בקשה לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה

לפני שתי בקשות שהוגשו על ידי המבקש: האחת, בתיק 909-04-20 – "בקשה לביטול פסילה מנהלית עפ"י סעיף 48 לפקודת התעבורה" (להלן-בפ"מ) והשנייה, בא"ש 594-04-21 "בקשה לביטול איסור שימוש ברכב לפי סעיף 57 ב(ב) וסעיף 57 ב(ג) לפקודת התעבורה" (להלן-בא"ש) הרקע העובדתי: המבקש עוכב בשל עבירת תנועה.

...

אמור מעתה לאור האמור לעיל ולאור סרובו של המבקש למסור בדיקת שתן (ההסבר חסר הפשר של מניעים או בעיות אישיות נדחה על ידי מיני וביה) שהדעת סוברת על פי הגיונם של דברים שלא ניתן לקבל את דברי המבקש כבסיס להיעתר לבקשתותיו שכן לא עמד בנטל המונח עליו לעשות כן. במסגרת דיון זה בבקשה שלפני משימתי היא לקבוע האם נפלה שגגה בשיקול דעתו של קצין המשטרה והאם נהג על הסמכות המוקנית לו. על אתר יאמר שקצין המשטרה לא שגה בעצם ההחלטה על הפסילה של המבקש והחלטתו זו ניתנה בסמכות (סעיף 47 לפקודה).

בשולי הדברים אעיר שאני דוחה את הטענה שלכאורה נפגעו זכויות המבקש כפי שביקש לטעון שאף הן הועלו בלאקוניות וללא כל ראיה לתמוך בהן.

התיאור של מצבו הגופני של המבקש עם עיניים אדומות והסירוב ללא הסבר לאי מתן שתן מביא אותי לכלל מסקנה שלא נפל כל פגם בשיקול הדעת של קצין המשטרה ונחה דעתי שקצין המשטרה החליט על פי סמכותו לפסול את רישיונו של המבקש ואף להורות על איסור שימוש ברכב.

אשר על כן שתי הבקשות נדחות תואיל המזכירות לסרוק החלטתי זו גם בתיק בא"ש 594-04-21, לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור את שני התיקים בפ"מ 909-04-21 ו-בא"ש 594-04-21.

חשיבות ההגנה על תכליות החקירה, בשלב שלפני הגשת האישום, גוברת על החשיבות של הגנה על זכויותיהם של המשיבים להליך הוגן, גם אם הדבר עלול להביא לפגיעה מסויימת בחרותם או בקניינם או בזכותם להליך הוגן.ראו בעיניין זה את דבריו של כב' השופט הנדל בבש"פ 1194/17 מדינת ישראל נ' אורן מלאכי (21.2.17): "ניתן להקשות על עמדתי זו, ולשאול האם אין זה ראוי לאפשר לחשוד לעיין בחומר בהליך שעלול לפגוע בחרותו? לכך אשיב כי הדבר נכון מנקודת מבטו של החשוד, אך זוהי רק חלק מהתמונה. ישנו אינטרס צבורי ראשון במעלה כי עבירות פליליות – כמובן לרבות גרימת מוות ברשלנות בתאונה קטלנית – תחקרנה ביסודיות. חשיפת החומר לחשוד עלולה, גם אם לא בכוונה, לפגוע בכלל של טובת החקירה, ואף מעבר לכך – בטוהר החקירה, בדמות זהום או שבוש. ... הניסיון גם מלמד שלא תמיד ברור בשלב החקירה איזה חומר ניתן לחשוף ואיזה לא. הרי זה דבר שניתן לדעת רק בסיום החקירה, עם הגשת כתב האישום. כך באשר החוקר עוסק במלאכה מתפתחת, ומטבעה של עבודת החקירה, לא ברור מה יוליד מחר. אילוץ התביעה לגבש עמדה בטרם סיום עלול לגרום לנזק בלתי-הפיך לחקירה, תוך פגיעה באנטרס הצבורי האמור ואולי אף באנטרס הנחקר עצמו. תכליות החקירה האמורות גוברות בשלב שטרם הגשת כתב האישום. כשם שהאיזון אחרי הגשת כתב האישום מחייב חשיפת כל החומר, כך טרם הגשתו אין לאפשר עיון בחומר... יודגש כי שאִיפה לקבוע איזון באופן אחר עשויה להחטיא את המטרה – או ליתר דיוק לפגוע בחקירה. " (ההדגשות לא במקור – נ.ח.) בעיניין מלאכי שלעיל נדונה השאלה אם יש לאפשר למשיב לעיין בחומר החקירה כדי שיוכל להיערך לדיון בבקשה שהגיש לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961, דיון שהתקיים בטרם הוגש כתב אישום.

...

חשיבות ההגנה על תכליות החקירה, בשלב שלפני הגשת האישום, גוברת על החשיבות של הגנה על זכויותיהם של המשיבים להליך הוגן, גם אם הדבר עלול להביא לפגיעה מסויימת בחירותם או בקניינם או בזכותם להליך הוגן.ראו בעניין זה את דבריו של כב' השופט הנדל בבש"פ 1194/17 מדינת ישראל נ' אורן מלאכי (21.2.17): "ניתן להקשות על עמדתי זו, ולשאול האם אין זה ראוי לאפשר לחשוד לעיין בחומר בהליך שעלול לפגוע בחירותו? לכך אשיב כי הדבר נכון מנקודת מבטו של החשוד, אך זוהי רק חלק מהתמונה. ישנו אינטרס ציבורי ראשון במעלה כי עבירות פליליות – כמובן לרבות גרימת מוות ברשלנות בתאונה קטלנית – תחקרנה ביסודיות. חשיפת החומר לחשוד עלולה, גם אם לא בכוונה, לפגוע בכלל של טובת החקירה, ואף מעבר לכך – בטוהר החקירה, בדמות זיהום או שיבוש. ... הניסיון גם מלמד שלא תמיד ברור בשלב החקירה איזה חומר ניתן לחשוף ואיזה לא. הרי זה דבר שניתן לדעת רק בסיום החקירה, עם הגשת כתב האישום. כך באשר החוקר עוסק במלאכה מתפתחת, ומטבעה של עבודת החקירה, לא ברור מה יוליד מחר. אילוץ התביעה לגבש עמדה בטרם סיום עלול לגרום לנזק בלתי-הפיך לחקירה, תוך פגיעה באינטרס הציבורי האמור ואולי אף באינטרס הנחקר עצמו. תכליות החקירה האמורות גוברות בשלב שטרם הגשת כתב האישום. כשם שהאיזון אחרי הגשת כתב האישום מחייב חשיפת כל החומר, כך טרם הגשתו אין לאפשר עיון בחומר... יודגש כי שאִיפה לקבוע איזון באופן אחר עשויה להחטיא את המטרה – או ליתר דיוק לפגוע בחקירה. " (ההדגשות לא במקור – נ.ח.) בעניין מלאכי שלעיל נדונה השאלה אם יש לאפשר למשיב לעיין בחומר החקירה כדי שיוכל להערך לדיון בבקשה שהגיש לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961, דיון שהתקיים בטרם הוגש כתב אישום.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבים כי עצם העובדה שבחוקים מסויימים נקבעה הוראה מפורשת לפיה ניתן להגיש מסמכים לעיון בית המשפט בלבד, כדי ללמד על "הסדר שלילי" ביחס לכל אותם החוקים בהם לא נקבעה במפורש הוראה שכזו.

סיכומו של דבר: פקודת סדר הדין הפלילי חוקקה לפני כניסתו לתוקף של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לפניי בקשה לביטול פסילה מינהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, זאת לאחר שקצין מישטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 ימים עקב חשד שנהג במהירות הגבוהה מהמהירות המירבית המותרת במקום.

...

ראו בעניין זה דברי כב' השופט י' ליפשיץ בע"ח (חי') 54029-11-16 מדינת ישראל נ' אפטר ואח' (24.11.2016): "סבורני כי חובתו של קצין המשטרה... לשקול הן באם יש מקום לפסול את הרישיון מינהלית, אך גם – וזה העיקר לענייננו – לשקול באם יש צורך במלוא התקופה

לאור כל האמור, אני סבורה כי די במקרה הנדון בריצוי 15 ימים מתוך 30 ימי הפסילה המינהלית, שכן תקופת צינון זו יהיה בה כדי להעמיד את המבקש על חומרת מעשיו ועל החשיבות שבהקפדה יתירה על דיני התעבורה.

לפיכך, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי ולקצר את תקופת הפסילה המינהלית שהוטלה על המבקש ואני מורה כי היא תעמוד על 15 ימים בלבד, כך שרישיון הנהיגה יוחזר למבקש ביום 18.5.22 בשעה 09:00.

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נ"ח] התשכ"א – 1961, שהוטלה על המבקש ביום 20.12.22.

...

ראיות לכאורה לאחר שבחנתי חומר הראיות בתיק, הנני סבורה, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות, שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו. בהתאם לכך יש להחלטת קצין המשטרה יסוד לפסול רישיון הנהיגה של המבקש.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית, ומצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת קצין המשטרה והבקשה נדחית.

לפניי בקשה לביטול פסילה מינהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, זאת לאחר שקצין מישטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקשת לתקופה של 60 ימים בגין חשד למעורבות בתאונת דרכים.

...

לסיכום, נוכח קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנותה של המבקשת בתחום התעבורה, אני סבורה כי החלטתו של הקצין לפסול את רישיונה של המבקשת הייתה מוצדקת.

עם זאת, לאור העבירה העיקרית המיוחסת לה של נהיגה בחוסר זהירות ולא של נהיגה רשלנית, ונוכח העדר הרשעות קודמות בעברה התעבורתי, מלבד תיק מב"ד בודד שטרם התגבש לכדי כתב אישום, וכן לאור תוצאות התאונה, שאינן כוללות חבלות של ממש, אני סבורה כי ניתן היה לקצר במידה מסוימת את תקופת הפסילה המינהלית במקרה זה ולא לקבוע פסילה מינהלית מקסימלית בת 60 ימים.

לפיכך, נראה לי כי יהא זה מידתי וסביר לקצר את תקופת הפסילה המינהלית שהוטלה על המבקשת ואני מורה כי היא תעמוד על 45 ימים בלבד.