בקשה לביטול פסק בוררות בשל ניגוד עניינים ומינוי פסול

בעצם מינויו של עו"ד מימוני כבורר מטעם המוסד לבוררות בעיניין אחר, אין משום ניגוד עניינים ואין בו כדי ליצור מניעה לייצג לקוחות בפני בוררים אחרים שמונו על-ידי המוסד לבוררות, מה גם שפסק הבוררות בעירעור ניתן על-ידי בוררת שהיא שופטת בדימוס שאין לה כל קשרים מקצועיים או אישיים עם עו"ד מימוני או מי מטעמו של הקבוץ.

ככל שהמבקש סבר שיש עילת פסלות כנגד הרכב הבוררים בערכאה ראשונה, היה בידו לעתור להעברת הבוררים מתפקידם לפי סעיף 11 לחוק או להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות בערכאה ראשונה, מכוח סעיף 24 (10) לחוק (עניין אקווהשילד, סעיפים 54 - 60)).

...

בנסיבות אלה, אין בטענות המבקש בדבר ניגוד עניינים של הבוררים בערכאה הראשונה כדי להקים עילה לביטול פסק הבוררות בערעור, כך שאין נפקות לבקשה להבאת ראיות נוספות ודינה להידחות.

כן איני סבורה שיש בהחלטה נושא הבקשה כדי לגרום למבקש עיוות דין, כך שדין הבקשה להידחות.

בית משפט קמא דן בטענות הצדדים בשתי הבקשות וקבע כי לא מתקיימת עילה לביטול פסק הבוררות בערעור, כך שדין שתי הבקשות לביטול להידחות.

לטענת המבקשות, לא היה מקום לבטל פסק בורר בטענה של ניגוד עניינים, בנסיבות שבהן מבקש הביטול ידע מתחילת הדרך את העובדות מכוחן טען בדיעבד, רק לאחר שניתן פסק הבוררות, את טענת ניגוד העניינים.

התרופה שמצא לכך בית המשפט בדמות חיוב המשיבים בהוצאות לוסטיגמן בהליך הבוררות אינה מהוה פיצוי הולם נוכח השמוש הפסול שנעשה על ידי המשיבים בהליכי משפט במקרה זה ואינה מקהה את עוות הדין שנוצר עקב כך. יתר הקביעות בפסק הדין בנוגע להתקיימותן של עילות ביטול נוספות נבחנו בצל טענת ניגוד העניינים ובזיקה מלאה אליה, ועל כן, שעה שטענת ניגוד העניינים אינה יכולה לעמוד, נשמט הבסיס ליתר פסק הדין.

אמת המידה לבחינת טענה של הפרת חובת גילוי מצד בורר בהקשר של פסלות, גם על רקע ניגוד עניינים, הנה אמת מידה מחמירה – חשש ממשי למשוא פנים.

ואכן, הלכה היא כי כאשר הסכימו הצדדים למינוי בורר תוך ידיעת מכלול הנסיבות, הם מנועים מלהעלות בשלב מיתקדם יותר טענות נגד מינויו (רע"א 3795/14 יוחנן נ' חברת יד אל מנחת בע"מ, פסקה 8 (19.6.2014); עניין ארט-בי, שם; עניין אדלקום, פסקה 24; רע"א 3135/22 מסיקה נ' להב, פסקה 11 (20.6.2022)).

...

בתשובתן לבקשה טענו המבקשות כי אין ממש בטענות המשיבים והוסיפו בין היתר כי טענתם בדבר מניעות וניגוד עניינים ראויה להידחות גם מהטעם שהועלתה בשיהוי קיצוני, לאחר שהליך הבוררות הושלם וניתן פסק הבוררות.

אולם, באיזון המתבקש הוכרע כי הפסק יבוטל רק אם ישלמו המשיבים ללוסטיגמן את מלוא שכר הבורר בו נשאה בהליך הבוררות, וכן שכר טרחת באי כוחה בניהול הליכי הבוררות בסך של 400,000 ש"ח בצירוף מע"מ. מכאן לבקשה שלפנַי.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

כאמור, הבקשה נדחית.

בחירת הבורר למנות לו יועץ למרות שהודיע לצדדים שלא יעשה כן והבחירה ביועץ שנטען לגביו שהוא נגוע בנגוד עניינים מבלי לגלות זאת לצדדים ומבלי שהמבקשת ראתה את חוות הדעת ונמנעה ממנה האפשרות לחקור את המומחה, מהוה עוות דין ומבססת עילה לביטול פסק הבוררות בשל כך שלא ניתנה למבקשת היזדמנות נאותה לטעון טענותיה או להביא ראיותיה כמפורט בסעיף 24(4) לחוק.

בסיכומם של דברים נקבע כי לא מתקיימות עילות הביטול הקבועה בסעיף 24 (4) לחוק הבוררות שכן "בנסיבות אלה, על אף שמובנת טענת המבקשת והפתעתה להתייעצות עם מומחה שנפסל על ידה מחשש לניגוד עניינים, לא מצאתי כי מדובר בעיוות דין או עילה לביטול פסק הבוררות. לו היתה מבקשת המבקשת להציג לבורר פיתרונות אחרים חלף הביטול, על מנת לרפא את הפגם כאמור בסעיף 42(2) לחוק הבוררות (צ"ל – 24(4) לחוק הבוררות – ב.ט.), יכול והיתה נשקלת אפשרות זו בחיוב על מנת שתוכל להביא ראיותיה בנוגע לפיתרון מוצע באמצעות חברה אחרת. אולם, המבקשת לא עשתה כן ואף לא הציעה פיתרון לבית המשפט במסגרת הדיון" (סעיף 53 בפסק הדין).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

זאת ועוד, נוכח קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט קמא, לא שוכנעתי כי נדרשת התערבות של בית המשפט שלערעור מטעמים של צדק או מניעת עיוות דין.

סוף דבר - הבקשה נטועה בנסיבות הספציפיות של הסכסוך ואין בה כדי להצביע על שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כי נדרשת התערבות של ערכאת הערעור למניעת עיוות דין.

ביום 23.11.2021 הגיש המבקש, במסגרת התיק הקודם, בקשה לפסול את הבורר בשל חשש ממשי למשוא פנים וניגוד עניינים, וכן ביקש להורות על עיכוב הליך הבוררות עד להכרעה בבקשת הפסלות.

כך פעל המבקש במקרה שלפנינו, כאשר בשלב ראשוני של הליך הבוררות (בסמוך לאחר שהבורר הודיע כי הוא מוכן לשמש כבורר ובטרם החל למעשה הליך הבוררות) הגיש בקשה להעברת הבורר מתפקידו לפי סעיף 11(1) לחוק, ולאחר שניתן פסק בוררות הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, היא הבקשה שבנידון, בגדרה הועלו גם הטענות שהובאו בבקשתו להעברת הבורר מתפקידו.

אלא שהמשיב הוסיף וטען כי בעת שנכרתו הסכמי הבוררות המבקש ידע על ניגודי העניינים הנטענים כיום על ידו ואף על פי כן הסכים למינויו של הרב אדרת כבורר, ודי בכך כדי להביא לדחיית טענותיו.

...

לסיכום - משקלן המצטבר של הנסיבות המפורטות לעיל, המקימות חשש שהרב אדרת אינו יכול לשמש כבורר אובייקטיבי ונטול פניות בסכסוך שבין הצדדים, בצירוף ההתנהלות בהליך הבוררות, מצדיקים ביטול פסק הבוררות בשל העילה הנזכרת בסעיף 24(10) לחוק ביחד עם העילה שסעיף 24(4) לחוק.

אין בידי לקבל את טענת המשיב כי יש לדחות את בקשת הביטול מכוח הסייג הקבוע בסעיף 26(א), שכן אין בידי לקבוע שלא נגרם עיוות דין לגופו של עניין, עת ההליך כולו התנהל במעמד צד אחד מבלי שקולו של המבקש נשמע ומבלי שהוצגו ראיותיו.

על יסוד כל האמור, אני מורה על ביטול פסק הבוררות מיום 17.2.2022 שניתן על ידי הרב מרדכי יונה אדרת.

ביום 23.11.2021 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לפסילת הבורר בשל חשש ממשי למשוא פנים וניגוד עניינים ולעיכוב הליכי הבוררות עד להכרעה בבקשת הפסלות.

רביעית, בפסק הדין נקבעה הלכה תקדימית לפיה כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד לא ניתן להחיל את הוראת סעיף 26(א) לחוק הבוררות, על פיה בית משפט רשאי לדחות בקשה לביטול פסק בוררות אם הוא סבור שלא נגרם עוות דין; חמישית, בית המשפט היתעלם מטענת המבקש כי היה על המשיב להגיש בקשה לבורר לפי הוראת סעיף 15(ב) לחוק הבוררות לביטול פסק בוררות שניתן במעמד צד אחד, טרם פניה לבית המשפט בבקשה לביטול הפסק.

אכן, הכלל הוא כי במקרה שבו הסכימו הצדדים על מינוי בורר למרות הכרותו המוקדמת וקשריו עם מי מהם, ותוך ידיעת מכלול הנסיבות, הם מנועים מלהעלות בשלב מיתקדם יותר טענות נגד מינוי הבורר (ראו למשל: רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפרוק) נ' עיזבון המנוח ג'ק ליברמן ז"ל, פסקה 125 (5.12.2010); רע"א 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ, פסקה 14 (13.11.2012); רע"א 7938/22 אספנדי נ' חוביאן, פסקה 11 (28.12.2022); אורי גורן בוררות 181-179 (2018)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

אכן אין מדובר בעניין שגרתי, ששינוי נסיבות הנעוץ בשינוי מקום מגוריו או קשריו של בעל דין עם הבורר יוביל למסקנה כי הסכמת הצדדים איבדה מכוחה.

הבקשה נדחית.