בקשה לביטול פסילה מנהלית בגין תאונת דרכים במעבר חצייה

המבקש נוהג משנת 1991 ולחובתו 41 הרשעות קודמות במגוון עבירות, בהן אי ציות לתמרור (2019), מהירות (2018), תאונת דרכים (2018), מהירות (2017), אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בביטחה (2014), נהיגה כשברמזור אור אדום (2011) ועוד.

בבאש (צפת) 765-10-17 עזאלדין אבו ג'בל נ' מדינת ישראל (10.10.17) (להלן – עניין אבו ג'בל), בחשד לנהיגה תחת השפעת סם, כאשר טרם התקבלו תוצאות הבדיקה, נדחתה בקשה לביטול הפסילה המנהלית, נוכח קיומו של הרובד הראייתי הנידרש – הודאת המבקש כי עישן קנביס מספר שעות טרם נהיגתו, והמסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו, שכן הסיכון הרב הטמון בנהיגת אדם תחת השפעת סמים גבוהה.

...

ברכב נמצאו "בירות מקדימה ואחת הייתה פתוחה". על רקע האמור בוצע חיפוש ברכב.

כב' השופטת רים נדאף ציינה כי לאור חומרת המעשה המיוחס למבקש, האינטרס הציבורי גובר על האינטרס האישי: "ויודגש, די בכך בשלב זה שהמבקש הודה כי עישן קנאביס שעות מספר טרם הנהיגה, כדי לדחות את הבקשה, בשל מסוכנות המעשה והחשש להישנותו, והשאלה מה יהיו תוצאות הבדיקה דינה לא להידון כאן." בסיכומו של דבר, לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי בשלב זה, כי החלטת קצין המשטרה לפסול את המבקש מנהיגה וכן לאסור את השימוש ברכבו למשך 30 יום, הייתה מידתית ובדין יסודה, לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול הדעת של קצין המשטרה, ועל כן הבקשות נידחות.

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שהושתה על המבקש על ידי קצין מישטרה למשך 90 ימים, וזאת בגין מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית.

לאמור, להבדיל מפסילה מנהלית בשל תאונה שגרמה לנזק לרכוש או לאדם (שלא גרמה למוות) או לעבירות אחרות (מהתוספת הרביעית), שם קיים שיקול דעת רחב לקצין להחליט אם לפסול את הרישיון, כאן צומצם שיקול הדעת והמחוקק נקט בלשון "יפסול את הנהג מהחזיק.." ולא השתמש בלשון "רשאי הוא לפסול..". המשמעות היא שכאשר קיים אצל הקצין יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג שגרם לתאונה קטלנית, סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה קובע שאין לו לקצין שיקול דעת באם לפסול את הרישיון או לאו, וכי הוא חייב להורות על פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

המבקש מסר בחקירתו "... תוך כדי שהרמתי את האופנוע פיתאום איבדתי שליטה על האופנוע בגלל שהגז פיתאום קפץ לא יודע אם זה בגלל שמשכתי את המצערת או בגלל תקלה שנגרמה מהנפילה של האופנוע....". ניתן לומר כי בשלב זה מסתמנת אשמה לכאורה של המבקש בגרימת תאונת הדרכים שכן הוא "נסע" על מעבר החצייה במקום בכביש וכן בכך שהוא לא הצליח להשתלט על האופנוע לאחר נפילתו.

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בתיק החקירה וצפיתי בסרטון הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה אף בשלב זה כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת המבקש וכי קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי ביטול הפסילה יפגע בביטחון הציבור ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש על ידי קצין מישטרה בתאריך 8/8/22, למשך 90 ימים, וזאת בגין מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית שקרתה בתאריך25/7/22 .

ב"כ המבקש, טוען כי התאונה לא ארעה במעבר חצייה, אין סימני פגיעה ברכב, לא ידוע למבקש מאיפה צצה המנוחה ולא ניתן לפסול את המבקש רק מהסיבה שהולכת הרגל נפטרה שבוע, שבועיים לאחר מכן וצריך לבדוק האם התאונה היא בלתי נמנעת.

כמו כן, בשימוע יש שתי החלטות "הפקרה" או "אי הגשת עזרה" כאשר על פי התקנות אין פסילה מנהלית בגין אי מתן הודעה למישטרה ו/או אי הגשת עזרה.

. "אמנם בעברו של המבקש שתי תאונות דרכים, אולם המקרה לפני הינו מעורבות בתאונה קטלנית בה נגזלו חיי אדם. ראוי לו לנהג עצמו, אפילו עסוקו הינו נהיגה, כי תעבור תקופת צינון בטרם יחזור לאחוז בהגה רכב מנועי וזאת גם ללא קשר למידת הרשלנות והפזיזות שגילה בעת התאונה. הטראומה שעובר נהג כזה, החוויה הקשורה במותו של אדם ותוצאות החוויה, עלולות למצוא ביטוי שלילי בנהיגתו בפועל ומחייבות תקופת צינון והתרגעות קודם שחזור וינהג ברכב מנועי, כה סמוך לאחר הארוע הטראומתי" -בש"פ 8545/02 "אבו מדיעם רשיד נ' מ.י. פ"ד נז(1), 57 ,עמ' 59-60 קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה:

...

" לאחר שעיינתי בתיק ועל פי הממצאים בתיק החקירה ובחינת המסמכים שפורטו בבמ"ש/1 ומבלי לפרט מעבר לנדרש על מנת שלא לפגוע בחקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות בעוצמת הנדרשת בשלב זה .

" על כן לאחר ששקלתי את הראיות בתיק, טענות הצדדים ועברו התעבורתי של המבקש אני קובעת כי בשלב זה בו טרם נבחנו מכלול הראיות שנאספו, נשקפת מהמבקש מסוכנות לציבור המחייבת את המשך צינונו למשך 90 יום.

הבקשה נדחית.

רקע עובדתי וטענות הצדדים ביום 22.09.2022 נערך למבקשת שימוע לפני קצין מישטרה, בו הודיעה לה הקצין, בתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, כי יש לו יסוד סביר להניח כי יוגש נגדה כתב אישום בעבירת תעבורה בגין מעורבותה בתאונה, כאשר העבירות המיוחסות לה הן עבירה על תקנה 21ג ועל תקנה 67א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שעניינן נהיגה בחוסר זהירות ואי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בביטחה.

עקב התאונה נגרמו להולך הרגל חבלות של ממש – שבר בכף הרגל שטופל עם סד גבס ושבר במרפק שהונח אף הוא בגבס.

בהתייחסה למסוכנותה של המבקשת פרטה את עברה התעבורתי וכן את הרשעתה בשנת 2000 בגרימת תאונת דרכים.

דיון והכרעה הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן: "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר בארוע בעל אופי מקרי, או בדרך היתנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02).

...

עיינתי בתיק הראיות ונחה דעתי שקיימות ראיות לביצוע העבירה המיוחסת למבקשת ברמה הנדרשת בשלב זה, בכלל זה סרטון המתעד את האירוע בו ניתן להבחין בפגיעת הרכב בהולך הרגל ונפילתו בעקבותיה.

כפי שפורט לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לביסוס ההנחה כי יוגש כתב אישום ובקיומה של מסוכנות בנהיגתה של המבקשת, ממילא יש להשיב על שאלה זאת בחיוב.

סוף דבר בנסיבות המפורטות לעיל, אף כי מצאתי שהחלטת הקצין סבירה, הגעתי למסקנה כי ניתן להשיג את מטרת הפסילה במסגרת תקופת פסילה קצרה יותר, אשר תיקח בחשבון את נסיבותיה המיוחדות של המבקשת והקטין התלוי בה. על כן אני מורה על קיצור תקופת הפסילה, כך שרישיונה של המבקשת יוחזר לה ביום 21.10.2022.

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית רישיון הנהיגה של המבקשת, לפי ס' 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961, אשר הוטלה על המבקש ביום 12.5.24 ע"י קצין מישטרה וזאת למשך 60 ימים (להלן: "החלטת הקצין").

רישיון הנהיגה של המבקשת נפסל, כאמור, למשך 60 ימים נוכח מעורבותה בארוע תאונת דרכים מיום 30.4.24 בכביש 4046 בנצרת סמוך לבית הספר "אבן סינה", בו נפגעה הולכת רגל, קטינה כבת 13 (להלן: "הקטינה"), ובגינו נזקקה לטפול רפואי אשר כלל גם היתערבות כירורגית (להלן: "התאונה" ו/או "הארוע", הכל לפי העניין).

בהמשך וכאשר נישאלה ע"י הבוחן מתשובותיה עולה כי: "רכבה של המבקש היה בעליה וכי הקטינה הגיעה מצידה הימני (עמ' 5 שו' 11-14); במקום אין מעבר חצייה ואין מדרכה (עמ' 5 שו' 16); ראתה את הקטינה בעלייה ולא רק בזמן הפגיעה (עמ' 5 שו' 22); הרכב נעצר בעליה, גלגלי הרכב הסתחררו, לחצה על דוושת הגז על מנת לאפשר לרכב להמשיך (עמ' 5 שו' 26); לפני שהחלה בנסיעה צפרה לבנות שהלכו על הכביש על מנת שיזוזו מהכביש ולמעט הקטינה, יתר חברותיה שהיו במקום זזו (עמ' שו' 28); המתינה שהקטינה תזוז ולחצה על דוושת הגז קצת עד שהקטינה תזוז אך הרכב קפץ ופגע בילדה (עמ' 5 שו' 30); רכבה של המבקשת פגע בקטינה בחלקו הימני הקידמי (עמ' 5 שו' 36).

...

ראיות לכאורה: על בסיס הראיות שנאספו ע"י היחידה החוקרת בשלב זה, אני סבור כי הראיות הגולמיות המצויות בתיק החקירה מקימות את הרף הראייתי הנדרש, לעת הזו.

  בנסיבות אלו אני סבור, כי לא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, ובמקרה זה גובר באופן מובהק האינטרס הציבורי על נסיבותיה האישיות של המבקשת והנזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מהמשך הפסילה המנהלית.

אשר על כן, הבקשה נדחית.