בקשה לביטול פסק בורר עקב אי חוקיות

צפריר מוסיף וטוען כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות גם מהטעם שלא נתמכה בתצהיר כדין כמתחייב מתקנה 9 לתקנות סדרי הדין בעינייני בוררות, תשכ"ט – 1968 (להלן: "התקנות").

אולם, גם מבלי להכריע בטענת איי אי טי וי לחוקיות התניה, ברי, כי האמור בסעיף סותם את הגולל על טענת איי אי טי וי אשר אף לא נתמכה בתצהיר ולפיה, שינתה את מצבה לרעה, שילמה לצפריר כספים, כשהיא מוותרת על זכותה המהותית להיתנגד לפסק הבוררות, באמצעות הגשת בקשה לביטולו במועדים הקבועים בחוק הבוררות ואף הודיעה במסגרת ההליך בהוצל"פ, כי אין לה טענות לגוף פסק הבוררות.

...

לטענתה, דין התשובה להידחות מהטעם שלא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות נשוא התשובה.

לפיכך, יש לדחות את בקשת איי אי טי וי לביטול פסק הבוררות ולאשר את פסק הבוררות כמבוקש.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית ופסק הבוררות מיום 17.5.17 והפסיקתא החתומה על ידי כבוד הבורר מיום 10.7.17 - מאושרים כמבוקש.

לטענתה, הבורר חרג מסמכותו עת הכריע בסוגיה אשר כלל לא עלתה כסעד נידרש בתביעת המבקש, לא בסיכומיו ולא בתצהיריו ולמעשה, העניק למבקש פרס לא לו. הבורר קבע בפסק דינו (סעיפים 110-173) כי למבקש מגיע פיצוי בסך של 33,952 ₪ לאחר דיון עצמי, מבלי שנידרש לכך במסגרת התביעה, בחוקיות פעולותיה של המשיבה ובחוקיות ההסכם, שבסופו קבע כי ההסכם אינו חוקי.

אשר לטענת המשיבה לפיה אין הסכם בכתב (על אף שהבהירה כי אינה טוענת לבטלות פסק הבוררות עקב כך) אציין כי זו נוהלה מכוח תניית בוררות בהסכם בכתב שנכרת בין התובע לנתבעת.

בסעיף 9.3 לאותה החלטה נקבע כי "הבורר יכריע בשאלות השנויות במחלוקת כפי שיעלו במסגרת כתבי הטענות שיוגשו על ידי הצדדים במסגרת בוררות זאת". כתב התביעה המקורי לא צורף על ידי מי מהצדדים ועל תוכנו ומהותו ניתן ללמוד מפסק הבורר שם נכתב כדלקמן: "בכתב התביעה "המקורי" עתר התובע (המבקש – הערת הח"מ) לביטול העסקה ולהשבת הכספים ששילם לנתבעת (המשיבה – הערת הח"מ) זאת עוד בטרם נימסר לידיו הרכב כפי שאבהיר להלן.

קרי, על הבורר היה להכריע האם כתוצאה ממעשי המשיבה, וככל שיקבע כי ההסכם נגוע באי חוקיות או שהמשיבה פועלת בנגוד לדין, נגרמו למבקש נזקים ומה שיעורם והאם לפסוק למבקש את הסעדים, את חלקם או בכלל לא. על פי הבורר הוא לא נידרש לפסוק בעיניינם של סעדים שלא נדרשו כלל.

...

בפסק דין בעניין עין גב נקבע בדעת הרוב כדלקמן: "נראה לי שניתן לחתוך את דין הערעור על-פי הטענה שהבורר חרג מסמכותו כאשר פסק למשיב מעבר למה שנתבע" (דברי כב' השופט טל) ובהמשך מפי כב' השופט קדמי: "אין המדובר כאן בפסיקת פיצויים לתובע "מעבר לעתירתו בכתב התביעה" כאמור, אלא בחיוב הנתבע בתשלום פיצויים בעבור ראש נזק שזכרו לא בא כלל בכתב התביעה; ובתור שכזה לא הוסמך הבורר בהסכם הבוררות לדון בו, ועל אחת כמה וכמה לפסוק פיצויים בגינו" (ראו: ע"א 5248/94 מדינת ישראל נ' עין גב, פ"ד נ(1) 284, 290, 294).

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובע שיש לבטל את קביעת הבורר לפיה על המשיבה להשיב למבקש סך של 33,952 ₪ המהווה מחצית מהסכומים שגבתה המשיבה מהמבקש בגין שירותיה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות – אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.

הצדדים הסכימו, בשעתו, כי הפסק קמא יהא נתון לערעור, לפי הוראות סעיף 21א הנ"ל, של חוק הבוררות, ולפיכך, כמצוות סעיף 21א(ג)(1), מוגבלת בקשת הביטול לשתי עילות בלבד, מתוך אלה המנויות בסעיף 24 של החוק, וזו הרלוואנטית לענייננו מעוגנת בסעיף 24(9) ולפיה- ניתן להורות על ביטול פסק בורר אם "תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור". בקליפת אגוז- טענת המבקשים היא, שפסק הבורר מקנה תוקף להסכם בין הצדדים, אשר נגוע באי חוקיות, ולכן, אכיפתו, כמתחייב מהפסק, מנוגדת לתקנת הציבור.

הבורר גורן אזכר את טענות המערערים (המבקשים כיום): קביעת הבורר קמא, על כי ההתנהלות סביב הזכ"ד (לרבות- שמירתו, לאורך זמן, כ"חוזה מגירה" אצל עוה"ד), נועדה להמנע ממיסוי, וכי הצדדים פעלו להגיע בעתיד לשווי עסקה נמוך משסוכם- מחייבת מסקנה שהזכ"ד בטל, גם מפאת אי חוקיות.

...

הבורר גורן אזכר את טענות המערערים (המבקשים כיום): קביעת הבורר קמא, על כי ההתנהלות סביב הזכ"ד (לרבות- שמירתו, לאורך זמן, כ"חוזה מגירה" אצל עוה"ד), נועדה להימנע ממיסוי, וכי הצדדים פעלו להגיע בעתיד לשווי עסקה נמוך משסוכם- מחייבת מסקנה שהזכ"ד בטל, גם מפאת אי חוקיות.

הפשרה עם רשויות המס, בהקשר ההסכם- זכ"ד, שעוגנה כפס"ד מוסכם, בהליך שהתנהל בביהמ"ש, מחזקת המסקנה שאין לקבוע שמדובר בהסכם לא חוקי.

קביעת הליבה המסכמת של הבורר, בהקשר הנדון (שבאה לאחר דיון וניתוח מפורטים, שאיני רואה מקום להביאם במלואם), הייתה (פסקה 32) כי: "... נחה דעתי כי הבורר נתן דעתו לאפשרויות השונות ולטענות המערערים, ובין היתר לכך שמדובר באחים אשר פעלו בשיתוף פעולה עסקי שנים רבות... ומתוך אינטרס משותף להתקדם בעסקה ולהפחית את נטל המס, וכי קביעתו שזכרון הדברים מהווה הסכם תקף ומחייב והצדדים פעלו בהתאם לרוחו ולכוונת הצדדים היא קביעה מבוססת היטב על הראיות שהוצגו בפניו" (ההדגשה במקור).

הקביעה היא עובדתית במהותה, משום, שעוסקת בעובדות ובנסיבות הפרטניות, שהביאו למסקנה שמדובר בהליך של תכנון מס לגיטימי.

תחילה הבהיר בית הדין כי יש לדחות את טענת המבקשים לפיה הסכמתם להתדיין לפניו נחשבת כאילו ניתנה "באינוס". זאת הן מהטעם שטענה זו כלל לא הועלתה לפני בית הדין ונודע לו עליה רק מעיון בתכתובות בין הצדדים; והן מהטעם שאין בה כל ממש, שכן היא נועדה רק לשמש למבקשים פתח מילוט למקרה שירצו לתקוף את פסק הבוררות.

מכאן כי הטענה לביטול פסק הבוררות בשל זכויותיה של אשת המבקש אשר כל שנקבע לגביהן הוא כי לא אלה לא נדונו והוכרעו, אינה יכולה לעמוד.

טענת אי-החוקיות נטענה בעלמא בלבד, ואין להלום ניסיון להיתנער מחיובים חוזיים בטענה שההתחייבות הייתה בלתי חוקית: "לא זו בלבד שמי ששם עצמו רשע אינו נאמן על דיבורו, אלא שום רשע לא יורשה להיבנות מחטאיו" (ע"א 804/79 ברגמן נ' קלמן, פ"ד לה(2) 338, 340 (1981)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

עוד אוסיף כי בצדק רב לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להידרש לטענת המבקשים כי כפו עליהם להתדיין בהליך הבוררות.

הבקשה נדחית אפוא.

כמו כן, כאמור, בהיותה של המבקשת חברה והמבקש איש עסקים, ששניהם התקשרו בחוזה וקיימו אותו תקופה די ארוכה, כאשר לאורך כל הדרך היו מיוצגים וקיבלו יעוץ משפטי, ולא היו בפיהם טענות בדבר בטלות הליך הבוררות בשל אי חוקיות ההסכם עד שניתן פסק הבורר, בנסיבות אלו דבקה במבקשים אי-הגינות ואף חוסר תום לב. תקנת הציבור מחייבת בראש ובראשונה שאדם יכבד הסכם והתחייבות שקבל על עצמו ברצון חופשי, בידיעה ברורה ובהבנה מלאה של פרטי העסקה.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.