בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, עיכוב הליכים והארכת מועד

על כן, ביקש המבקש למנוע עוות דין ולהורות על ביטולו של פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, על עיכוב מידי של כל הליכי ההוצאה לפועל והפינוי כנגד המבקש, להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולקבוע מועדים להגשת כתב הגנה ומועד לדיון.

...

ביום 2.7.23, לאחר שעיינתי באישור המסירה ותצהיר המוסר שהוגשו, נעתרתי לבקשת המשיב למתן פסיקתא לפיה המבקש יפנה את המושכר, וכן ישלם שכר טרחה בסך של 6,746 ₪ כולל מע"מ ₪ (להלן: "פסק הדין").

אשר על כן, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך של 1,500 ₪ בתוך 14 יום מהמצאת החלטה זו למבקש, שאם לא כן יעמוד פסק הדין על כנו.

יוער, כי בצד הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה, למען הזהירות, גם בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין.

כמו כן, הוגשה הבקשה דנא לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה וכן בקשה להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ונתתי דעתי לנימוקיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בתנאים כפי שיפורט בהמשך.

סיכומו של דבר, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לקיום התנאים הבאים : המבקשים יפקידו בקופת בית משפט הסך של 20,000 ₪ וזאת עד ליום 11.02.24.

לבסוף, עתר המבקש לבית המשפט לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ועיכוב ביצוע התיק שבהוצאה לפועל שמספרו 5096100122.

אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, היתנהגותם של הצדדים ותום-ליבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין העירעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)).

אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקש ולפיה הוא אינו מכיר את המשיבה וכי לא הייתה כל עסקה בינו לבין המשיבה, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 דנה בבטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה: "מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו". ביטול מחובת הצדק כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין - הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסכויי ההצלחה.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו]).

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 07/11/2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 1,200 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן טוענת המבקשת כי ביום 07/02/24 נתקבלה במשרדי המבקשת אזהרה בתיק הוצל"פ 527065-09-23, וממנה למדה המבקשת לראשונה על פסק הדין שניתן נגדה ביום 23/03/23 ושמעולם לא נימסר לה. כשנה ממועד מתן פסק הדין ביום 28/02/2024 הגישה המבקשת בקשה ובה עתרה : לבטל את פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה.

לבטל או לעכב את הליכי הגבייה שניפתחו כנגדה בגין פסק הדין.

סוף דבר נוכח קביעתי כי המבקשת עומדת בשני התנאים הנדרשים בחוק אני מקבלת את בקשתה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך, לביטול הליכי הגבייה של הליך ההוצאה לפועל וכן אני מקבלת את בקשתה למתן ארכה של שלושים ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.

...

לפיכך, אני קובעת כי מחדל המבקשת מלהגיש את כתב ההגנה נבע מצירוף נסיבות וטעות ולא מזלזול בהליך.

סוף דבר נוכח קביעתי כי המבקשת עומדת בשני התנאים הנדרשים בחוק אני מקבלת את בקשתה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך, לביטול הליכי הגבייה של הליך ההוצאה לפועל וכן אני מקבלת את בקשתה למתן ארכה של שלושים ימים להגשת כתב הגנה מטעמה.

לפיכך אני קובעת כי על המבקשת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לו עקב המחדל ועקב הצורך להגיש תגובה לבקשתה.

ביום 2.1.24, למעלה משנה ממועד המצאת פסק הדין הגיש ב"כ המבקש בקשה שכותרתה ביטול פסק דין ועיכוב הליכים המכילה שני עמודים- האחד מושחר והשני קטוע וללא חתימה.

על בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה להיות מוגשת בתוך פרק זמן של 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין (תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א-2018)).

הארכת מועד להגשת בקשה שכזו, כמו לכל מועד שמקורו בחיקוק, תנתן רק בהימצא "טעמים מיוחדים" (תקנה 176(ב) לתקסד"א-2018), אשר החליפה את תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984)).

...

לאור כל האמור, ומאחר שלא סברתי כי עלה בידי הנתבע לסתור את האמור באישורי המסירה אני מוצאת לקבוע כי לא זו בלבד שהמבקש כשל בכך שלא הגיש הגנתו במועד הוא איחר איחור משמעותי וניכר בהגשת הבקשה ואף התרשל באופן הגשת הבקשה.

בעניין הרמת מסך במקרה של צריכה שלא כדין של חשמל על ידי חברה, ראוי להזכיר את דברי בית המשפט בת"א (שלום חי') 52510-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ת.מ.ד.ג. אירועים בע"מ (נבו 14.09.2017)‏‏ "במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד," בהביאי בחשבון את כל האמור, ומבלי שיהא בכך לקבוע מסמרות, באתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של המבקש אינן עוצמתיות מחד, אולם מנגד, אין לומר שמדובר בהגנת סרק.

לאור ההלכה כי ראוי לשאוף לבירורן של המחלוקות לגופן, תוך ריפוי הפגמים והטרחה שנגרמה לצד השני באמצעות הוצאות ותוך הטלת סנקציות, להבטחת זכויות הצד שכנגד (ראה לדוגמא רע"א 5423/06 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 17.8.2006), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים כדלקמן: הפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 14 ימים מהיום וכן תשלום הוצאות משפט למשיבה בסכום של 5,000 ₪ וזאת בגין המחדלים שפורטו לעיל ובהם אי הגשת כתב הגנה שיהוי ואופן הגשת הבקשה.