בקשה לביטול פסק דין בהיעדר לפי תקנה 201

ג) בקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 יום מיום שהומצא פסק הדין לפי תקנה 201 לתקנות הישנות.

כאשר בקשה לביטול פסק דין מוגשת במועדה ,רלוואנטית הפסיקה שסוכמה זה מכבר ע"י כב' השופט מינץ ברע"א 1788/20 אברג'יל נ' אלקטרז איילנלנד בע"מ (5/11/2020) בסעיף 8: "כלל הוא כי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו למשל: רע"א 640/19 איבראהים נ' אלבאחבסה, פסקה 6 (17.4.2019)).

...

לאור האיחור בהגשת הבקשה, הבקשה נדחית.

על כן, לא מצאתי כי היה מקום לבטל את פסק הדין מטעם כלשהו ולפיכך דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור הדחה.

החלטת הרשם הבכיר רק ביום 15.2.2018, קרוב לארבע שנים לאחר שפסק הדין ניתן, הגישה המבקשת בקשה בהולה להארכת המועד לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולהגשת בקשת רשות להיתגונן.

...

להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. הבקשה מעוררת שתי שאלות: האחת – האם היה מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, והאם מולאו התנאים לכך כפי שנקבעו בתקנה 528 לתקנות; השאלה השנייה היא האם ככל שהמועד יוארך - יש לבטל את פסק הדין והאם התקיימו התנאים הקבועים לביטולו בתקנה 201 לתקנות.

אף בהנחה, המקובלת עלי, כי המבקשת הייתה מודעת להליך המתנהל נגדה וכתב התביעה הומצא לה כדין, היה על בית משפט קמא לשקול גם את סיכויי ההגנה שהעלתה המבקשת (ר' למשל רע"א 9565/09 רינה מרגוליס נ' איגור גנץ, פסקה 8 (10.8.2010)), וכפי שנקבע די בקיומה של הגנה לכאורית כדי להביא לביטול פסק הדין.

סיכום על יסוד כל האמור אני מקבל את הערעור, ומחזיר את הדיון בבקשה לבית משפט קמא על מנת שישקול את טענות ההגנה שהעלתה המבקשת, ויבחן אם יש בהן כדי להביא לקבלת הבקשה (במישור הארכת המועד ובמישור ביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט).

בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה נדונה על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כי הבקשה תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד או באין כתבי טענות, לידי מבקש הביטול.

...

יש להוסיף לכך את מרחק השנים מאז מתן פסק הדין ועד להגשת התביעה דבר גרם נזק ראייתי למשיבה ולא ניתן על יסוד תהיה זו לבד לבסס מסקנה שכתב התביעה לא הומצא למבקש, בפרט כאשר קיים אישור מסירה כדת וכדין והמבקש לא מצביע על כל פגם שדבק באישור זה. על כן, המבקש לא הצביע על פגם בהמצאה ולכן ביטול פסק הדין אינו מחובת הצדק אלא ביטול מכוח שיקול דעת בית המשפט.

בנסיבות העניין אני דוחה את הבקשה.

לאור זאת, הבקשה נדחית.

בית המשפט אשר דן [לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות")] בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה יבחן אם כתב התביעה הומצא כדין, מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד, ובעיקר - מהם סכויי ההגנה: "על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק הדין, כאשר איננו פגום, וכשבוצעה המצאה כדין של כתב התביעה, לשקול מהו הטעם למחדל שבגינו לא הוגש כתב הגנה במועד, האם נבע מזלזול בבית המשפט או שמא קיים נימוק ראוי לכך, ומהם סכויי ההצלחה של הגנת המבקש לגופו של עניין אם יבוטל פסק הדין, כאשר יש להעניק לסכויי ההצלחה משקל רב יותר (ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (15.12.2010) (להלן: עניין פדידה); רע"א 8940/05 חממי נ' חדאד, [פורסם בנבו] פסקה ו (13.12.2005) (להלן: עניין חממי); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 675-678 (מהדורה אחת עשרה, 2013))" (עניין עובדיה, פסקה 12) בעירעור בזכות על מתן פסק דין בהיעדר הגנה, על בית המשפט שלערעור לבחון האם היה מקום לתת פסק דין על פי החומר שהיה קיים, אותה עת, בתיק בית המשפט ואין דנים בטענות שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין: "על פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, ככל פסק דין, ניתן לערער בזכות. השאלה שתבחן היא האם היה מקום למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בשים לב לחומר שהיה בתיק בית המשפט עובר למתן פסק הדין (עניין משרד הבינוי והשיכון, בפיסקה 4 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס). לעניין זה, אין מקום להדרש לטענות שהועלו במסגרתה של הבקשה לביטול פסק הדין". אין להסיק מפסקי הדין הנ"ל את המסקנה אשר מסיק ב"כ המשיבה.

...

בע"א 31/88 מוחמד סביחאת נ' פקיד השומה - נצרת, מה(3) 262 (1991), אליו הפנה ב"כ המערער, ציין בית המשפט, כי הגשת ערעור במקום בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר "נחשבת כ'נוהג נפסד', אם כי לא בלתי תקין. בית המשפט בדק ומצא, שם, כי החלטת בית משפט קמא "אינה החלטה שניתנה 'שלא כהלכה', לא נשקלו במסגרתה שיקולים פסולים ולא נלקחו בחשבון נתונים מוטעים, ונראה כי מן הדין היה שלא להתערב בה". חרף זאת מצא בית המשפט, כי אי ביטול פסק הדין עלול לגרום למערער עוול בכך, שבשל רשלנות בא כוחו, הוא יחויב בסכומי כסף גדולים, מבלי שתישמענה טענותיו.

לפיכך, התקבל הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות ותוך שבית המשפט מציין (בהפניה לפסיקה) כי "אכן ראוי, כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ומסוימות יעדיף בית המשפט, חרף מחדלי בעל הדין, את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת [...] לדעתי, צדק ייעשה כאן, אם יתקבל הערעור באופן שהעניין יוחזר לדיון לגופו בבית המשפט המחוזי". לאחר שבחנתי את טענות ההגנה של המערער, נגד התביעה ואת טיעוני המשיבה בעניין זה, סבורה אני שיש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא, על מנת שידון בתובענה לגופה וזאת בתנאי שהמערער יפקיד בקופת בית משפט קמא את כל סכום פסק הדין.

התוצאה היא, שאני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול פסק הדין (השני) שניתן ביום 26.1.20, בכפוף לכך שהסכום הכולל שיתקבל על פי האמור בסעיף 25 לעיל, יופקד בקופת בית משפט השלום עד לא יאוחר מיום 9.8.20 ושעד לאותו מועד - 9.8.20 גם יוגש כתב הגנה.

הבקשה לביטול פסק הדין המסגרת הנורמאטיבית סמכות בית המשפט לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה עוגנה בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

תקנה 131 החליפה את תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), כאשר גם לפי תקנה 201 לתקנות הישנות – על הבקשה לביטול פסק דין להיות מוגשת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין למבקש (רע"א 4740/22 יהושע איטח נ' סיגל פיינרו, פס' 11 (18.12.2022).

...

לפיכך, אני קובעת כי מחדל המבקשת מלהגיש את כתב ההגנה נבע מצירוף נסיבות וטעות ולא מזלזול בהליך.

סוף דבר נוכח קביעתי כי המבקשת עומדת בשני התנאים הנדרשים בחוק אני מקבלת את בקשתה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך, לביטול הליכי הגבייה של הליך ההוצאה לפועל וכן אני מקבלת את בקשתה למתן ארכה של שלושים ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.

לפיכך אני קובעת כי על המבקשת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב המחדל ועקב הצורך להגיש תגובה לבקשתה.