מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לביטול פסק בורר בחוזה למתן שירותי עובדי בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ע"י הבורר כבוד השופט בדימוס אבי זמיר ביום 26.08.2021 לפיו התקבלה תביעת השיפוי שהגישה המשיבה, נדחתה התביעה שכנגד שהגישו המבקשים, שחויבו לשלם למשיבה את מלוא הסך של 13,500,000 ₪ אותו שילמה לצד שלישי (הקסטודיה) בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום; בתוספת סך של 8,700,000 ש"ח "בשל רוב הוצאותיה" בתוספת ריבית והצמדה מ"המועד האחרון בכרטסת"; בהפחתת סך 10,000,000 ₪ שהיתקבל מגורם אחר (בכר) בתוספת ריבית והצמדה מיום התקבול; בתוספת שכר טירחת עורך דין בבוררות בשיעור 25% + מע"מ, בתוספת 70% מהוצאות הבוררות ושכר טירחת הבורר.
עוד קבע הבורר זמיר כי "גם אם לצורך הדיון לא אפסול את האפשרות שלפיה לוסטיגמן בדיוק כמו משה ז"ל, גולן ואשר ידעו שהקסטודיה אולי 'זוממת' דבר מה, אך בכל מקרה התייחסו לכך בבטול"; כרטסת ההוצאות של לוסטיגמן (נספח 106 לתצהיר עדוי) היא "רשומה מוסדית" ואף שהכרטסת לא נערכה ע"י עדוי, גם לא נתמכה בקבלות או בחשבוניות או בהסכם שכר טירחה עם עורכי הדין של לוסטיגמן - יש לקבלה כראיה לתוכנה כי "עדותו של עדוי הייתה אותנטית והעידה על בקיאות רבה בנושאי הכרטסת". בהנתן שעדוי אישר כי הכרטסת עשויה לכלול טעויות אנוש זניחות יש להפחית "סכום מסויים" מהכרטסת "במידה מסויימת על דרך האומדן ולהעמיד את סכום ההוצאות הכולל על סך 8.7 מיליון ₪". נדחתה עמדת סטולר כי יש להגביל את חובת השיפוי ל-50% מסכום הנזק שכן הם מכרו ללוסטיגמן רק 50% ממניות סמווד, כן נדחתה הטענה שסעיף השיפוי חל רק בהסכם המכר של הזכויות במקרקעין ואינו מופיע בהסכם מכר המניות; נדחתה טענת סטולר להפטרם נוכח הסכם הפשרה שכרתה לוסטיגמן עם בכר, בהנתן עדות עדוי לפיה קיבלה לוסטיגמן מבכר במסגרת ההסכם עמו 10,000,000 ₪ והיא מסכימה לניכויו מתוך הסכום שיושת על סטלר, והסכום אכן יופחת; אשר סטולר אינו צד להסכמים אך חב אישית נוכח "הדומינאנטיות שלו בשלב המשא ומתן" ונוכח "אי מסירת המידע המלא שהיה מצוי בידיו אישית ללוסטיגמן בנוגע למצב הדברים המדוייק והמעודכן מול הקסטודיה מהוה הטעה וחוסר תום לב במשא ומתן גם מצדו"; אורנת חייבת אף היא, אך חיובה מוגבל לשווי הזכות שהוענקה לה - שרותי בניה ליחידת דיור אחת; נדחתה דרישת לוסטיגמן לחייב את סטולר בפצוי נוסף בגין הנזק שניגרם לה לטענתה כתוצאה משיתוק הפרוייקט וחוסר יכולתה להוציא אל הפועל את שלב ב' בעקבות תביעת הקסטודיה, וזאת משהוכח שסירוב הבנקים ליתן אשראי קדם להגשת תביעת הקסטודיה, ומאחר וביחס לתקופה שלאחר הגשת תביעה הקסטודיה, אין די בעדות עדוי או פז, שכן "עם כל הכבוד לעדויות אלו ולמשקלן, אין די בהן. חסרה דוקומנטציה (או עדות) המגבה את דבריהם באופן מלא, על מנת לעמוד בנטל ההוכחה, מקום בו סביר ביותר להניח כי היו צריכים להיות בנמצא מסמכים (או עדים) כאלו"; נימוק נוסף לדחיית התביעה בראש נזק זה היה מכירת הפרויקט למנרב תמורת 124 מיליון ₪ (100,000,000 ₪ עבור המקרקעין ו-20,000,000 ₪ עבור החזר הוצאות) "משלאור הנתון הדרמטי החדש (הסכם מנרב) כל תחשיב הנזק אינו רלוואנטי עוד במתכונת שבה נערך"; נדחתה התביעה שכנגד שהגישו סטולר, בין היתר, משלא הוכח שהתמורה ששולמה לסטולר (28,197,000 ₪) הייתה עשקנית ונמוכה ממחיר השוק.
הבורר חייב גם את אשר סטולר, שאין חולק שאינו צד להסכמים, על פי "מודל האחריות האישית" ובכך זקף לחובתו את "עוון" אביו, שעה ש"מודל זה לא נטען במפורש על ידי התובעים והצדדים", הבורר שמחוייב היה לפסוק לפי הדין, לא עשה כן - עילת ביטול לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות.
באשר לפרשנות ההיגד "פסק דין חלוט" שבסעיף השיפוי - אין הבדל, בהקשר למעשה בית דין, בין פסק דין המבוסס על הכרעה עניינית לבין פסק דין הנותן תוקף להסכמת הצדדים; הבורר זמיר לא קבע שלוסטיגמן ידעה אודות תביעת הקסטודיה, והתייחסותו לכך נעשתה רק באימרת אגב, ובכל מקרה רמת הידיעה שלה לא הייתה כשל ידיעת סטולר; הבורר גם לא היתעלם מפסק דינו של כבוד השופט וינוגרד, אלא הניח כי הגעה לפשרה טרם הגיע מועד ההיתחשבנות הנה רצויה; לטענה לפיה חרג הבורר מסמכותו עת חייב את אשר סטולר אישית, משיבה לוסטיגמן כי טענה בבוררות בהרחבה לחיובו האישי מכוח היותו נושא משרה, וסטולר התייחסו לכך בסיכומיהם, מה גם שהוכחה מעורבותו האישית של אשר סטולר בכריתת המערכת ההסכמית; לטענת סטולר בדבר המנעות הבורר מהכרעה בתביעה שכנגד שהגיש המתייחסת להפרת ההסכם בכל הנוגע למתן שירותי בניה לבניית שתי דירות, משיבה לוסטיגמן שדי בכך שהבורר קבע שהזכות לקבלת שירותי בניה "היא חלק מהמערכת ההסכמית, חלק מהתמורה בחוזה המניות" ושלוסטיגמן לא מתנערת מחיובה זה; לוסטיגמן יוצאת נגד טענת סטולר לפיה נוגד פסק הבוררות, בעיקר בסכומי ההוצאות ושכר הטירחה שפסק, את תקנת הציבור.
...
וכפי שנפסק: "...הרי שהשאלה במקרה דנו אינה שאלת הפגם - שלא יכול להיות חולק על קיומו; אלא שאלת הסעד... סוף דבר, בהליך הבוררות הנוכחי – להבדיל מפסק הבוררות שניתן בסיומו – אכן נפל פגם. ניתן אף לומר כי פגם זה הקים עילה לביטולו של פסק הבוררות. אלא שפגם ועילה לחוד; וסעד לחוד. לא כל אימת שקיימת עילה, הסעד שנכון לתתו הוא ביטול פסק הבוררות..." (רע"א 3166/16 קופמן נ' קופמן, פסקה 7, ניתן ב-05.05.2016).
בענייננו אל מול השיהוי הכבד שנפל בהתנהלות סטולר, ניצבים לא רק מסקנתי לפיה היה על הבורר זמיר להדיר רגליו מן הבוררות מיוזמתו, למרות אי העלאת טענת פסלות מצד סטולר, אלא גם פגמים שנפלו בפסק הבוררות עצמו העולים כדי עילות ביטול שעניינן בהיעדר הנמקה, בהיעדר הכרעה בטענה שהובאה לפתחו, אף הימנעות מיישום מהדין המהותי בהיותו כבול לו. כל אלו מטים את הכף אל עבר ביטול פסק הבוררות .
התוצאה: אני מורה על ביטול פסק הבוררות שניתן ע"י הבורר כבוד השופט בדימוס אבי זמיר ביום 26.08.2021.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה שהגישו המשיבים טענו המשיבים שהמבקש לא זכאי לקבל כל סכום שהוא משווי הדירה לאחר הליך פינוי בינוי, אלא משווי הדירה בעת מתן צו קיום הצוואה, וכי המבקש גבה מהמשיבה במשך הזמן סכומים גבוהים יותר מאשר 20% + מע"מ משווי מחצית הדירה, בו זכתה המשיבה על פי הצוואה.
ראש וראשון אתייחס לטענת התובע כמפורט בסעיף 7 לסיכומיו לפיו "פנתה הנתבעת ובקשה לקבל מהתובע שירותים משפטיים הכוללים, בין היתר, הגשת בקשה למתן צו קיום צוואה ... (המלים בין היתר מודגשות בסיכומים – א.ד.ג.). טענה זו אין לה בסיס במערכת העובדות, אינה כתובה בהסכם וזכרה לא בא עד לקיום ההליכים בתיק זה.
פרשנות המבקש כי ההסכם שנכרת בינו לבין המשיבה לפני תחילת מתן השרות להגשת הבקשה למתן צו ירושה, פרשנות הכוללת גם את שווי הדירה גם לעניין תמ"א 38 אינה נכונה, שכן בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אף אחד לא חשב על תמ"א 38, ואף אחד לא חשב על כך שהבניין והדירה ייכללו בתכנית תמ"א 38.
עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות: המבקש טוען כי לא ניתנה לו היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו, דבר המהוה עילת ביטול הפסק לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות.
...
לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת המערער לביטול הפסק מכוח סעיף 24(7) לחוק הבוררות.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבורר, ומאשר את פסק הבורר.
המבקש ישלם למשיבים" ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות הבקשה בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד סך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטה שניתנה ב 1.6.2022 נוסחו שתי החלופות כך, על ידי ביה"ד: או שהנתבע (המבקש כאן) ימצא קונה וישלם במזומנים ככל שניתן, תוך 7 יום; או שאם לא ימצא קונה ישלם התובע (הרב בובליל היינו העמותה) למבקש דכאן פיצוי בסך 100,000 ₪ בנוסף ל 600,000 ₪ ששלם.
אותה פשרה הוכתרה על ידי ביה"ד תחת הכותרת "החלטה". ב 22.6.2022 פנה ב"כ המבקש בדוא"ל לעו"ד יוסף מעודה (אליו היתייחס כב"כ העמותה) ומסר לו שלפני כשישה ימים נשלחה לו לבקשתו טיוטת הסכם מכר, בהתאם להסכמות הצדדים לה ניתן תוקף מחייב של פסק דין בוררות.
הסעד הזמני נועד לשרת ההליך העקרי.
במקרה כזה חל על מגיש צו המניעה נטל מוגבר ביחס למבקש "רגיל", לשכנע כי סכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו, וכי למשקלם עוצמה ניכרת (עיין למשל: רע"א 2592/17 מ.פ עמית בניה ויזום בע"מ נ' דהן (26.4.2017).
התייחסתי לכך כאמור: ביה"ד ביטל העסקה בין מתוקף ההסכם הראשון הנטען ובין מכוח הסכם הפשרה שממילא נבלעה בו המחלוקת בדבר תוקף ההסכם הראשון, באופן שייתר הכרעה נפרדת בה. שלישית (וענין זה נוגע גם לשתי הנקודות הקודמות): בסע' 106 לבקשתו, טוען המבקש כי היה על ביה"ד להתייחס בפסק דינו "לכלל הטענות והעובדות שנטענו על ידו ולהכריע בהן, דבר דבור על אופניו, ומשלא עשה זאת הרי שיש לבטלו בהתאם להוראת סע' 24(5) לחוק". טענה זו מיתעלמת לחלוטין מן הסמכויות הרחבות שהקנו הצדדים לביה"ד בשטר הבוררות.
...
ככל שהמבקש הוא שהפר הסכם הפשרה מיום 6.6.2022, צוינה בהסכם הפשרה עצמו התוצאה, היא אותה תוצאה שיישם ביה"ד בפסק דינו שמבוקש כעת לבטל: ביטול עסקת המכר, והשבת התמורה החלקית ששולמה, בלא פיצוי , ומחיקת המשכון שנרשם.
אכן, אם המסקנה בסופו של יום שקמה עילת ביטול מבין אלו המנויות בסעיף 24 של חוק הבוררות, אין הסכמה זו מחסנת מפני ביטול.
אני מורה אפוא על ביטול הסעד הזמני שניתן בתיק זה ביום 7.8.2022.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע ביקש את ביטול פסק הבוררת, בשל פגמים בהליך וטענות נוספות.
אזכיר כי פסק הבוררת בוטל על ידי כב' השופט גד ארנברג בהפ"ב 39472-10-19, בשל שינוי הסכם הבוררות לאחר חתימתו על ידי הצדדים, בשל קביעת פגישות נפרדות לצדדים ובשל קבלת מסמכים מהנתבע מבלי שהועברו לידיעת התובע.
בהקשר זה אציין את תרומתו של התובע להשתלשלות האירועים, בכך שבקש לבצע עבודות נוספות, מבלי שטרח לסכם מראש עלותן, בכך שהחל עבודות ללא קבלת היתר בניה ובכך שלא שכר שירותי פקוח הנדסי שהיו יכולים להקטין נזקיו.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 55,093 ₪, בצירוף הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
...
יצוין כי אין גם חתימה של הנתבע לצידם, ונדמה שבהתחשבנות עצמית שערך התובע, מבלי שהשיג אישורו של הנתבע או אסמכתאות להוצאת הסכומים הללו, לפיכך אין מנוס אלא להפחית גם סכומים אלו מהסכומים ששילם התובע.
הימצאות ליקויים בעבודתו של הנתבע והחיוב בהשבה מקנים לתובע תביעה בעילה נזיקית והפרת חוזה, ולכן טענת הנתבע בסיכומיו לפיה התובע הוא זה שהפר החוזה כלפיו, נדחית.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 55,093 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לביטול פסק הבורר אשר ניתן ביום 22.2.23 (להלן: "פסק הבורר") על ידי הבורר עו"ד אייל אייכל (להלן: "הבורר") שמונה לבקשת הצדדים על ידי יו"ר לישכת עורכי הדין, מכוח תניית בוררות בהסכם מיום 23.11.15 (להלן: "ההסכם").
התובע 4 (להלן: "מר שטרן") אינו רשום כבעלים של הדירה והוא אינו צד להסכם, אך מציג עצמו בהליכים שונים כמיופה כח של התובעים 1- 3 ומכוח היותו בן זוגה של התובעת 1, ואביהם החורג של התובעים 2 ו- 3 (בניה של התובעת 1 מנישואיה הראשונים).
" כעת התובעים, באמצעות מר שטרן, מבקשים לבטל את פסק הבורר בטענות שונות, ומעיון בבקשה, עולה כי היא מסתכמת בטענות אישיות כלפי הבורר בכך שהוא אינו ראוי לאמון, חסר כשירות מנטאלית, מעל בתפקידו, נטה לטובת המשיבים, "שיפץ" פרוטוקולים, נתן החלטות שלא כדין תוך חריגה מסמכות, גרם לתובעים ענוי דין ועיכב את ההליך שלא לצורך.
בנוסף, הוא הרבה לעשות שימוש ציני בעיניינם של התובעים 1- 3 על מנת לשרת את מטרתו האישית.
...
מעיון במסמכי הבוררות ובהליך הבוררות עצמו ניכר כי הוא התנהל בפני הבורר תוך מתן יד רחבה למר שטרן, כך שהבורר אפשר לו לטעון את כל טענותיו, ביקר בעצמו בדירה על מנת להתרשם ישירות ממצב הדברים, מינה מומחים לבחינת טענותיו של מר שטרן ובסופו של דבר נתן את פסק הבוררות.
סוף דבר המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הבקשה לביטול פסק בורר נדחית בזאת, ועל כן הנני מורה על אישור פסק הבוררות.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 11,700 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו, שאם לא כן הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו