בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה והארכת מועד להגשתה בתביעת ארנונה

אף אם הייתי מוכנה לקבל טענת המבקש כי לכאורה לא בוצעה כל מסירה לידיו, עדיין לא מצאתי בפי המבקש או בא כוחו, כל היתייחסות לטענת המשיבה אשר נטענה הן במסגרת הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מיום 9/7/2017, והן בתגובה לבקשת הביטול, כי ביום 26/2/2017 ימים ספורים לאחר ביצוע המסירה הנטענת, יצר קשר עם משרד המשיבה, עו"ד מתוולי אשר הציג עצמו כב"כ הנתבע 6 על מנת לקבל מידע אודות התביעה, ולאחר שהמבקש לא הסדיר חובו ולא הגיש היתנגדות במועד, ניתן כנגדו ביום 9/7/2017 פסק דין בהיעדר הגנה כדין.

מכאן שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הנו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכת המועד להגשת ההודעה נדרשים טעמים מיוחדים כלשון תקנה 528 סיפא – "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". מעיון בטענות המבקש, ניכר כי אין בפיו כל "טעם מיוחד" להאריך המועד להגשת הבקשה.

סכויי ההגנה הנם שיקול חשוב ומהותי בגיבושו של טעם מיוחד להארכת מועד, ואף יכולים במקרים חריגים להוות בעצמם ולבדם טעם מיוחד להארכת מועד לעניין סכויי ההגנה של המבקש, סבורה אני כי המבקש אכן העלה טענות הגנה המצדיקות ליתן לו יומו בבית המשפט, לרבות טענות בנוגע להתיישנות חוב הארנונה, שלא הוא החזיק בנכס, ואף לא היה רשום בפנקסי הערייה כבעל חוב, ולכן לא יכול היה להגיש השגה, ומשכך ישנה הצדקה להעתר לבקשה להארכת מועד ולהורות על ביטול פסק הדין על יסוד שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט.

...

בעניין זה אציין כי אף אם הייתי נעתרת לטענתו כי לא קיבל האזהרה, עדיין דומני כי המבקש בעצמו מודה שבקשתו הוגשה באיחור (ולא בתוך 30 ימים) כאשר בא כוחו הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, וכאשר לא הועלתה כל טענה שנוגע להגשת הבקשה במועד (בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין), וכאשר המבקש טען באופן כללי כי לאחרונה נודע לו כי נפתח נגדן תיק הוצל"פ מבלי לפרט ולהוכיח מועד הידיעה המדויק.

סיכויי ההגנה הינם שיקול חשוב ומהותי בגיבושו של טעם מיוחד להארכת מועד, ואף יכולים במקרים חריגים להוות בעצמם ולבדם טעם מיוחד להארכת מועד לעניין סיכויי ההגנה של המבקש, סבורה אני כי המבקש אכן העלה טענות הגנה המצדיקות ליתן לו יומו בבית המשפט, לרבות טענות בנוגע להתיישנות חוב הארנונה, שלא הוא החזיק בנכס, ואף לא היה רשום בפנקסי העירייה כבעל חוב, ולכן לא יכול היה להגיש השגה, ומשכך ישנה הצדקה להיעתר לבקשה להארכת מועד ולהורות על ביטול פסק הדין על יסוד שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט.

לסיכום - במקרה שבפניי, סבורה אני כי התנהלותו של הנתבע אינה עולה כדי זלזול מופגן בבית המשפט, ולאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבע הוא העיקר, ומשעה שיש בפי הנתבע טענות הגנה הראויות להתברר, החלטתי כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול, לקבל הבקשה, ולאפשר למבקש להגיש בקשת רשות להתגונן, ולבטל את פסק הדין שניתן ביחס למבקש (הנתבע מס' 5) בלבד.

בנסיבות אלה אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 5 בהעדר הגנה ביום 9/7/2017 .

בקשה מטעם הנתבעים 11,12,13,14 לביטול פסק דין שניתן בהיעדר רשות להיתגונן והארכת מועד להגשתה, במסגרת תביעה לתשלום חוב ארנונה בסכום של 253,168 ₪.

המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הנו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכת המועד להגשת ההודעה נדרשים טעמים מיוחדים כלשון תקנה 528 סיפא – "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". יחד עם זאת, על אף שלטעמי בקשת הביטול הוגשה "באיחור" היינו בחלוף למעלה מ – 30 ימים מן המועד שהנתבע ידע או היה צריך לדעת על קיומו של פסק הדין, דומני כי הבקשה מגלה טעם מיוחד למתן ארכה.

...

על רקע האמור, הגישו המבקשים בקשה מתוקנת ביום 15/3/2020, במסגרתה טענו כי מעולם לא קיבלו את כתב התביעה ואת פסק הדין שניתן, וכי נודע להם לראשונה על פסק הדין רק ביום 16/2/2020 לאחר שננקטו נגדם הליכי הוצל"פ. נטען כי אימם הנתבעת 1, ככל הנראה ידעה על פסק הדין עוד קודם והחליטה על דעת עצמה לפנות לעו"ד מוחיסאן לשם הגשת בקשת ביטול אשר נזנחה ואולם האם לא סיפרה דבר לילדיה המבקשים על מנת שלא להעמיס עליהם.

בנסיבות אלה, סבורני כי המבקשים ידעו על פסק הדין שניתן כנגדם, חודשים רבים לפני הגשת בקשת הביטול, ומשכך מדובר בבקשות שהוגשו באיחור, בחלוף 30 הימים הקצובים בדין.

בנסיבות אלה, סבורני כי ישנה הצדקה לביטול פסק הדין על יסוד שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, תוך חיוב המבקשים בהוצאות (כפי שהמשיבה עצמה הסכימה חלקית בסעיף 35 לתגובתה).

לסיכום - במקרה שבפניי, סבורה אני כי התנהלותם של הנתבעים אינה עולה כדי זלזול מופגן בבית המשפט, ולאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבע הוא העיקר, ומשעה שיש בפי הנתבעים טענות הגנה הראויות להתברר, החלטתי כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול, לקבל הבקשה, ולאפשר למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן, ולבטל את פסקי הדין שניתנו ביחס למבקשים.

בנסיבות אלה אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 4/4/2019 כנגד נתבעים 11,12,13,15.

מכאן שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הנו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכת המועד להגשת ההודעה נדרשים טעמים מיוחדים כלשון תקנה 528 סיפא – "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". טעם מיוחד – השיקולים השונים בהקשר לאיחור שניגרם כתוצאה מהעיכוב בהסדרת ייצוג מטעם הסיוע המשפטי, הפסיקה ראתה, באיחור שכזה, כסיבה המהוה טעם מיוחד להארכת מועד.

המבקשת מעלה טענות שונות לגבי הארכת תקופות השכירות, ביצוע תשלומים שונים ע"ח דמי השכירות, הפחתת השכירות, ליקויים במושכר, ביצוע תשלום חשבונות כגון ארנונה ומים ביתר ועוד.

ראה גם ע"א 32/83 בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) "מאחר ופסק הדין שניתן במעמד צד אחד הנו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההיתדיינות המשפטית, יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצידורה בקפדנות וללא פרשנות מוגזמת". באשר לשאלת סכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו. בע"א 2503/11 ‏‏עזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.

...

לסיכום נושא זה - סבורה אני כי מדובר באיחור קל יחסית (כחודש ימים) ויש לקבל טענות המבקשת בנוגע למצבה כאמור וכן פנייתה לקבלת סיוע משפטי, ביחד עם טענות ההגנה של המבקשת, אשר אכן מצביעות על כך שקיים סיכוי שאם ההליך יתברר לגופו יינתן פסק דין שונה מזה אשר ניתן בהעדר הגנה, עולות לכדי טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשתו לקבלת אורכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

ראה גם ע"א 32/83 בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) "מאחר ופסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית, יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פרשנות מוגזמת". באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו. בע"א 2503/11 ‏‏עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.

לסיכום - החלטתי לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט, ומכוח שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט להורות על ביטול פסק הדין לפינוי שניתן בהעדר הגנה ביום 13/3/2019.

הנתבע 1, הגיש ביום 21/11/2018 שלוש בקשות – לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, להארכת מועד להגשת בקשת הביטול ולעיכוב הליכי הוצל"פ. הנתבע טוען כי לא קיבל את כתב התביעה וכן כי לא קיבל את פסק הדין וכי רק בחודש אוגוסט 2018 גילה כי קיים עיקול על חשבון הבנק שלו מעריית ירושלים, ואז פנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת לקבל ייצוג ורק ביום 11/11/2018 לאחר צלום המסמכים מתיק בית המשפט ומלשכת ההוצל"פ, קיבל בא כוח הנתבע כתב מינוי להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע בהיעדר הגנה.

מדובר בחוב ארנונה לגביו טוען המבקש כי חלקו התיישן, כי היא הוגשה בשיהוי ניכר, כי מדובר בתיקון שומה רטרואקטיבי שאינו מוצדק, כי לא החזיק בנכס נשוא התביעה, כי אם חברת אבו אלדבעאת (הנתבעת 3 כנגדה ניתן פסק דין) כי אין לו כל קשר לחברה המחזיקה בנכס, וכי כאשר הסדיר חוב ארנוהה בעיריה בגין נכס אחר סבר לתומו כי העניין הוסדר מול הערייה.

...

משכך, גם אם הייתי נעתרת לטענה בדבר הפגמים בהמצאת כתב התביעה (ואיני נדרשת לכך כלל), היה ביטול פסק הדין מסור לשיקול דעת בית המשפט.

ראה גם ע"א 32/83 בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) "מאחר ופסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו הליך החורג מן המתכונת הרגילה ומן הסדר הטבעי של ההתדיינות המשפטית, יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פרשנות מוגזמת". באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו. בע"א 2503/11 ‏‏עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.

סיכום - לאחר עיון, החלטתי לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, ומשכך אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 1 בהעדר הגנה ביום 25/10/2017.

בפני בקשות הנתבעים 1,3,4 לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר רשות להיתגונן בעיניין חובות ארנונה.

משכך, בעניינינו, אין חובה לבטל את פסק הדין, שהרי אפילו אם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה, בקשת הביטול לא הוגשה במועד וממילא הארכת המועד - ובעקבותיה גם שאלת ביטול פסק הדין לגופו - מסורה לשיקול דעת בית המשפט.

המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הנו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכת המועד להגשת ההודעה נדרשים טעמים מיוחדים כלשון תקנה 528 סיפא – "נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". יחד עם זאת, על אף שלטעמי בקשת הביטול הוגשה "באיחור" היינו בחלוף למעלה מ – 30 ימים מן המועד שהנתבע ידע או היה צריך לדעת על קיומו של פסק הדין, דומני כי הבקשה מגלה טעם מיוחד למתן ארכה.

...

ראה גם דברי כב' השופט מ' שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה , פ"ד מא (3) 746  "בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על-מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט" באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, יש לבחון כעת, את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת בקשה זו. בע"א 2503/11 ‏‏עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.2011) פורסם בנבו נקבע ככלל, המגמה היא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות, לאור זכות הגישה לערכאות ועל מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש. עם זאת, אין טעם לבטל את פסק הדין אם ממילא לא הראה התובע או הנתבע כי יש סיכוי לתביעה או להגנה.

בנסיבות אלה, סבורני כי ישנה הצדקה לביטול פסק הדין על יסוד שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, תוך חיוב המבקשים בהוצאות (כפי שהמשיבה עצמה הסכימה כמפורט בסעיף 5 לתגובתה).

לסיכום - במקרה שבפניי, סבורה אני כי התנהלותם של הנתבעים אינה עולה כדי זלזול מופגן בבית המשפט, ולאור קביעת הפסיקה כי מבחן סיכויי קבלת טענות ההגנה של הנתבע הוא העיקר, ומשעה שיש בפי הנתבעים טענות הגנה הראויות להתברר, החלטתי כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת הביטול, לקבל הבקשה, ולאפשר למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן, ולבטל את פסקי הדין שניתנו ביחס למבקשים.

בנסיבות אלה אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 21/2/2018 כנגד נתבעים 1 ו – 4 פסק הדין שניתן באותו תאריך כנגד הנתבע 2 יעמוד על כנו, וכן מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 1/5/2018 כנגד נתבע 3.