10/7/17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשות – הנתבעת לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 4/4/2017 בת"ק 10272-01-17.

המשיבה בתגובתה לבקשה לא התייחסה עניינית, לא לסיבת המחדל (תקלה במערכת נט-המשפט ושליחת כתב ההגנה בפקס) ולא לסכויי ההגנה, אלא רק ביקשה לדחות את הבקשה לביטול פסק דין ולביטול הליכי הוצל"פ. לאחר קבלת התשובה לתגובה נדחתה ביום 10/7/17 הבקשה לביטול פסק דין.

...

באשר לסיבת המחדל, יפים הדברים שנכתבו בספרו של כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12) בעמ' 642-643: "אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת את הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע – המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשת הביטול.

למרות זאת, אני סבורה, כי בנסיבות העניין, היה מקום לבטל פסק דין ולו מכוח שיקול דעת בית משפט אם לא מחובת הצדק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל הערעור לגופו.

לפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בתיק זה ביום 3.12.19 בהעדר בקשת רשות להיתגונן מטעמו וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד ועיכוב הליכי הוצל"פ שניפתחו נגד הנתבע בעקבות מתן פסק הדין נגדו (להלן: "בקשת הביטול").

כך למשל כותרת הבקשה היא "בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ולעיכוב הליכים" וגם תוכן הבקשה מתייחס, למשל, אל "הסיבה לאי הגשת כתב הגנה". · בהחלטתי מיום 30.12.19 הוריתי על העברת בקשת הביטול לתגובת התובע שתועבר בתורה לתשובת הנתבע, בטרם אכריע בבקשה.

...

כמו כן נטען כי בנסיבות אלה איים הנתבע על התובע, שהגיש תלונה במשטרה ובסופו של דבר הוצא לצדדים צו למניעת הטרדה ויצירת קשר כך שבפועל הנתבע מוסיף להפעיל את בית הקפה והתובע "נותר בחוסר כל". · לכתב התביעה צורפו עשרות עמודי נספחים ובהם, בין היתר, חוזה שכירת הנכס ע"י התובע משנת 1968, פס"ד מיום 13.12.16 בתיק ת"א (שלום ת"א) 66374-09-14 שעניינו זכויות התובע בנכס, פס"ד מיום 25.6.19 בתיק ה"ט (שלום ת"א) 44956-06-19 שעניינו מניעת הטרדה מאיימת בין הצדדים, מסמכים רפואיים שונים, ועוד.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע כך: · פסה"ד מיום 3.12.19 שניתן נגד הנתבע בהיעדר בר"ל – מבוטל בזאת.

· הנתבע ישלם לתובע הוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪.

· החלטתי זו תישלח לצדדים ע"פ נהלי המזכירות.

בפניי בקשה שכותרתה "בקשה דחופה להארכת מועד הגשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ עד להחלטה אחרת". מעיון בבקשה עולה כי בית המשפט מתבקש בה להורות על ביטולו של פסק הדין שניתן ביום 12.9.2016, בהיעדר התייצבות המבקשת לדיון בבית המשפט, כאשר בסיומה נכתב, כי יתר נימוקיה של המבקשת מובאים בתצהירה המצורף לבקשה.

הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק הדין סעיף 201 לתקסד"א קובע, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לבעל הדין אשר מבקש לבטלו.

...

כאמור, טענות אלו דינן להידחות לנוכח ההמצאה כדין של ההזמנה לדיון לידיה, כשהיא מאשרת את אישור המסירה בחתימתה, ולנוכח החזקה שבסעיף 480 לתקסד"א. זאת ועוד, לאחר הגשת ההתנגדות ובקשת הארכה היה על המבקשת לעקוב אחריהן, לגלות עניין בהליך בו פתחה ולברר מה עלה בגורלו.

בנסיבות אלו, ספק אם המבקשת עומדת בתנאים לביטול פסק הדין; אולם לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, מצאתי בסופו של דבר לנכון להיעתר לבקשה על אף מחדליה של המבקשת.

בתגובה שהגישה המשיבה, הנה מיתנגדת הן להארכת מועד להגשת בקשה ביטול פסק הדין והן לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, בנימוק כי המבקשת והסוכן ביטוח (שלוח של חברת הביטוח פניקס) ידעו היטב כבר בחודש 9/14 כי מיתנהל הליך משפטי ובמחדלם לא פעלו בנידון ולא התגוננו במועד ובשל כך, נאלצה המשיבה לפתוח בהליכי גבייה, מה שכרוך בעלויות בהן נשאה בסך של 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד ועוד כ- 5,000 ₪ אגרות בגין פתיחת הליכים בהוצל"פ. הוצאות אלו מגובות בראיות המעידות כי המשיבה נשאה בהן בפועל מכיסה.

...

לנוכח כל האמור, באתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין.

די להצביע כי קיימת הגנה לכאורית וכי ביטול פסק הדין שנפסק כנגד המבקש, עשוי להצמיח לו תועלת במובן זה שככל שפרשת הגנתו תישמע, הדבר עשוי להוביל את בית המשפט למסקנה שונה מזו אשר נפסקה בפסק הדין בהיעדר הגנה.

לאור כל המקובץ דלעיל, אני מורה בזאת על ביטול פסק הדין בהיעדר הגנה שניתן נגד המבקשת ביום 21/02/2016 וכפועל יוצא, על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוחו בתיק מס' 502682-05-16.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה (כב' ס. הנשיא השופטת י' מישורי) בתא"ח 35077-0119, מיום 09.09.2019, בגדרה נדחתה בקשתם של המבקשים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בהעדר הגנה.

המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ועיכוב הליכי הוצל"פ. בבקשה נטען כי כתבי הטענות הומצאו לכתובות לא נכונות, והם כלל לא היו מודעים לקיומו של ההליך.

...

בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הדין ביום 03.07.2019 בקבעו: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים עולה כי בתביעה אשר עוסקת בפינוי מושכר בשל אי תשלום דמי שכירות, לא הוגש כתב הגנה במועד וניתן פסק דין. לאחר מכן, נתבקש ביטולו של פסק הדין. ברם, לא ניתנה עד כתיבת שורות אלה תשובה עניינית לאי תשלום דמי השכירות. בין היתר נטען לקיומו של הסכם מכר מקרקעין בין הצדדים משנת 2008 ואולם התגלה בהמשך תגובות הצדדים כי הסכם המכר בוטל לאור עמדת משרד הביטחון - כפי שטוענים הנתבעים בעצמם. לאור כל זאת, הרי שאין טענת הגנה ראויה להתברר מטעם הנתבעים. שעה שלא שולמו דמי השכירות, זכאי התובע לקבל את המקרקעין בחזרה לחזקתו. הבקשה לביטול פסק דין נדחית. לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק ביטול פסק הדין. כל טענות המבקשים נועדו כפי הנראה לדחות את הקץ, זאת אין בידי להתיר". המבקשים הגישו לביהמ"ש קמא בקשה לעיון מחדש, בקשה אשר נדחתה בהחלטתו מיום 09.09.2019, אחר הדברים האלה הוגשה הבקשה הנוכחית (10.10.2019).

בעניין זה – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – שוכנעתי כי למבקשים עומדות טענות הגנה הראויות להתברר: המבקשים טוענים כי הנכס נמכר להם ע"י המשיב בשני שלבים – תחילה בהסכם אשר נחתם בשנת 2003, הסכם אשר בעדו הועברו תשלומים שונים; בהמשך בהסכם אשר נחתם בשנת 2008.

בנסיבות אלה, בהן קיים ערפל סמיך סביב העובדות כפי שהן מתוארות בכתבי הטענות השונים, וכאשר הומצאו כעת, גם אם באיחור, מספר אסמכתאות שיכולות לסייע בהבהרת התמונה, וכאשר אין בפי המשיב הסבר ממשי מדוע התעכב שנים כה ארוכות בתביעתו (ב"כ המשיב מציין כי הגיש בעבר תביעות פינוי שנמחקו, אלא שאף אלה, הוגשו כשנים רבות לאחר החתימה על ההסכם), נחה דעתי כי יש ליתן למבקשים יומם ולאפשר להם להתגונן מפני התביעה שהוגשה כנגדם.

אני מורה אפוא על קבלת הבקשה, כך שפסק הדין של בית המשפט קמא מיום 21.02.2019 יבוטל, בכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט בסכום כולל של 20,000 ש"ח תוך 30 ימים, שאם לא כן, יעמוד פסק הדין על כנו.