בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ומחיקת סעיף מתגובה

בהתייחס לאותה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, הוגשה תגובת התובע וכן נקבע מועד לדיון בבקשה אלא שביום 24.1.2019 הגישו הצדדים הודעה אשר התקבלה ואשר במסגרתה ציינו כי הגיעו להסכמות דיוניות במסגרתן יבוטל פסק הדין בהעדר הגנה ללא צו להוצאות ויקצוב מועד להגשת כתב הגנה.

" ביום 3.11.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן, כאשר גובה התביעה עלה לסכום של 240,365 ₪ כמצויין בסעיף 1 לפסק דין זה ובהתאם, ביום 21.12.2019 הוגש כתב הגנה מתוקן, במסגרתו הועלתה, בין היתר בקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה המתוקן- סעיפים החורגים מהאשור לתיקון כתב התביעה שניתן לתובע לבקשתו.

...

לכן טענת הנתבעת לחוסר סמכות מקומית נדחית.

לנוכח כל האמור לעיל, מקום בו התובע לא פוטר, הרי שהוא אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מלאים ועדיין הואיל וצו ההרחבה הפנסיוני במשק מחייב הפקדות לטובת קופת פיצויי פיטורים, זכאי התובע לביצוע הפקדות חודשיות לקופת פיצויי הפיטורים בסכום של 25,202 ₪, לפי הפירוט הבא: שנה שכר להפרשות אחוז ההפרשה סה"כ 2011 (החל מיוני כפוף להתיישנות) 35,580 ₪ 3.34% 1,209 2012 61,264 ₪ 4.18% 2,560 2013 55401 ₪ 5% 2,770 2014 80,350 ₪ 6% 4,821 2015 77,134 ₪ 6% 4,628 2016 84,710 ₪ 6% 5,082 2017 89,033 ₪ 6% 5,341 אך מאחר וקבענו כי התובע התפטר ממקום העבודה, הרינו מקבלים את טענת הנתבעת לקיזוז דמי הודעה מוקדמת בסך של 5,103 ₪ ולכן מפחיתים סכום זה מהסכום של 25,202 ₪ שקבענו שעל הנתבעת לשלם לתובע בגין פיצויי פיטורים.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ולאחר קבלת טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים סכום של 9,455 ₪ בגין גמול שעות נוספות.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאה אליה הגענו במסגרתה התקבלה התביעה באופן חלקי ביותר (קצת יותר מרבע ממנה) ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבעת אשר להרחבת חזית החלטנו שכל צד יישא בהוצאותיו.

ביום 20.1.21 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה טענה כי יש למחוק את מר אברהם דיק, מכתב התביעה ולתבוע תחתיו את מר אליהו דיק, הנהג ברכב, (להלן "הנתבע 1") במסגרת כתב תביעה המתוקן, אשר התרתי הגשתו אך ורק בהתאם לאמור בבקשה, קרי שינוי זהות הנתבע 1 בלבד, השתנתה זהות התובעת משומרה לפניקס חברה לביטוח (להלן: "הפניקס") וזאת ללא הגשת בקשה לעניין זה. על שינוי זה אעמוד בהרחבה בהמשך.

התובעת הרחיבה חזית וטענתה טענות שכלל לא הופיעו בכתב התביעה כאילו נהג הנתבע 1 באופן רשלני (סעיף 10 לתגובה).

כידוע, מעטים הפגמים שלא ניתנים לריפוי על דרך הטלת הוצאות ועניפה הפסיקה בעיניין הטלת הוצאות במקרה של קבלת בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, כפי שגם עמדתי על כך לעיל.

...

" דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וטענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על קבלת הבקשה.

" לאור האמור, בנסיבות המקרה דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, שוכנעתי כי פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 1 בטל מעיקרו וזאת לאור הפגם המהותי אשר נפל בזהות התובעת במסגרת ההליך בכלל, במהלך תיקון כתב התביעה ובפסק הדין בפרט.

סוף דבר: הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1 -מתקבלת.

בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 10.11.2021 שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נימסרו לו כדין.

(ראו ברע"א 49981-01-22, מחוזי ירושלים, בן אהרון נ' סהר) עוד טענה המשיבה כי ביום 13.02.2022 פנה ב"כ המשיבה לב"כ המבקש בדרישה למחוק האמור בסעיפים אלו לגביו באופן אישי, וציין בשולי ההודעה כי ימתין 3 ימים לקבלת תשובה לעניין זה. ולטענתה, מאחר ולא קיבלה תשובה, והמועד להגשת תגובה זו עמד לחלוף, נאלצה להגיש תגובתה זו. עוד טענה המשיבה כי מסכימה היא לביטולו של פסק הדין, אך זאת, בתנאי, שהמבקש ימחק את דברי הבלע כנגד ב"כ המשיבה.

...

עוד טענה המשיבה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין, ומטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 10.11.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 700 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

מנגד, כבר במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, מיום 14.2.2022, ובהמשך הדברים במסגרת כתב ההגנה מיום 8.3.2022, התבקשה מחיקת התביעה כנגד הנתבע על הסף שכן זה אינו צד לתביעה והתובעת הועסקה אצל הנתבעת תחת הסכם העסקה אשר נחתם ביניהן, ומדובר באישיות משפטית נפרדת ועצמאית (סעיף 7 לבקשת הביטול, פרק ההקדמה בכתב ההגנה).

בנסיבות המקרה שבפניי, הגם שבכתב התביעה לא ציינה התובעת את המילים "הרמת מסך", ורק בתגובתה לבקשה לביטול פסק הדין ציינה כי יש להטיל אחריות על מר הולצמן, הנתבע, בגין ההפרשות הפנסיוניות, מצאתי כי התובעת פירטה כבר במסגרת כתב התביעה את העילות מכוחן היא טוענת להרמת מסך.

...

במקרה דנן, חרף הודאת הנתבע על כך שהתובעת ניקתה גם "דירת נופש" בבעלותו שאינה מקום מגוריו המרכזי, לא שוכנעתי שניתן לראות בנתבע מעסיק במשותף.

לפיכך, אני קובע שיש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע באופן אישי בחובות הנתבעת כלפי התובעת.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, התביעה לחייב את הנתבע כמעסיק במשותף בגין העסקתה של התובעת בחצריו - נדחית.

בהחלטה שניתנה ביום 13.2.24 הוריתי על מחיקת הבקשה וזאת לאור מחדלי המבקש- הגשה חלקית, אי צירוף תצהיר ואיחור בקיום ההחלטה.

המשיבה עמדה בתגובתה על השהוי הרב בהגשת הבקשה והוסיפה כי המבקש לא העלה כל טענת הגנה ראויה.

יוער כי במסגרת סעיף 9 לתגובה העלתה המשיבה טענת שנראה לכאורה שאינה נוגעת לתיק שבפני, ונראה כי הסעיף השתרבב לתגובה.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נידרש בית המשפט לבחון אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.

...

לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.

בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.

לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.