הפגמים שנטענו היו, בעקרם, אלו: קביעת תוצאות המיכרז על פי היתרשמות אישית של איכות המציע, לאחר שיחות טלפוניות, של מי שמונה מטעם ועדת המכרזים עם ממליצים של המציעות, מבלי שהניקוד שיינתן להתרשמות פורסם מראש במסמכי המיכרז, ומבלי שההתרשמות נבדקה כראוי על ידי ועדת המכרזים.
בעתירה התבקש בית המשפט, בנוסף לביטול זכייתה של כפיר ביטחון, לבדוק מחדש את איכות העותרת, לחילופין את איכות מי מהמציעות הנוספות (המשיבות 3,4,6 ו-7, שכונו להלן "מודיעין אזרחי", "נוף ים", "גשש"' "עמישב" ו-G4S"") וזאת על פי קריטריונים שהתאמה רואה אותם כממלאים את מטרות המיכרז, ולחילופי חילופין לבטל את המיכרז.
היה הפגם מהותי, וגורם הוא להפרת השויון בין המתחרים במיכרז או לפגיעה בעיקרון ההגינות, אז חייב הוא להביא לפסילת ההצעה או המיכרז, אפילו נבע ממעשה בתום לב.
אם הפגם הוא מהותי אך נבע מטעות בתום לב (או, מכל מקום, אין לגביו ראיה על חוסר תום לב), ואין הוא עלול לגרום להפרת השויון או עיקרון ההגינות, כי אז תלויה החלטה בנסיבות של כל מקרה, ובסיטואציה זו לא ימהר בית משפט זה להתערב בשקול דעת ועדת המכרזים, כל עוד החלטתה אינה נראית שרירותית או בלתי צודקת בעליל.
למעט שדות התעופה, אשר צויינה כחמשה ממליצים שונים (עבודת התאמה בחמישה פרוייקטים שונים אצל שירות התעופה), הממליצים העסיקו את התאמה בעיקר בשמירה בבתי ספר עבור עיריות שונות וכן לקוחות נוספים שהיקף העבודה בהם עשתה אותם לבלתי רלוואנטיים.
דסה לא הסתפק בכך ופנה לאינטרנט לבדוק אם יש ממליצים נוספים שיעבדו עם התאמה, ולאחר פניה אליהם התברר כי הם לא מקבלים שירותי ביטחון אלא נקיון בלבד.
לסיכום
העתירה נדחית מהטעמים שלא נפל פגם בכך שנקבעה החלוקה של 3% ו-12% לגבי הערכה של איכות המציע; העידר הפירסום בנסיבות איננו פגם מהותי המצדיק שינוי הזוכה או הערכה מחדש או ביטול המיכרז; אופן הבדיקה של איכות המציע היתה סבירה ושוויונית, שיקול הדעת הסופי באשר לניקוד היה בידי ועדת המכרזים, שקבלה את חוות דעתו של דסה.
...
ראו גם בג"צ 604/88 ספקיוריטי בע"מ נ' הועד המקומי רמת אפעל ואח', תקדין עליון, כרך 88(4), עמ' 18, שם נפסק כי דין העתירה להידחות בשל שיהוי וכי: "אם העותרת לא קיבלה את הפרטים להם היא טוענת, היה עליה לפנות לבית משפט זה בטרם הסתיים המכרז". לעניין זה ראו גם בג"צ 588/89 יעל תוכנה ומערכות בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר ואח', תקדין-עליון, כרך 89(4), 52.
לסיכום
העתירה נדחית מהטעמים שלא נפל פגם בכך שנקבעה החלוקה של 3% ו-12% לגבי הערכה של איכות המציע; העדר הפרסום בנסיבות איננו פגם מהותי המצדיק שינוי הזוכה או הערכה מחדש או ביטול המכרז; אופן הבדיקה של איכות המציע היתה סבירה ושוויונית, שיקול הדעת הסופי באשר לניקוד היה בידי ועדת המכרזים, שקיבלה את חוות דעתו של דסה.
החלטתי שלא לחייב בהוצאות לטובת האוניברסיטה בהתחשב בכך שעל אף שאי פרסום החלוקה לתת-קריטריונים לא היה פגם מהותי המצדיק ביטול המכרז או שינוי תוצאותיו, הרי קיים פגם בהתנהלות האוניברסיטה באי הפרסום.