בקשה לביטול פסק בורר בשל פגמים במינוי הבורר ובהליך הבוררות

וראו מה נכתב עוד לגבי אותה החלטה בפיסקה הבורר: "ביום 30.05.10 התקבלה על ידי החלטה אשר יש לה חשיבות להליך הבוררות על כן מן הראוי לפרט את עיקריה. בהחלטה הנ"ל קבעתי כי אומנם ב"כ האגודה הצהיר כי דבר הבוררות ידוע באגודה, אולם אין להסתפק בהודעה זו, אי לכך, חייבתי את האגודה לפרסם מודעה בנוסחה מכתב שצורף להחלטתי בדרכים המקובלות באגודה, וכן לשלוח מכתבים בנוסח זה לכלל חברי האגודה למען יוכלו ליתן עמדתם בעיניין הבוררות ולשקול האם ברצונם להצטרף להליך של קביעה מי זכאי ליתן המלצה על שלוש הנחלות האחרונות שנותרו בשטח משבצת האגודה...כפי שנימסר לי ע"י האגודה אכן פורסם ההליך בקרב כל חברי האגודה..." (ראה סעיף 66 לפסק הבורר).

לאחר הגשת אותם טיעונים לבית המשפט המחוזי, בעיניין זכותה העמידה, נדחתה בתאריך 22.09.19 בקשת גובר, לביטול פסק הבורר בהיעדר זכות עמידה וכך נקבע שם: "אפנה את המבקשים להחלטה מיום 10.9.19 נימוקיה נותרו בעינם. הבקשה לחילוף בעלי דין אינה נותנת מענה לתקלה הראשונית – משום שגם מר מנשה גובר אינו נקוב כבעל דין – ואין הוא בגדר זכאי או חייב לפי פסק הבורר. ככל שיש טענה שמר מנשה נגרע מהבוררות בנסיבות שנפל בהם פגם – אף הוא, ממש כמו המבקשים המקוריים בהליך הנוכחי, שלהם טענות בדבר היות הפסק משליך על זכויותיהם – מופנה לנקיטת הליך ייעודי ואחר. למבקשים אין עילה ומעמד בהליך ההפ"ב שניפתח על ידם ועל כן בקשתם לביטול פסק הבורר נמחקת על הסף.." (במאמר מוסגר יאמר כי ההחלטה של כבוד בית המשפט המחוזי הנכבד מיום 10.09.19 לא צורפה על ידי הצדדים לעיוני).

ביום 08.05.17 הגישו ה"ה כנה בקשה לעוזרת הרשם, עו"ד ביאלר, בעיניין הליך הבוררות שכותרתה: "בקשה לביטול מינוי בורר והפסקת ההליך שבכותרת". בבקשה פורטו מספר עילות שלטעמם של ה"ה כנה מצדיקות את מתן הסעד בכותרת – פג תוקף מינוי הבורר; הבורר איבד את אמון המבקשים; הליך הבוררות זוהם; נשוא הבוררות אינו בריר כי הקצאת נחלות משקיות אינו חלק מעסקי האגודה.

...

הטענה כאילו פסק הבורר אינו מחייב ו/או רלוונטי כלפי התובעים דינה להידחות.

עוד קבע הבורר כי הוא נעתר לבקשה חלקית ומאפשר למבקשים להתייצב לדיון שהיה קבוע באותו יום ולשטוח טענותיהם.

לסיכום אני דוחה את שתי המרצות הפתיחה על הסף, ההמרצה שהגישו ה"ה כנה וה"ה גובר.

רקע והליכים קודמים בפני בקשה של יוסף נחמיאס ובניו בע"מ (להלן: "המבקשת") לבטל פסק בורר שניתן על ידי עו"ד ביני בר לב מיום 10.5.2018, בסכסוך שהתגלע בינה ובין מרכז מסחרי תלפיות בע"מ (להלן: "המשיבה").

המבקשת מפנה עוד לסעיף 5(ח) לתקנות הגישור שקובע כי "המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסיכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך". נטען כי הראציונאל העומד בבסיס תקנה 5(ח) לתקנות הגישור הוא שרק לאחר סיום הליך הגישור, יעלם החשש של הצדדים למשוא פנים ו/או לניגוד עניינים, ואז ניתן יהיה למנות מגשר כבורר.

בהסכמה זו אין פגם, מן הסוג המביא לביטול פסק הבורר, בעקבות בקשה של בעל הדין שלא השלים עם הכרעת הבורר.

סעיף זה נוקב בשם הבורר עו"ד ביני בר לב במפורש כבורר יחיד בכל "מחלוקת ו/או סיכסוך ו/או אי התאמה" בין הצדדים "בכל הקשור בהסכמי השכירות והסכם זה ו/או בפרשנותם". משמצאנו כי הסכם השכירות בין הצדדים תקף וכי הבורר מונה בהתאם להסכם זה, אין מקום לקבל טענה זו. המבקשת טענה כי ככל ובית המשפט יסיק כי המגשר יכול היה לשמש כבורר, יש לבטל את פסק הבוררות מכוח סעיף 24(5) לחוק הבוררות, משום שהבורר לא הכריע בכל בעניינים שנמסרו להכרעתו.

...

במכתב הפניה טענה המשיבה כי למרות שעברו למעלה משבועיים מיום שיחת דרישת התשלום למבקשת, לא פרעה המבקשת את חובה כלפי המשיבה ונראה כי אינה מתכוונת לעשות כן, משום שההכרעה של השמאי מסילתי אינה מקובלת עליה.

מעבר לדרוש, יאמר כי גם אילו סברתי שהבורר לא הכריע בעניין שהובא להכרעתו, הסעד הראוי בעניין זה היה השבתו של פסק הבוררות לבורר לשם הכרעה בעניינים אלו ולא ביטול פסק הבוררות כולו (גורן, 330), זוהי מצוותו של סעיף 26(ב) לחוק הבוררות שקובע: "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". אולם כאמור, לא מצאתי כי התקיימה העילה שבסעיף 24(5) לחוק ומשום כך, גם בעניין זה טענותיה של המבקשת נדחות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ביטול פסק הבורר נדחית.

בהתאם לסעיף 28 לחוק הבוררות, ניתן בזאת אישור לפסק הבורר מיום 10.5.18, שניתן על ידי עו"ד ביני בר לב. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

אעיר כי איני רואה לשלול את האפשרות לפיה בבקשה לביטול פסק בוררות בנסיבות שתוארו ניתן להלך גם בנתיבים הקבועים בהוראות סעיפים 24(1) ו-24(2) לחוק הבוררות, הקובעים אפשרות לבטל פסק בוררות כאשר לא היה הסכם בוררות בר-תוקף או כאשר הבורר נתמנה שלא כדין, וזאת בהתבסס על טענת פגם בהסכמה [עניין סיליס לעיל; אוטולנגי, שם], או בהתבסס על הטענה כי אם היה בעל הדין יודע מראש את המצב לאשורו ניתן להניח כי מינויו של הבורר מלכתחילה לא היה יוצא אל הפועל [אוטולנגי, 1008-1007; רע"א 2923/99 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' ח.ר.ש. קבלני פיתוח ותעשיות חשמל בע"מ [פורסם בנבו] (26.9.1999).

לאור היתנהלות המבקשת, אשר לא פירטה את המועד המדויק בו לעמדתה התגלו על ידה מלוא העובדות לצורך נקיטת ההליך, ובשים לב לכך שעולה בבירור מפרוטוקול 28.2.19 (עליו כאמור נסמכת המבקשת בבקשתה) כי הבורר הוא בעלים של החברה מנהלת הפרויקט – אני קובעת לצרכי הבקשה הנוכחית בלבד, כי תאריך פרוטוקול 28.2.19 הוא המועד בו התגלו למבקשת העובדות הנדרשות לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות.

...

לאור התנהלות המבקשת, אשר לא פירטה את המועד המדויק בו לעמדתה התגלו על ידה מלוא העובדות לצורך נקיטת ההליך, ובשים לב לכך שעולה בבירור מפרוטוקול 28.2.19 (עליו כאמור נסמכת המבקשת בבקשתה) כי הבורר הוא בעלים של החברה מנהלת הפרויקט – אני קובעת לצרכי הבקשה הנוכחית בלבד, כי תאריך פרוטוקול 28.2.19 הוא המועד בו התגלו למבקשת העובדות הנדרשות לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות.

סיכום: מן המקובץ, אני קובעת כדלקמן: אין צורך בהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, עת עסקינן בעילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות.

דין הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, להתקבל.

ההליך ופסק הדין בבית המשפט המחוזי ביום 19.6.2022, הגיש גדעון בקשה לאישור פסק הבורר; ביום 3.7.2022, הגיש מתתיהו, מנגד, בקשה לביטול פסק הבורר.

עקרי טענות הצדדים מתתיהו מודה כי לא בנקל יבוטל פסק בורר, אך סבור כי אם קיימות נסיבות המחייבות ביטול פסק בורר מחמת פגמים מהותיים – הרי שבעניין דנן מתקיימות נסיבות אלו.

הטענה נדחתה, משנקבע כי מתתיהו – שלא העלה טענה זו בשום שלב משלבי הבוררות – מנוע מלהעלותה לראשונה, במסגרת בקשתו לביטול פסק הבוררות; לא עלה בידי מתתיהו לשכנעני כי יש מקום להתערבותי בקביעה זו. כידוע, מניעות יכול שתתבסס על השלב בו נטען כי מינוי הבורר נעשה שלא כדין (ראו: אוטולנגי, עמודים 1151-1150; אורי גורן בוררות 302 (2018)).

...

בהקשר זה אבהיר, כי מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בנסיבות העניין, היה על מתתיהו להתייצב להליך הבוררות, ולהעלות את טענותיו בעניין הסמכות לפני הבורר.

משמצאתי כי אין בבקשה כדי להצדיק מתן רשות ערעור, ממילא נדחות גם הבקשות להוספת ראיה ולצירוף לשכת רואי חשבון כצד להליך.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

   על החלטה זו של הבורר הגישה התובעת דכאן ערעור אשר היתקבל במסגרת החלטתה של הבוררת, עו"ד זיוה ארנסטי מיום 28.11.21, אשר קבעה  כי אין מנוס מביטולו של פסק הבורר מחמת פגמים היורדים לשורש ניהול ההליך.

וכך ציין בעיניין זה הבורר בעדותו: "ת. אחרי שכבר היה סיכום של מינוי בורר, אתה בהתכתבות עם מר פרס שמשום מה מצאת לנכון לכתב גם אותי למרות שביקשתי שתפסיקו את ההתנצחות הזאת ואל תשתפו את הבורר בהליך אתה בחרת להתנצח אתו וליזום כל מיני איך להגיד, קומבינות... לעשות בדיקות גרפולוגיות או אחרות כדי להכשיל את הליך הבוררות וכדי למנוע את הבדיקה של המומחה. אתה כתבת את זה ברחל בתך הקטנה כמה וכמה פעמים. תחסכו את הליך הבוררות, בואו נעשה איזושהי בדיקת פוליגראף על נתון הזוי שנגע למשא ומתן שנים קודם לכן. אז זו הייתה המציאות שבה אני ניסיתי להתנהל בצורה הכי שקולה, הכי אחראית והכי מתונה שאפשר.

...

   עוד אוסיף ואציין בעניין זה כי עיון בנספחי כתב ההגנה מעלה כי התובעים לא שילמו בעצמם עבור שכר טרחת הבורר ועל אף שהתובעת הודתה כי היא לא זו ששילמה עבור שכר טרחת הבורר אלא אחיה, הרי שהתשלומים כלל לא בוצעו על ידו, אלא על ידי חברת ד. קריבוס מפעלי מתכת בע"מ כך שבכל הקשור לרכיב תביעה זה אין לתובעים או למי מהם יריבות כלפי הנתבע, שעה שהם לא היו אלו ששילמו את הסכום האמור, ואף מטעם זה בלבד דין התביעה להידחות ברכיב זה.   51.

מעדותו של הבורר כמו גם מקריאה מדוקדקת של כל הנספחים המרובים שצורפו על ידי הצדדים לכתבי טענותיהם, השתכנעתי כי הבורר עשה כל שביכולתו כדי להביא לסיומה היעיל והמהיר של הבוררות, חרף המכשולים הרבים שהציב התובע בהתנהלותו כפי שפורט באריכות לעיל, והתנהלותו אשר הבוררת מצאה לנכון לבקר בפסק הבוררות בערעור נבעה אך ורק מהתמודדות שלו עם הפעולות והצעדים של התובע, אשר הקשו עד מאוד את קיומו התקין של הליך הבוררות, תוך הפרת סעיף 8 להסכם הבוררות, המחייב את הצדדים לשתף פעולה ולעשות כל שניתן על מנת לאפשר את ניהולה היעיל והמהיר ולא בכדי ציינה הבוררת בהחלטתה כי:" התנהלות שני הצדדים תרמה במידה מסוימת לפגמים שנפלו בהליך הבוררות, והובילו בסופו של דבר לביטולו". הבוררת נדרשה לבחון האם די בפגמים כדי להביא לביטול פסק הבורר, ביהמ״ש בתביעה לפי סעיף 30 לחוק הבוררות נדרש לבחון את המניע להתנהלות הבורר וכאמור לעיל לא הוכח כי בהתנהגותו היו נגועים מרמה, זדון או מניע פסול.

   אשר על כן, ולנוכח כל האמור לעיל, הרי שדין התביעה להידחות.