בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ולמשפט חוזר

לפני בקשה לביטול פסק דין חלקי שניתן בהעדר הגנה כנגד צד ג' 2 (להלן: "המבקש") ביום 9.9.19 (להלן: "פסק הדין") פסק הדין ניתן לבקשת קרנית (המשיבה).

ב"כ המשיבה מציין, כי "לא זכור לח"מ לאורך הקרירה רבת השנים שלו שהוא ניתקל בבית משפט כה זהיר במתן פסק דין בהעדר הגנה." המשיבה חוזרת על סדר הדברים הכרונולוגי עד המועד בו קיבלה פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקש.

בכל הנוגע לסכויי ההגנה, טוען המבקש, כי אלה גבוהים, שכן עסקינן בשאלות "כבדות משקל שמצדיקות ביטול פסה"ד בשלב זה שכן הן טעונות בירור עובדתי ומשפטי במשפט עצמו תוך זימון עדים רלוואנטיים כגון מר נאיף בט שקנה את האופנוע מהמבקש ומי שנהג בו בזמן התאונה ללא ביטוח." המבקש חוזר על טענותיו העובדתיות.

...

טענות המשיבה; לטענת המשיבה, מדובר בבקשה חסרת בסיס ודינה להידחות.

בענייננו, לא שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים לביטול פסק דין.

לא שוכנעתי, כי למבקש לא הומצאו החלטות בית המשפט, או כי הוא לא היה מודע כלל להליך המתנהל כפי שהעיד המבקש עצמו.

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי, כי המבקש לא ידע על הליך זה, ומכל מקום, אני סבור, כי המבקש בחר במודע, "לעצום עין" מהחלטות בית המשפט, עד אשר יתאים לו, ואז אץ רץ להגיש בקשה בהולה לביטול פסק הדין.

ולכן, מכלול טענותיו אלו סוכמו כטענת מירמה, פתחתי באקדמה זו שכן, התובע לא מצא לנכון לציין ולפרט את מכלול ההליכים שנקט בהם לביטול פסק הדין בהיעדר הגנה והליכים אלו נדונו בהרחבה יתרה על ידי בית משפט השלום והמחוזי, למעשה, אין כל חדש בנימוקי תביעה שהוגשה והיא אינה מתאימה לדיון מחודש במסגרת תביעת מירמה, הכול כפי שיפורט להלן: התובע טען שבשנת 1996 חתם על הסכם הלוואה, על מנת לסייע לחברה של חבר ששמש כמתווך, לקבל הלוואת משכנתא.

" כבוד השופטת טאובר סברה שבמקרה דנן, "גם אם ניתן היה ולו בדוחק להבין את הסברו של המבקש להעדפת הליך פשיטת רגל על פני הגשת בקשה לביטול פסק הדין, לא עלה מן התשתית העובדתית שהניח המבקש כי במהלך הליך פשיטת הרגל שהתנהל כנגדו לבקשתו, העלה המבקש בשלב כלשהוא, טענות בכל הנוגע לפסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, לא בכל הנוגע לנסיבות ההמצאה, ולא בנוגע לגוף העניין, ואף סוגיה זו משליכה על סכויי הגנת המבקש, הן לעניין תקפות ההמצאה והן לנסיבות נטילת ההלוואה והתנהלות המשיב.

אלא שאין לחריג זה משקל של ממש שכן קשה להעריך, בשלב זה, כיצד תשתנה תוצאת פסק הדין באם יקויים משפט חוזר.

...

כאמור לעיל, שוכנעתי שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח את טענת המרמה.

לאור כל האמור, הרי שיש לדחות את התביעה.

בנסיבות תיק זה ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני סבור שיש מקום להטיל הוצאות בסך 15,000 ₪ על התובע.

בית המשפט המחוזי הדגיש כי בבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה מירב המשקל ניתן לסכויי ההגנה, ואילו למחדלים שנפלו בהתנהלותו של מבקש הביטול ניתן לתת ביטוי באמצעות פסיקת הוצאות.

בקשת רשות העירעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה חוזר המבקש על עקרי טענותיו.

...

ביום 19.11.2022, לאחר שהמשיב לא הגיש כתב הגנה במועד, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה וחייב את המשיב לשלם למבקש את מלוא סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך של 50,000 שקלים.

בתגובתו מיום 28.2.2023 טען המבקש כי יש לדחות את בקשתו של המשיב לביטול פסק הדין, שכן לטענתו כתב התביעה הומצא למשיב כדין.

בהקשר זה ציינה רשמת בית המשפט המחוזי כי "קשה להותיר על כנו פסק דין בסכום כה משמעותי, כשמעליו מרחפת עננה העולה כדי תחושה ממשית שהוצגה תמונה חלקית". בסיכומו של דבר, נקבע כי אין בפגמים הדיוניים שנפלו מצדו של המשיב כדי למנוע ממנו להשמיע את טענותיו במסגרת בירורו של ההליך.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר שזו אינה עומדת באמת המידה המצמצמת לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5896/22 חפאג'ה נ' כהן, פסקה 10 (13.9.2022)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

העובדות וההליכים הדרושים להכרעה בבקשה ביום 29.10.2023 הגיש התובע, מר מיכאל מייק בן אהרון שר (להלן: "המבקש"), התביעה שלפניי נגד הנתבעת, א.דנן מערכות כיבוי אש בע"מ (להלן: "המשיבה"), ובגדרה עתר לביטול פסק דין בהיעדר הגנה מיום 21.5.2008, אשר ניתן, לטענתו, אגב מירמה, תרמית והונאה במסגרת ת"א 284/08 (שלום נצרת), שהגישה המשיבה נגד המבקש וחברת "מעלה הגליל בע"מ" (להלן: "חברת מעלה הגליל" או "החברה"), ואשר בגדריו הוטל חיוב כספי על שניהם, יחד ולחוד (להלן: "פסק הדין").

לטענתה, דינה של תביעת המבקש להדחות, בעיקר מן הטעם שתביעתו אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטול פסק דין סופי וחלוט או ל-"משפט אזרחי חוזר". לשיטתה, עיכוב הליכי ההוצל"פ כמוהו כעיכוב ביצועו של פסק דין, ובעניינינו מדובר כאמור בפסק דין סופי וחלוט, שהמבקש מעולם לא ערער עליו, כפי שגם לא ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתנה ביום 3.5.09.

...

לטענתה, דינה של תביעת המבקש להידחות, בעיקר מן הטעם שתביעתו אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטול פסק דין סופי וחלוט או ל-"משפט אזרחי חוזר". לשיטתה, עיכוב הליכי ההוצל"פ כמוהו כעיכוב ביצועו של פסק דין, ובענייננו מדובר כאמור בפסק דין סופי וחלוט, שהמבקש מעולם לא ערער עליו, כפי שגם לא ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתנה ביום 3.5.09.

יצוין, כי המבקש בעצמו נסמך בהליכי הגבייה על הסדר, שלא השתכלל בסופו של דבר להסדר מחייב, לפיו הוא ישלם על חשבון חוב ההוצל"פ, דבר שיש בו הכרה בעצם החוב.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, נידרש בית המשפט לבחון אם יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק בהעדר המצאה של כתב התביעה.

עוד אוסיף, כי המחדלים בהגשת הבקשה (על פני שלוש הגשות תוך חריגה מהוראות מפורשות ומפורטות שניתנו בהחלטות) מצביעים על מחדלים נוספים באיחורים חוזרים ונשנים בהגשת הבקשה.

...

לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.

בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.

לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.