לפני בקשה לביטול הפסילה עד תום ההליכים שהושתה על המבקש, ביום 14.9.21, בהיעדרו.
זאת לאחר שהמדינה הגישה נגד המבקש בקשה לפסילה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בד בבד עם הגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
מדוחות הפעולה של השוטרים עאטף גדיר וסנא חוגיראת עולה שהמבקש נהג בפסילה שנגזרה עליו במסגרת תת"ע 9524-05-19, למשך 3 חודשים, החל מיום 25.4.21.
...
טענת המבקש שלא ידע שהוא פסול בעת שנתפס, נדחית.
זאת ועוד, לא הוצגה לפני כל ראיה שבא כוחו דאז לא הודיעו על גזר הדין, וחזקה שהודע לו על כך.
המסוכנות
בבפ"ת 8005-05-16 מדינת ישראל נ' סבח (להלן – עניין סבח) הפנתה כב' השופטת נ' חקלאי לב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, שם עמד בית המשפט העליון על אופן בחינת המסוכנות בהליך של פסילה עד תום ההליכים:
"בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה: האם יש ראיות לכאורה...האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם יש גורמים אחרים הטבועים בנהג - כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית - העושים אותו מסוכן? מתוך מכלול התשובות, תוך שימוש בנסיון החיים ובשכל הישר, מרכיב בית המשפט את התמונה הכוללת שממנה הוא מסיק את מסקנותיו".
על המסוכנות הנלמדת מנהיגה בזמן פסילה עמד כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 2221/11, הראל נ' מדינת ישראל:
"נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש".
וכן דברי כב' השופט לוי ברע"פ 6115/06 מ"י נ' מוראד אבו לבן (08.05.07):
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .
סיכומו של דבר, נוכח הנימוקים המפורטים, קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, חומרת העבירה, ועברו התעבורתי המכביד של המבקש, והמסוכנות שנלמדת מכך, לא מצאתי לשנות מהחלטתי לפסילת המבקש עד תום ההליכים נגדו.
נוכח האמור, החלטתי מיום 14.9.21, לפסילת המבקש עד תום ההליכים נגדו, וקציבת תקופת הפסילה לתקופה של 6 חודשים, בעינה עומדת.