מונחת לפניי בקשה להורות על ביטול הפסילה המנהלית שהושתה על המבקש למשך 30 יום, זאת על פי החלטת קצין מיום 23/4/23 (להלן: ההחלטה).
בית המשפט קמא קבע בעיניין זה, כי "די בראיה גולמית נמוכה להפעלת הסמכות המנהלית", ואכן, כפי שנפסק לא אחת "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את (הנהג) לעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6732/10 מדינת ישראל, נ. שגיב בן שלום [10.10.10)); הובהר כי "פרשנותו של סעיף זה מובילה באופן ברור למסקנה שהוא קובע אך רף מינימום להפעלתה של הסמכות לפסילה מינהלית של רישיון נהיגה – קיומו של יסוד סביר להניח כי אכן יוגש כתב אישום". (בשפ 2897/15 יניב שושני נ' מדינת ישראל (30.4.2015), פסקה 14).
סיכומו של דבר, אני קובעת כי החלטת קצין המישטרה לפסול את המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים הייתה סבירה ואינה מצדיקה כל היתערבות.
...
ומן הכלל אל הפרט, לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק ובעיקר את סרטון מצלמת הגוף של השוטר, בו ניתן לראות בבירור את פניו של המבקש, שאף זוהה באמצעות תעודת זהות, טופס השימוע לפיו זוהה על פי תעודת זהות אני בדעה , כי החלטת הקצין בדין יסודה.
אני סבורה כי צירוף עברו התעברתי של המבקש אשר נוהג משנת 2015 והספיק לצבור לחובתו 11 הרשעות קודמות, כולל בעבירה דומה, לצד נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על קיומה של המסוכנות הנשקפת מנהיגתו.
סיכומו של דבר, אני קובעת כי החלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים הייתה סבירה ואינה מצדיקה כל התערבות.
