ביום 19.9.23 הגיש המשיב בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, לה צירף אישור מסירה מיום 15.6.23.
עוד טענה המבקשת כי מגמת הפסיקה הינה להעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, בשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, תוך ריפוי הנזק שניגרם לבעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות.
פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה שהציג המשיב, לפיו כתב התביעה הומצא לידי המבקשת ביום 15.06.23.
המוסר שאל את המזכיר אם יש במועצה מחלקה משפטית שלה ימסור את כתב התביעה, והלה השיב לו "אני אחראי, אני אעביר את זה למי שצריך". נטען, כי גם לא נימסר דבר למוסר בעיניין המצאה לחשב מלווה.
...
עוד טענה המבקשת כי מגמת הפסיקה הנה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות.
בחינה מהותית של אישור המסירה ונסיבות ההמצאה, כמתחייב מהפסיקה בה נקבע כי יש להעדיף את "כלל הידיעה" על פני "כלל ההמצאה", המתבסס על עיקרון תום הלב הדיוני, ובחינת התנהלות בעלי הדין לגופה (בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס (13.11.2007); רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ (8.7.2010)), מביאה אותי למסקנה כי ההמצאה למזכיר המועצה מהווה המצאה כדין למבקשת.
לנוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
אני מורה על ביטול פסק-הדין, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מיום שתתקבל בידיה החלטה זו. אסמכתא לתשלום ההוצאות תוגש לתיק בתוך המועד האמור, שאם לא כן, ההחלטה תבוטל ללא התראה נוספת, ופסק-הדין יוותר על כנו.
