כן ביקשו להורות על עיכוב הליכי הוצל"פ למימוש המישכון, בשל הסכם בוררות.
לטענת המבקשים בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, לפני בית המשפט בהליך הנוסף תלויה ועומדת בקשת המשיב לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, שבו אושרו הסכמות המבקשים והרוכשים בנוגע לזכויות בנכס והסדרת רשומו, ויש להמתין להכרעה בבקשה בטרם יוגש העירעור על פסק דינו של בית המשפט קמא.
בבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל (14/3/2011) ציין כב' השופט ג'ובראן את השיקולים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, כדלקמן: "מכיוון שעניין לנו באיזון קונקריטי בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו על פי מכלול השיקולים קשה מאוד לקבוע כללים הידועים מראש למקרים בהם תנתן הארכת מועד ולמקרים בהם תדחה הבקשה. אולם ניתן להצביע בין היתר על השיקולים הבאים שיש להביא בכלל חשבון: הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, משך האיחור, קיומו של הליך תלוי ועומד, מהות ההליך, הסתמכות בעל דין שכנגד וסכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד... ככלל נקבע, כי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הנו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין .., ואילו מקום בו טעמי האיחור נעוצים בבעלי הדין עצמם או בבאי כוחם, לא יהיה בדרך כלל צידוק להארכת המועד שהוחמץ. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תבחן תמיד על פי מכלול נסיבות העניין". ראו גם בש"א 5636/06 נשר נ' גפן , כב' הש' ביניש מיום 23/8/2006.
...
מן הכלל אל הפרט
לאור האמור וביישום הדין לענייננו סבורני, כי לא עלה בידי המבקשים לעמוד בנטל המוטל עליהם להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" כנדרש לצורך הארכת המועד.
מקובלת עליי טענת המשיב כי המבקשים לא פירטו באופן המניח את הדעת (אם בכלל) את הצורך להמתין להכרעה בהליך הנוסף על מנת להגיש את הערעור על פסק הדין קמא.
סבורני כי לא עלה בידי המבקשים להבהיר באיזה אופן, אם בכלל, ישפיע ההליך הנוסף על הערעור ולא נחה דעתי כי מכלול השיקולים מצדיק את הארכת המועד.
לאור כל האמור, לא נמצא שהוכח קיומו של טעם מיוחד ומשכך, אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור עד לאחר הכרעה סופית בהליך הנוסף.