בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה בתביעת נזקי ביוב

בית משפט השלום בעכו ת"א 26932-05-17 אסעד נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ לפני כבוד הרשם הבכיר ראמי נאסר התובע: מוניר אסעד הנתבעת: פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ פסק דין

רקע ההליך ופרוצדורה בתמצית : במרכזה של התביעה דנן ארוע הצפת מי ביוב מיום 05.07.2016, אשר נגרם עקב סתימה בקוו הביוב הצמוד לביתו של התובע בכפר בית ג'אן, ודרישה לקבלת פיצויים מהנתבעת בסך 38,115 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע, לביתו ולתכולת הבית כתוצאה מההצפה.

מאוחר יותר הוגשה בקשה נוספת להארכת המועד להגשת כתב הגנה וגם היא התקבלה, אך משלא הוגש כתב הגנה במועד המוארך, ניתן ביום 04.09.2017 פסק דין בהיעדר הגנה לפיו התקבלה התביעה במלואה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בעקבות כך, הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין לאחר שהוארך לה המועד להגשת הבקשה.

...

סוף דבר: לאור האמור והמקובץ לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי.

לאחר שקבעתי כי הנתבעת אחראית לנזקיו המוכחים של התובע, ולאור שיעור האשם התורם שהוטל על התובע, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 80% מסכום הנזק, קרי סך של 20,586 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ב- 14.05.2017 ועד היום.

אשר לעניין ההוצאות, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרת בית משפט בסך 962 ₪, הוצאות משפט בגין חוות דעת מומחה ועדות מומחה בסך 3,140 ₪, חלקו של התובע בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪, ובסה"כ 10,602 ₪.

נטען, כי עקב כך לא קיבל לא את כתב התביעה ולא את פסק הדין; אלא ביום 12.10.2020 פנה לבא כוחו עקב הסיכסוך בין הצדדים ואז התברר דבר הגשת התביעה נגדו וכן מתן פסק הדין.

לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה הגישה היא ליבראלית וניתן לרפא את הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ובהפקדת בטוחות, זאת לאור חשיבות ממושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).

...

לפיכך, ומשמצאתי כי בית המשפט כאן מוסמך לדון בתובענה, הגם שהסמכות נתונה גם לבתי המשפט במחוז ירושלים, דין טענתו של המבקש בהקשר זה להידחות.

אשר על כן, נחה דעתי כי המסירה למבקש בוצעה כדין, ומכאן שאין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק כבמקרה של פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי; אלא עסקינן במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן. הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי ההצלחה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).

עם זאת, באיזון בין זכותו של המבקש לבירור טענותיו ובין מחדליו והקשיים שבטענותיו כמפורט לעיל, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לשני אלה, אשר יבוצעו בתוך 30 יום מהיום: תשלום הוצאות בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו למשיבה באמצעות בא כוחה; הפקדת ערבון בסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט.

נטען, כי התביעה טרם התבררה לגופה, ועל כן לא ייגרם כל נזק מביטול פסק הדין, באופן שתנתן למבקשת אפשרות להעלות את טענותיה בפני בית המשפט.

לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה הגישה היא ליבראלית וניתן לרפא את הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ו/או בהפקדת בטוחות, זאת לאור חשיבות ממושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).

...

לאור הכרעה שיפוטית זו בדבר אחריותה של המבקשת לתאונה בתיק המקביל, טענו הנהג ומגדל כי דין התביעה כאן נגדם להידחות בהעדר אחריות, זאת מעבר לכפירתם גם בשאר טענות התובע, לרבות לעניין הנזק.

בו ביום נעתר כב' הרשם רומי לבקשה ונתן פסק דין כנגד המבקשת על מלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

ביום 17.9.20 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

במסגרת סיכומיו טען הנתבע כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ועתר להורות על דחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות ניהול ההליך, חיוב התובע בגין נזק לא ממוני שניגרם לנתבע אגב ניהול ההליך, קנס כספי וכן עתר כי בית המשפט יעביר בקשה לחקירה פלילית של רשויות אכיפת החוק בעיניינו של התובע על עצם ניהול ההליך.

" יחד עם זאת, האיזון בין חופש הביטוי (בעידן העכשוי) לבין הזכות לשם טוב נותר בעינו, כפי שנפסק על ידי כב' השופט עמית ברע"א 1688/18 סרנה נ' נתניהו (פורסם בנבו, 15.04.2018): "רוצה לומר כי מתן חסינות לפירסום בפייסבוק מפני איסור לשון הרע, משקפת גישה רומנטית-משהו כלפי כיכר השוק הווירטואלית על ההמולה השוררת בה, ריחותיה וצבעיה. קבלת גישתו של בא כוח המבקש לגבי זירת הפייסבוק משמעה התרה מוחלטת של הרסן, ובמקום שכיכר השוק תוצף באלף פרחים של חופש הביטוי, עלול דוקא הניחוח הכבד של מי השופכין שעלו על גדותיהם להשתלט על השיח. איסור לשון הרע, על מכלול החסינויות וההגנות שבו, תוך יישומו המושכל והתאמתו לעידן המודרני – כולל ההתחשבות בטיב הפירסום ובזירת הפירסום בבחינת "המדיום הוא המסר" – יש בו כדי לאזן בין מוכרי הפרחים בכיכר השוק לבין אחרים, שמרכולתם גסה ודברי הבלע והכזב שלהם מבקשים למלא את החלל.

...

גם אם אני מקבלת את הסברי התובע כי למד על הפרסום בשלב מאוחר מעט הרי שמדובר בשיהוי, שיש בו כדי להוות שיקול בקביעת הפיצוי.

סוף דבר התביעה לפי עילת לשון הרע ביחס לפרסום הראשון נדחית.

לעניין ההוצאות - בשים לב לתוצאה אל מול סכום התביעה, להתנהלות הדיונית המתוארת, לבקשות ביניים שלא נפסקו בגינן הוצאות, אני מורה כי הנתבע יישא בהוצאות התובע ושכר טרחת עורכי דינו בשיעור כולל של 6,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 34451-10-18 עובדיה נ' רונן ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט דוד יצחק תובעים רבקה עובדיה ע"י ב"כ עוה"ד ישראל הרצברג נתבעים 1. מיקי רונן ע"י ב"כ עוה"ד י בן מנחם ואח' 2. סי.פי.אס.או מסחר ויזמות עסקית בע"מ (ניתן פסק דין בהיעדר הגנה)

כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א. עמיקם ושות' פסק דין עניינה של התביעה בפני בנזקים, אשר על פי הנטען, נגרמו למבנה ולתכולת חנות ומחסן שטיחים בבעלות התובעת, כתוצאה מנזילת מים שמקורם בנכס בבעלות הנתבע 1 אשר הושכר לנתבעת 2, וממוקם מעל חנות התובעת.

לטענתו, בכל הנכסים והשטחים האמורים, עוברת, בין היתר, צנרת מים וביוב המשמשת את כלל הנכסים בבניין, ויתכן כי הנזקים להם טוענת התובעת מקורם בליקויים בנכסים אחרים בבניין ו/או בחלקים המוגדרים כרכוש המשותף.

בקשה לביטול פסק הדין נדחתה.

...

קרי, בית המשפט לא מצא כי קיים טעם לשלול פיצוי לחלק מהדיירים רק משום שלא הגישו תצהיר מקום בו בית המשפט מצא כי נסיבות העניין מצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש לדיירים שכן הגישו תצהיר בגין אותו ליקוי.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל: התביעה כנגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה.

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.