בקשה לביטול פסילה מנהלית עקב תאונה

המבקשת עותרת כעת לביטול הפסילה המנהלית מאחר והתאונה ארעה ביום 11/08/22 והמבקשת ביוזמתה פנתה למאשימה לצורך הקדמת השימוע ליום 01/09/22 וכן בשל הצורך העז ברישיונה לאור שירות לאומי שהיא מבצעת.

...

בהתאם, סבורני כי מדובר על מי שמסוכנותה ניכרת, ופסילת רישיונה נראית לי מוצדקת וסבירה בהחלט בנסיבות המקרה.

לפיכך, סבורני כי יש לקצר את תקופת הפסילה ולהעמידה על 30 יום בלבד.

סיכומו של דבר: הריני לקצר את תקופת הפסילה ל-30 יום החל מ- 01.09.22.

הקצין נימק החלטתו "ישנו יסל להכנת כתב אישום מדובר בנהג צבורי לחובתו 12 הקשעות קודמות ב- 5 שנים האחרונות ישנה מסוכנות לציבור". עתה, עותר המבקש לביטול הפסילה המנהלית.

לבסוף הפנה לעברו התעבורתי של המבקש ולנסיבותיו האישיות בהן פרנסתו טמונה בנהיגה, הוא הוצא לחל"ת בעקבות התאונה, הוא עתיד להתחתן בקרוב ומבוקש להסתפק בימי הפסילה אותן ריצה עד כה. תגובת המשיבה בתמצית : המשיבה היתנגדה לבקשה, לטענתה התיק מצוי בתחילת החקירה, מדובר בתאונה בה הולך רגל חצה במעבר חצייה ובהיות המבקש מעורב בתאונה יש מקום לפסול את רישיונו.

...

נוכח האמור אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 30 ימים, אשר הושתה על המבקש בעקבות כך שנהג לכאורה מבלי שציית לתמרור 302 המוצב בכיוון נסיעתו, בכך שעצר את רכבו אך לא נתן זכות קדימה לכלי הרכב הבא או הנכנס אל הצומת, בנגוד לתקנות 64(ד) ו-22 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

כאשר עברו התעבורתי של המבקש מעלה כי המבקש נוהג משנת 2006, לחובתו 4 הרשעות קודמות, אחרונה משנת 2022, 2 מתוכן מסוג הזמנה לדין; אחת משנת 2021 בגין עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול והשניה משנת 2014 בגין תאונת דרכים, קלות ראש ורמזור אדום.

...

ואם פגם של חוסר סמכות אינו מחייב את המסקנה שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה, אלא המסקנה תלויה בנסיבות, קל וחומר כך בפגמים אחרים, לרבות הפרה של זכות הטיעון.

" אם כי בעניינו של המבקש ובשים לב שעסקינן בגרסה מול גרסה כפי שפירטתי לעיל, הנני קובעת כי החלטת הקצין לפסול את המבקש מנהלית למשך 30 יום, אינה סבירה והחלטתי להתערב בה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ונוכח עברו של המבקש וכלל השיקולים המתחייבים, החלטתי לקצר את הפסילה המנהלית בכך שתעמוד על 17 יום מיום 19.05.23 כאשר הרישיון יוחזר לאלתר למבקש.

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, החל מיום 03.10.23, עקב מעורבות המבקש, עת נהג ברכב משא בתאונת דרכים, ארוע מיום 30.09.23 (להלן: "רכב משא" ו"התאונה", בהתאמה).

היא הסכימה לחומרת החבלות שנגרמו לרוכב האופניים בעקבות התאונה, שהמדובר בתאונת חזית אחור וכי התאונה אירעה בתחילת נתיב פניה ימינה.

...

בשלב זה נבחנו מספר תרחישים אשר בכולם אנו סבורים שניתן לייחס לנהג רשלנות ואחריות לתאונה, ובהתאם לכך ישנו יס"ל כי יוגש כתב אישום.

לאור הנסיבות, העבר והיס"ל כי יוגש כתב אישום נחה דעתי כי מן הדין על החשוד להיפסל 60 יום".

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון בהקשר זה בב"ש 540/86 חמדאן דורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(01.07.86): "בבוא בית המשפט להחליט בבקשת פסילה לפי סעיף 46 לפקודה עליו להעמיד לנגד עיניו בעיקרו של דבר את השיקול אם עובדותיו של המקרה, כפי שהן עולות לכאורה מחומר החקירה, ועברו התעבורתי של הנהג, מביאים למסקנה כי יש בהמשך נהיגתו לסכן את הציבור. הווה אומר על בית המשפט לשקול בשלב זה לא רק אם ישנן ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג, אלא בראש מעייניו יעמוד השיקול הבא להגן על הציבור מפני אותו נהג, ם חומרתן של נסיבות המקרה ועברו מצביעים על סכנה אשר כזאת. אכן לא יתעלם בית המשפט גם מנסיבותיו האישיות של הנהג, אולם אין באלה כדי להכריע את הכף." בענייננו המדובר בתאונה בה מעורבים רכב המשא בו נהג המבקש והאופניים שנסע בו הרוכב שכתוצאה ממנה נחבל הרוכב, באופן קשה, כאשר הגורם לתאונה הינו, לכאורה, נהיגתו הרשלנית של המבקש כנ"ל. המסוכנות במקרה זה טבועה בנסיבות המקרה ותוצאותיו.

סוף דבר מכל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים המתחייבים ואיזנתי ביניהם, החלטתי, באופן חריג ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לקבל את הבקשה באופן חלקי, להתערב בהחלטת הקצין ולהורות על קיצור תקופת הפסילה בכך שתסתיים לאלתר.

הבקשה וטיעוני הצדדים לפניי עתירת המבקש לביטול פסילה מנהלית ובטול הודעת איסור שימוש ברכב מ.ר. 56092601 (להלן: "הרכב"), כל אחת למשך 30 יום, אשר הוטלו ביום 25.02.24, לאחר שהמבקש נחשד בבצוע עבירת נהיגה בשיכרות מכוח סרוב לנשיפה, בנגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, לעקיפה מסוכנת בנגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה ואי מתן זכות קדימה במעגל תנועה אף שהוצב תמרור 303.

הקצין הפוסל לא שקל את עברו התעבורתי של המבקש כחלק מכלל שיקוליו, אם כי מעיון בעברו התעבורתי עולה כי המבקש נוהג משנת 1993, לחובתו 45 הרשעות קודמות (35 ב-10 השנים האחרונות), כשלחובתו הרשעה משנת 2021 בגין תאונת דרכים לרבות נהיגה ברמזור אדום.

...

טענת המבקש שהסירוב נבע מחשש לחילול שבת אינה מתיישבת עם חומר החקירה, כפי שפירטתי לעיל ודינה להידחות, לכל הפחות לצורך הכרעה בבקשות שלפניי.

מכאן דין הבקשה להידחות על הסף.

סוף דבר מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטות הקצין ובנסיבות אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטות הקצין.

לאור כל האמור, הבקשות נדחות.